קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול פסק בוררות של טוען רבני: בפני בקשה לביטול פסק בורר. העובדות .1המבקש והמשיבה החליטו לשים קץ לנישואיהם, המשיבה פנתה לבית הדין הרבני לגירושין ולמזונות. בהמלצת הדיינים החליט הזוג לפנות לבוררות לשם הסדרת התביעות הכספיות ביניהם. הצדדים בחרו בטוען רבני שישמש כבורר ביניהם. הצדדים הסמיכו את הבורר בשטר הבוררות לדון או לפשר "במכלול הסכסוכים הכספיים בין הצדדים פרט לחיוב במזונות" הבורר פוטר מלנהוג לפי סדרי הדין. הבוררות התנהלה במשרדיו של בא כוח המשיבה. המשיבה יוצגה בידי עורך דין והמבקש ייצג את עצמו. הבוררות ארכה זמן ניכר, כ- 9חודשים, במהלכה הסכימו הצדדים בכתב כי הם מאריכים את הזמן העומד לבורר ליתן את פסקו. החלטתו של הבורר מנומקת ומחזיקה 8עמודים. הבורר לא ציין בפסק מהו התאריך בו ניתן הפסק. בא כוח המשיבה הגיש בקשה לבורר לתקן את הפסק ולהוסיף בו תאריך. טענות הצדדים .2לטענת המבקש הבורר קיים את דיוני הבוררות במשרדי בא כוח המשיבה ויש בכך משום טעם לפגם. הבורר לא אפשר למבקש להיות מיוצג בהליך הבוררות באמצעות עורך דין, שלא כמו המשיבה שיוצגה בידי עורך דין. עוד טוען המבקש כי המשיבה לא העידה בפני הבורר בשאלות שבממון, וכל הנתונים עליהם התבסס הבורר בפסק מבוססים על מידע שקיבל מבא כוח המשיבה. המבקש טוען כי לא ידע שהליך הבוררות מוגבל בזמן. מכתב שיצא תחת ידו בו הוא מסכים להארכת תקופת הבוררות, הוכתב לו בידי הבורר ומשום כן נפגמה הסכמתו להארכת המועד. לטענת המשיבה בטענותיו של המבקש אין ממש. הבורר לא מנע מהמבקש למנות לו עורך דין, אולם המבקש מסיבותיו הוא החליט שלא לשכור את שירותיו של עורך דין בבוררות. .3דין התביעה להידחות. .4בטרם אדון בכל אחת ואחת מטענותיו של המבקש אציין כי הבוררות ארכה זמן ניכר ובמהלכה לא השיג המבקש על תקינות הליכי הבוררות, לא בפני הבורר ולא בפני בית המשפט. נראה כי המבקש המתין לתוצאת ההליך ומשזו לא השביע את רצונו החליט לפנות לערכאות לביטול הפסק. כבישת טענותיו של המבקש זמן כה רב עומדת לו לרועץ: " אחד העקרונות במשפט הוא, שאין אדם יכול לישון על זכויותיו ואח"כ "להתעורר" ולטעון לקיומן. מניעות זאת, המבוססת על התנהגותו של המבקש, עשויה לחסום בפניו את הדרך לבקש את ביטול הפסק מסיבות שונות. כך אין אדם יכול לבקש את ביטול הפסק, אם לא עורר את טענותיו נגד ההתדיינות, או נגד הפסק, בהזדמנות הראשונה." ס. אוטולנגי בוררות דין ונוהל מהדורה שלישית ומורחבת (תל-אביב 1991) (להלן: "ס. אוטולנגי בספרה") בעמ' .478 טענותיו של המבקש הן כדילקמן: הבורר קיים את הליך הבוררות במשרדו של בא כוח המשיבה .5הליך הבוררות כלל ארבע ישיבות ונערך במשרדי בא כוח המשיבה. המשיבה טוענת כי ההליך התקיים במשרדי בא כוחה מאחר והבורר פנה אל הצדדים והודיעם כי משרדו קטן מלהכילם. לטענתה, המבקש הסכים לקיום הבוררות במשרדי בא כוחה, הגיע לכל ישיבות הבוררות, ולא הביע דעתו כנגד המקום בו התקיים הליך הבוררות. בקיום הליך הבוררות במשרדי בא כוח המשיבה, לכשעצמו, אין כדי להוות טעם לפגם. המבקש נטל חלק בבחירת הבורר וכן העיד כי לא היתה לו התנגדות לקיום ההליך המשרדי בא כוח המשיבה: "ש. כשהגעת לישיבה הראשונה למשרד שלי מדוע לא אמרת שאתה לא מוכן? ת. לא היתה לי התנגדות. לא הרגשתי משהו חריג. לא אמרתי דבר בנושא הזה." (פרוטוקול מיום 28/6/99בעמ' 3ש' 24-23) המבקש לא הראה בראיות היכן ומדוע הבורר נהג במשוא פנים כלפיו. לפיכך, בנסיבות המקרה, עצם העובדה כי ישיבות הבוררות נערכו במשרדי בא כוח המשיבה אין בהם כדי להעלות או להוריד ולבטח שלא לפגוע בכשרות הליך הבוררות. הבורר לא אפשר למבקש להיות מיוצג בידי עורך דין .6המבקש טוען כי הבורר לא אפשר לו להיות מיוצג בידי עורך דין, כאשר המשיבה יוצגה בידי עורך דין. המשיבה טוענת כי לא הבורר הוא שמנע מהמבקש להביא עמו עורך דין לישיבות הבוררות. אין חולק כי לישיבה הראשונה הופיע המבקש ללא עורך דין, ומשהחלה הישיבה ונוכח המבקש כי המשיבה מיוצגת בידי עורך דין, הוא התרעם על כך, מאחר ומעונין היה כי הבוררות תתנהל ללא עורכי דין כלל, כך גם עולה מפרוטוקול הבוררות: "הבעל: אני עומד על שלי שהבוררות תתנהל לבד בלי עורכי דין גם אני יכולתי להופיע עם עורך דין ולא הבאתי, אני רוצה שרק שנינו נופיע. בהסכמת הבעל סוכם שעו"ד מויאל יהיה נוכח בדיון .. ובהמשך נחליט." (פרוטוקול הישיבה הראשונה להליך הבוררות מיום 9.12.97בעמ' 1). משמע, המבקש מעונין היה שהליך הבוררות יתנהל בלא עורכי דין, אך משהתבהר לו כי בא כוח המשיבה יהיה נוכח בדיונים, יכל היה המבקש לעמוד על דחיית הישיבה כדי לדאוג לייצוגו בידי עורך דין. לא הבורר הוא שעמד בדרכו, אלא הבורר ציין בפניו כי לעניות דעתו לא נדרש ייצוגו בידי עורך דין בהליך. המבקש בחר, וסיבותיו עמו, שלא להיות מיוצג בידי עורך דין, אם מעונין היה המבקש בייצוג היה עליו לעמוד על דחיית ישיבת הבוררות הראשונה, או לפחות להופיע עם עורך דינו מהישיבה השניה ואילך, אולם המבקש לא עשה כן. יש לציין כי המבקש הקליט את הישיבות שנערכו במהלך בוררות, ונעזר בעורך דין בכדי לכתוב את הסיכומים לבוררות (פרוטוקול מיום 28/6/99בעמ' 4ש' 15- 12ועמ' 6ש' 11-8). בהליך בוררות אין חובה לייצוג באמצעות עורך דין. לא השתכנעתי כי הבורר הוא שמנע מהמבקש מלהיות מיוצג, ויותר מכך לא התרשמתי כי נגרעו זכויותיו של המבקש בהיעדר ייצוג. פסק הבורר ניתן לאחר שעברה התקופה לנתינתו .7הליך הבוררות נמשך קרוב לתשעה חודשים. כחצי שנה לאחר שהצדדים הגישו את סיכומיהם, פנה הבורר אל הצדדים בבקשה להאריך את המועד למתן הפסק. לטענת המבקש הבורר הכתיב לו את הנוסח הנדרש וביקש ממנו להעבירו לידיו בפקס והמבקש עשה כן. לטענתו הוא לא הבין את מלוא המשמעות של חתימתו. אין ממש בטענתו של המבקש, וזאת מהטעמים הבאים: ראשית, התרשמתי כי המבקש הבין את המסמך עליו חתם. בעדותו בבית המשפט, לאחר שנשאל המבקש שנית על ידי בית המשפט מה הוא לא הבין מהמכתב אותו הכתיב לו הבורר, עליו חתם ואותו שלח לבורר בפקס, ענה המבקש כי הוא הבין את המשמעות של שליחת המכתב. שנית, חוק הבוררות התשכ"ח- 1968(להלן: "חוק הבוררות") קובע מפורשות כי צד להליך בוררות שמעוניין לבטל פסק בורר מחמת נתינת הפסק לאחר המועד הקבוע לעשות כן, עליו להתריע מבעוד מועד בכתב לבורר כי חלף ועבר לו הזמן שהוקצב למתן הפסק (ס.26(ג) לחוק הבוררות), וזאת כדי למנוע מצבים בהם: "דומה שהדרישה למכתב באה להבטיח, שגורם הזמן באמת נחשב מלכתחילה על ידי מבקש הביטול כיסוד חשוב, ולא שהובא על ידו כנימוק סרק לביטול הפסק, לאחר שהפסיד בבוררות. הצגת המכתב על ידו תשלול אפשרות של טענת מניעות נגדו." ס. אוטולנגי בספרה בעמ' .459 המבקש, לא שלח כל מכתב לבורר המתריע על חלוף המועד למתן הפסק, ואף הפליא לעשות וחתם כבקשת הבורר על מכתב בו האריך את הזמן העומד לבורר ליתן הפסק. כדי להפיס את דעתו של המבקש אציין, כי גם אם נניח והייתי קובעת שהמבקש לא ידע את משמעות המכתב אותו כתב חתם ושלח בפקס, עדיין עומדת בעינה העובדה שהמבקש לא שלח הודעה לבורר, כי הוא שומר לעצמו את הזכות לטעון טענה בדבר חלוף הזמן. על כן, נשמטת הקרקע מתחת לטענתו כי יש לבטל את פסק הבורר בשל האיחור במתן הפסק. הבורר לא נקב בתאריך מתן הפסק .8אכן, הבורר לא נקב בפסק הבוררות בתאריך בו ניתן הפסק, אולם מאחר והמשיבה פנתה אל הבורר כדי שזה יתקן את הטעות בדבר היעדר התאריך, הבורר תיקן את טעותו וכן הסביר כי הטעות נפלה בתום לב, והכל נעשה בהתאם לקבוע בסעיף 22לחוק הבוררות, נרפא הפגם. הבורר גזר את העובדות והנתונים במקרה מבא כוחה של המשיבה .9לטענת המבקש המשיבה לא העידה כלל בפני הבורר בנוגע לשאלות הרכוש שבידי הצדדים. לטענתו, הבורר הכריע בשאלות הממון על פי עובדות ונתונים ששמע מבא כוח המשיבה. בחקירתו הנגדית הודה המבקש כי הבורר לא סירב לקבל מסמכים ועדויות שהמבקש הגיש לו. עוד העיד המבקש כי המשיבה העידה במהלך הליך הבוררות וניתנה לו ההזדמנות לחוקרה בחקירה שכנגד, אולם בשל היותו "נדבק בטפל" הוא לא חקר אותה על כלל הסוגיות, אלא רק על טענתה כי הוא העלים ממנה הכנסות (פרוטוקול מיום 28/6/99עמ' 5ש' 9-4). המשיבה העידה כי היא הגישה מסמכים על ענייני הכספים של בני הזוג וכן העידה עליהם בפני הבורר. המבקש לא הראה כיצד הוא מבסס את טענתו כי הבורר הסתמך על נתונים ועובדות שהובאו לו מידי בא כוח המשיבה. המבקש והמשיבה המציאו לבורר מסמכים ממסמכים שונים בדבר ענייני הכספים ביניהם וכן המשיבה העידה במהלך הבוררות והמבקש ניצל את זכותו לחוקרה חקירה נגדית. לא נקפדה זכותו של המבקש להביא ראיותיו ולהעלות את טיעוניו, המבקש חקר את המשיבה בחקירה נגדית במהלך עדותה ולא הופרו כללי הצדק הטבעי בהליך. .10לסיכומו של עניין, אני דוחה את טענותיו של המבקש בדבר פגמים שנפלו בהליך הבוררות. אני מותירה את פסק הבורר על כנו ומאשרת אותו. .11המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך 000, 2ש"ח בתוספת מע"מ. יישוב סכסוכיםטוענים רבנייםבוררותביטול פסק בוררות