קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה להכרה כפליטים: 1. העתירה שבכותרת - עניינה החלטות המשיב 2 מיום 12.9.2011 ומיום 13.11.2011 - החלטות בהן נדחו בקשות (וערעור) של העותרת להכיר בה כפליטה לפי האמנה בדבר מעמדם של פליטים, 1951. טענתה העיקרית של העותרת היא לקיומו של חשש מבוסס לרדיפה, כמשמעותה באמנה - אם תושב לארץ מוצאה - סין; והכל בשל היותה, לפי הטענה, מאמינה ומתרגלת בדת ה"פאלון-גונג". עוד מכוונת העתירה נגד החלטת המשיב 1 לאשר את צו המשמורת שהוצא נגד העותרת. העתירה 2. בעתירה שהוגשה לבית-משפט זה עוד ביום 29.11.2011, נטען על-ידי העותרת שהיא נכנסה לישראל בפעם השלישית. היא טענה, שהיא נמלטה מסין בשל החשש לחייה, בהיותה מתרגלת של ה"פאלון-גונג". היא טענה בראיונות שנערכו לה, שגם אחותה השתייכה ל"פאלון-גונג" והיא נפטרה בבית הכלא. העותרת גם טענה, שאחיה נעצר על-ידי המשטרה בסין. הוא עבר עינויים ולבסוף ברח לאירלנד. היא הוסיפה, שלפי דברי בתה, שנותרה בסין, המשטרה הסינית פקדה את בית מגוריה. בתה נלקחה לתחנת המשטרה והיא עוכבה בה למשך מספר שעות, כאשר השלטונות שואלים אותה היכן נמצאת העותרת "בגלל אמונתה בפאלון-גונג". העותרת טענה בעתירתה, שצפויה לה סכנה אם תושב לארץ מוצאה. היא הוסיפה, שעצם העובדה שלה עצמה לא אונה בעבר כל רע, אינה מצביעה בהכרח על כך שלא צפויה לה סכנה בסין. העותרת הסבירה, שהיא הקפידה לא להיחשף לשלטונות בסין והיא שינתה את מקומות מגוריה, תוך שימוש בתעודה אחרת ובמגורים אצל חברים. העותרת הוסיפה וטענה, שהבדיקה בעניינה על-ידי המשיב 2 הייתה שטחית ולא נבדקו באופן מספק טענותיה. התשובה 3. המשיב, בתשובתו טען שיש לדחות את העתירה. זאת, היות ומן הראיונות שנערכו לעותרת ובהם גם "ראיון עומק" עלתה "תמונה משמעותית של חוסר אמינות". בתשובה פורט שהעותרת נעצרה לאחר שנכנסה לישראל בפעם השלישית, וזאת לאחר שהורחקה בשתי פעמים קודמות. טענתה לעניין השתייכות ל"פאלון-גונג" הועלתה רק לאחר מספר שנים ובכניסתה השלישית לישראל. העותרת הוציאה דרכונים חדשים כדי להיכנס לישראל והיא יצאה באופן חוקי מסין. כך גם אחיה שנמצא אמנם באירלנד, אך במעמד של סטודנט. המשיבים הוסיפו, שהעותרת לא הסבירה מדוע לא פנתה בבקשה למקלט בעבר. היא אף הסכימה בעבר מרצונה לחזור מרצון לסין. דיון והכרעה 4. לאחר שעיינתי במכלול החומר שלפניי וטענות ב"כ הצדדים, מסקנתי היא שדין העתירה להידחות. החלטות הוועדה המייעצת לענייני פליטים בעניינה של העותרת קבעו שגרסתה של העותרת הייתה מלאת סתירות והיא לא הצליחה להוכיח פחד מבוסס היטב להיות נרדף לפי האמנה. לא מצאתי מקום להתערב בעמדה זו בנסיבות המקרה. החלטת הוועדה המייעצת עמדה על כך שלאחר הרחקת העותרת מישראל, העותרת הוציאה דרכון ועזבה את סין ללא כל קושי. משחזרה העותרת לסין, היא התגוררה באותו מקום, בלא רדיפה של השלטונות. הוועדה המייעצת גם עמדה על כך, שבכניסותיה הקודמות של העותרת לישראל (ב-2008 וב-2009) אמרה העותרת שהיא באה לישראל על מנת לעבוד ולא מן הסיבות שהיא העלתה בבקשתה למקלט ועניינן האמונה ב"פאלון-גונג". אחיה של העותרת חי באירלנד תחת ויזת סטודנט - ויזה שעמה הוא עזב את סין. גם ערעורה של העותרת לוועדה המייעצת - נדחה על יסוד נימוקים אלה וכן תוך קביעה שהמסמכים הנוספים שהגישה - לא היה בהם כדי להוסיף או לשנות את תמונת המצב והמסקנות בכל הנוגע לעותרת. הודגש עוד בערעור, שחרף טענות העותרת, אמה של העותרת וכן בתה עדיין מתגוררות באותו מקום, בלא שהוצרכו לעזוב אותו. 5. אכן, מסקנותיו של המשיב בעניינה של העותרת הן סבירות והן מעוגנות בתשתית הראייתית המינהלית שהוצגה לעיוני. העותרת היא בת 44 וזוהי לה כניסתה השלישית לישראל. כניסתה הראשונה הייתה ביום 5.3.2008, כאשר העותרת הורחקה ביום 18.3.2008. העותרת נכנסה שוב לישראל ונעצרה ביום 10.3.2010. היא הורחקה בשנית. היא נעצרה ביום 1.6.2010 לאחר שנכנסה בפעם השלישית באופן בלתי חוקי לישראל. בכך קיים קושי (ראו עע"ם 1461/11 שושין נ' משרד הפנים (לא פורסם, , 25.2.2011)). רק בדיון שנערך בבית הדין למשמורת ביום 2.6.2011, מספר שנים לאחר כניסתה לישראל ולאחר הרחקתה פעמיים מישראל - עלתה לראשונה טענתה לאמונה ותרגול של שיטת ה"פאלון-גונג". העלאת הטענה במועד מאוחר זה, מקימה גם היא קושי בבקשה (ראו למשל, עע"ם 8870/11 גונזלס נ' משרד הפנים (לא פורסם, , 23.1.2012)). 6. כמו-כן, בפרוטוקול שנערך במסגרת שמיעת טענות "שוהים בלתי חוקיים" (מש/3, מיום 10.3.2010), נרשם שלשאלה למה החליטה העותרת להגיע לארץ, היא השיבה: "בשביל פרנסה ובעבודה" [כך במקור - י.מ.]. בדו"ח פעולה מיום 10.3.2010 (מש/4) נרשם מפי העותרת שהיא "חייבת כסף לאנשים שם" (העותרת חזרה ואישרה עניין זה בראיון המקיף שנערך לה ביום 26.7.2012). משזו סיבת ההגעה לישראל, ומשהועלתה טענת הפליטות במועד בו הועלתה כאמור - קיים קושי נוסף בטיעוניה של העותרת (ראו בר"מ 4523/12 פלוני נ' שר הפנים (לא פורסם, , 7.6.2012)). בנוסף, בפרוטוקול בית הדין למשמורת שוהים בלתי חוקיים מיום 2.6.2011 (מש/5) נרשם גם שהעותרת ניסתה לשחד בזמן שנעצרה והיא אף שלפה סכין מטבח קטנה ודקרה את עצמה (הדברים נרשמו בפרוטוקול על יסוד עיון בדו"ח פעולה; גם ב"כ העותרת חזר על דברים אלה בדיון שנערך בנדון בהליך אחר (עת/יב). 7. זאת ועוד: במסגרת ראיון שנערך לעותרת ביום 10.7.2011 (מש/6) טענה אמנם העותרת שרודפים אותה בסין היות והיא מאמינה ב"פאלון-גונג". אולם, היא אישרה גם שבין יתר סיבותיה לעזיבת סין יש למנות גם "מחסור כלכלי". העותרת טענה בשימוע זה, שהמשטרה באה לחפש אותה ולשאול אודותיה בשל חברותה ב"פאלון-גונג" כבר מן השנים 2005-2006. אלא שדווקא על רקע זה, מוצדקת התמיהה שתמה המשיב במסגרת שיקוליו, לדחות את בקשת העותרת בכל הנוגע למועד המאוחר ביותר בו העלתה העותרת לראשונה את טענת הפליטות רק בכניסתה השלישית לישראל, והכל גם בשים לב לכך שהעותרת טענה שה"פאלון-גונג" מהווה דתה עוד משנת 2003. העותרת גם הוסיפה באותו שימוע, שאין למישהו ממשפחתה בעיות כלשהן בארצה. היא ציינה שהיא מעולם לא נעצרה או נאסרה. ההסבר שנתנה העותרת לכך שהיא הצליחה לעזוב את סין באופן חוקי ועם דרכון למרות שלטענתה היא מבוקשת על-ידי המשטרה הסינית, היה חוסר תיאום במערכות המחשוב. הסבר זה לא נמצא כמספק על-ידי המשיב ולא מצאתי עילה להתערב בו. יודגש, שבראיון מקיף שנערך לעותרת ביום 26.7.2011 (מש/7), העותרת ציינה שהפרטים שהיו רשומים בדרכון שלה היו הפרטים הנכונים ושלא הייתה כל בעיה לקבל את הדרכון. 8. אכן, מכלול הנסיבות שלעיל, הקים בעיני המשיב מסקנה של חוסר אמינות של העותרת - בהתחשב בין היתר בדבריה של העותרת לעניין סיבת הגעתה לישראל בעבר ומועד העלאת טענת הפליטות; וכן אי הוכחה של פחד מבוסס היטב להיות נרדף, בין היתר נוכח החזרה לסין פעמיים וכן הרחקת העותרת מרצונה, חזרתה למקום מגוריה, הוצאת הדרכון והיציאה מחדש ללא כל קושי. אין כאמור עילה להתערב במסקנות אלה - נוכח האמור לעיל. עמדת נציבות האו"ם לפליטים בדבר פגמים שנפלו בראיון 9. לא מצאתי מקום לשנות ממסקנתי זו, נוכח חילופי הטיעון הנוספים שהיו בתיק זה סמוך למועד הדיון שנקבע לפניי ובעיקר לאחריו - ועניינם עמדת נציבות האו"ם לפליטים לפיה יש מקום לשוב ולפתוח את התיק בעניינה של העותרת. בעניין זה, היו התפתחויות שונות במהלך הדיון בעתירה ונפרטן בקצרה: העמדה הראשונה של הנציבות 10. נציבות האו"ם לפליטים התייחסה לעניינה של העותרת בהמשך לפנייה של בא כוח העותרת אל הנציבות, וזאת הגם שעניינה של העותרת התברר לפני המשיב 2 ביחידת ה-R.S.D.. בהתייחסות ראשונה של נציבות האו"ם לפליטים מיום 21.12.2011, הומלץ על-ידי נציבות האו"ם לפליטים כי משרד הפנים יערוך ראיון R.S.D. מלא לעותרת. בחוות הדעת שצורפה לעמדה זו (ושהתבססה על ראיון שנערך לעותרת ביום 21.7.2011) צוין שגרסתה העובדתית של העותרת הייתה באופן כללי מפורטת ועקבית ושהספק, ככל שקיים, צריך לפעול לטובתה. חוות הדעת עמדה גם על הסיכון לפניו ניצבים המתרגלים של שיטת ה"פאלון-גונג" בסין. כתב התשובה שהוגש בעתירה שלפניי, התייחס לעמדה זו של נציבות הפליטים של האו"ם ונטען לגביה שלא ברור מה היה הרקע לפניית בא כוח העותרת אל הנציבות; ועוד נטען, שיתכן שהנציבות כלל לא הייתה מודעת לכך שהמשיב אכן קיים בדיקה מעמיקה וראיון מלא לעותרת, ורק בעקבותיו הוא הגיע למסקנה לפיה דין בקשתה להידחות. 11. בדיון שהתקיים לפניי (ביום 23.2.2012) הובהר, שנציבות האו"ם לפליטים נתנה עמדה נוספת בעניינה של העותרת (ביום 13.2.2012). על-פי חוות-דעת זו (שנערכה כ"תזכיר") ולאחר עיון בפרוטוקול הראיון שנערך על-ידי המשיב 2, הובעה עמדה של הנציבות לפיה העותרת לא נשאלה שאלות מספיקות בעניין אמונתה ותרגוליה של שיטת ה"פאלון-גונג". לא נשאלו שאלות אודות הידע שיש לעותרת בשיטה זו. נטען, ששאלות אלו היו הכרחיות - ודאי התשובות להן - בכדי שניתן יהיה להעריך את עילת הפליטות של העותרת. עוד צוין, שהיה מקום לקיים שאלות "פתוחות" - כלומר שאלות שיאפשרו לנשאל להשיב תשובות במילותיו שלו. בנוסף, צוין שלא היה מקום להיאחז בעובדה שלעותרת היה דרכון ושהיא הצליחה להוציא דרכון. המלצתה הסופית של הנציבות הייתה לפתוח מחדש את התיק וכן לראיין מחדש את מגישת הבקשה בהתאם לסטנדרטים הפרוצדוראליים של הנציבות העליונה של האו"ם לענייני פליטים. בדיון עצמו - שנשמע בו גם טיעון לגופו של עניין - ביקש בא כוח המשיב שהות על מנת לבחון את עמדתה של נציבות הפליטים של האו"ם, תוך שבין היתר נטען שקיימת "התלבטות קשה" ביחס למסמך שהוגש, משעה שמדובר בעמדה של האו"ם שניתנת בתיק שבו המשיב כבר הכריע באופן סופי. 12. בהודעת עדכון שמסר בא כוח העותרת מיום 1.3.2012, צוין שנציבות האו"ם לפליטים במכתב מטעמה מיום 28.2.2012, חזרה בה למעשה מעמדתה שמיום 13.2.2012, תוך שהיא מציינת שעמדה זו אינה רלבנטית עוד היות והיא התבססה על מידע חלקי ועל פרוטוקול חלקי של הראיונות שנערכו לעותרת. הנציבות הודיעה שהיא תערוך חוות-דעת חדשה. חוות-דעת כאמור נערכה והוגשה גם באמצעות בא כוח העותרת לבית המשפט ביום 25.4.2012 (חוות הדעת היא מיום 22.4.2012). העמדה השנייה והעדכנית של הנציבות 13. גם בחוות הדעת הנוספת (החדשה) הביעה הנציבות עמדה לפיה צריך היה לשאול שאלות מפורטות וספציפיות יותר בכל הנוגע לקיום הנוהגים של "פאלון-גונג" על-ידי מגישת הבקשה (העותרת) ושאלות לגבי הכרתה את התרגילים של ה"פאלון-גונג". עמדת הנציבות הייתה שהשאלות שנשאלו היו בלתי מספיקות לשם הסקת מסקנה לגבי הסיכון האישי של העותרת, כמו גם בעניין הקשר שלה ל"פאלון-גונג". גם בכל הקשור לנסיבות עזיבת העותרת את סין בפעמים השונות, הייתה עמדה הנציבות שהיה על המשיב לשאול את העותרת שאלות המשך לשאלות שנשאלו ולקבל תשובות מפורטות יותר. הוא הדין לגבי תשובת העותרת לשאלות בעניין יכולתה לקבל דרכון שלוש פעמים ללא בעיות. עוד צוין בעמדה וכאמור גם בעמדה הקודמת, שהיה מקום לשאול יותר שאלות "פתוחות", על מנת להעניק למגיש הבקשה הזדמנות לתאר באופן מלא את מצבו ולהסביר את החשש מפני השיבה. השלמת הטיעון מטעם הצדדים נוכח עמדת הנציבות 14. לאחר ארכות שונות שניתנו, השלים המשיב ביום 1.5.2012 את טענותיו בכל הקשור לעמדתה של נציבות האו"ם לפליטים. בהודעה מטעם המשיב בנדון צוין, שהתנהלות נציבות האו"ם לפליטים במקרה זה "הינה תקדימית ומעוררת תמיהות המחייבות בירור". בין היתר, ציין המשיב את הקושי בכך שעמדות נציבות האו"ם לפליטים ניתנו לבא כוח העותרת ובעוד שתלוי ועומד הליך בבית משפט זה בעניינה של העותרת. התבקשה בהמשך לכך שהות על מנת לקיים בירור מקיף עם ראש נציגות נציבות האו"ם לפליטים בישראל. בין היתר, נטען, שלפי הנוהל החדש בעניין הטיפול בעניינם של מבקשי מקלט - סמכות ההכרעה בבקשות היא של המשיב וגם כל שלבי הטיפול הקודמים להחלטה - נעשים על-ידי המשיב ולא על-ידי נציבות הפליטים של האו"ם. 15. בחלוף זמן נוסף (ביום 1.8.2012) הוגשה על-ידי המשיב הודעת עדכון משלימה המבטאת את עמדתו הסופית של המשיב בהליך שלפניי. בהודעה צוין, שקוימו פגישות עבודה עם נציבות האו"ם לפליטים, תוך שצוין ש"בעניין זה יש לקוות כי התנהלות בעייתית מעין זו שהתעוררה בתיק זה לא תתעורר בעתיד" (סעיף 1). לגופו של עניין, שב המשיב על עמדתו לפיה דין העתירה להידחות. לבד מן הטענות שנדונו לעיל והתבררו, דחה המשיב את עמדת הנציבות בעניין הפתיחה מחדש של תיק העותרת ועניין הפגמים הנטענים בראיונות שנערכו לה. המשיב עמד על כך שהראיון שנערך לעותרת היה "ראיון עומק" - ראיון מקיף בן 25 עמודים. כאמור לעיל, התמונה שעלתה מן הראיון הייתה תמונה של חוסר אמינות. השאלות העיקריות הקשורות לעניין זה היו שאלות "פתוחות" וניתנה לעותרת הזדמנות מספקת להביא את דבריה שלה. נוכח חוסר האמינות של העותרת, לא היה מקום לברר - מעבר לבירור שנעשה - את ידיעת העותרת בעניין שיטת ה"פאלון-גונג". כך בכלל וכך בפרט, נוכח הנסיבות שעניינן הרחקת העותרת פעמיים מישראל והתשובות הבעייתיות שניתנו על-ידה לשאלות שנשאלה. "די בתשובות שנתקבלו מהעותרת בראיון כדי לקבל תמונה ברורה של חוסר אמינות, ולא היה כל צורך להעמיק ולחקור" (סעיף 20 להודעה). המשיב גם ציין, שהעותרת נשאלה מספר רב של שאלות בנוגע לנסיבות עזיבתה את סין ולעניין נסיבות חידוש דרכונה. 16. קודם מתן פסק-דין בעתירה התאפשר לעותרת להגיב לעמדת המשיב. בא כוח העותרת טען שלא היה כל פסול בכך שנעשתה פנייה לנציבות האו"ם לפליטים לשם קבלת חוות-דעת. כך בכלל וכך בפרט, משעה שהמשיב עצמו נעזר בנציבות האו"ם לפליטים בעניינים שונים. בא כוח העותרת הוסיף וטען, שחרף הביקורת שעלתה מעמדת המשיב לעניין פעולת נציבות האו"ם לפליטים, לא הובאו לפני בית המשפט מסקנות אופרטיביות בנדון; ומעבר לכך, עומדת על כנה המלצת הנציבות לפתוח מחדש את הדיון בעניינה של העותרת. בא כוח העותרת גם חזר על טענות הנציבות בעניין הפגמים שנפלו בראיון והחסר בשאלות הרלבנטיות לבקשת הפליטות. בא כוח העותרת גם צירף תמונות של העותרת כחברה בארגון ה"פאלון-גונג" בישראל. להודעה זו צורף מכתב נוסף מטעם נציבות האו"ם לפליטים מיום 13.5.2012 (מכתב שגם המשיב צירף להודעתו האחרונה). דיון והכרעה: המשך 17. הארכנו בתיאור השתלשלות העניינים בכל הקשור לעמדתה של נציבות האו"ם לפליטים בהליך זה, אולם המסקנה בכל הקשור לסבירות עמדת המשיב 2 בנסיבות המקרה - נותרת בעינה - היא מסקנה לפיה דין העתירה להידחות. אכן, אין חולק על חשיבות הבירור של בקשת מקלט ועל חשיבות הפרישה של מלוא התשתית העובדתית בכגון דא (ראו עע"ם 7126/11 מדינת ישראל נ' הרננדז (6.6.2012)). בכלל זה - הפרטים הרלבנטיים בכל הקשור לעילת הפליטות. הדבר נגזר גם מחשיבות השימוע ככזה עבור הפרט. במסגרת זו יש כמובן גם חשיבות לאופן עריכת הראיון ולבירור שנערך (ראו בהרחבה, עע"מ 8675/11 טדסה נ' יחידת הטיפול במבקשי מקלט (לא פורסם, , 14.5.2012)). בירור מעין זה בכל הקשור למידת חברותה של העותרת ב"פאלון-גונג"; ידיעותיה וידיעתה אודות התרגילים השונים - יכול היה לבסס את טענת העותרת בעניין זה או לחלופין להביא לכך שגם בכך היה המשיב מוצא שאין בקשת העותרת מצביעה על שייכות ל"פאלון-גונג" (ראו והשוו, עע"ם 2244/12 פלונית נ' משרד הפנים (לא פורסם, , 21.8.2012)). הכל - מבלי שאביע עמדה בשאלה אם שייכות כאמור והמועד והאופן בו מומשה לפי הנטען שייכות זו - יכולים להוות עילה לקבלת מעמד של פליט מלכתחילה. 18. אלא שבנסיבות המקרה שלפניי, הגיע המשיב למסקנה מבוססת לפיה העותרת לא הייתה אמינה; וכמו כן, שהעותרת לא ביססה את טענתה לפחד מבוסס היטב להיות נרדף, לפי האמנה. בסוגיות הרלבנטיות לנדון נשאלה העותרת מספר רב של שאלות בראיונות נפרדים ומפורטים וניתנה לה הזדמנות מספקת להבאת גרסתה. המשיב הגיע למסקנה מבוססת בנדון. משהבסיס למסקנה זו של המשיב הוא בסיס איתן בנסיבות המקרה, והכל כמוסבר בהרחבה לעיל (פסקאות 8-5); הרי שלא מצאתי, כי מתעורר הצורך לקבוע בנסיבות המקרה מסמרות בשאלת אופן ביצוע הראיון עם העותרת בסוגיות האחרות הקשורות לטענותיה, והכל בהמשך לעמדת נציבות האו"ם לפליטים (וראו עוד, סעיף 4.3.6 של ה-Procedural Standards for Refugee Status Determination Under UNHR'S Mandate (20.11.2003); אך השוו נוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל (מיום 2.1.2011)). 19. אכן, גם תחת הטענה, לפיה היה מקום להעמיק חקר באותם נושאים שהנציבות הדגישה והקשורים לעילת הפליטות עצמה (בעיקר שאלת פעילות העותרת ב"פאלון-גונג") - ואיני מכריע בכך - הרי שחלק מרכזי בבחינת בקשה להכרה במעמד של פליט היא שאלת האמינות, כמו גם הוכחת הפחד המבוסס היטב להיות נרדף (ראו למשל, עע"ם 5107/08 פלוני נ' שר הפנים (לא פורסם, , 5.5.2009); עת"מ (י-ם) 39489-08-11 האגוס נ' שר הפנים (16.1.2012); עת"מ (י-ם) 7982-12-11 אנטונה נ' משרד הפנים (14.3.2012). ומשבעניינים אלה כשלה גרסת העותרת בשאלות הרבות שנשאלה וכן בנסיבות שתוארו בהרחבה לעיל (פסקאות 8-5), לא מצאתי עילה להתערבות במסקנת המשיב. ויודגש, שעמדת הנציבות לא הייתה להכרה בה כפליטה אלא שיש מקום לפתוח את התיק ולשוב ולראיין את העותרת. זאת ועוד: לעמדת הנציבות יש כמובן משקל, אולם אין זו עמדה מחייבת ולמשיב מסור שיקול הדעת בנדון (ראו עת"מ (י-ם) 48464-12-10 קא נ' משרד הפנים (28.11.2011)). מן הטעמים שלעיל, לא מצאתי מקום להתערב בעמדת המשיב שלא לעשות כן במקרה דנן. משזו מסקנתי, גם אין צורך להתייחס במסגרת פסק-דין זה לטענות השונות שעלו במישור היחסים בין המשיב לבין הנציבות, כמו גם ביחסים אל מול בא כוח העותרת, ואינני מביע אפוא בנדון כל עמדה. 19. אוסיף ואציין, שגם בתמונות הנוספות שצירף בא כוח העותרת להודעתו המשלימה (ובהמשך גם לבקשה שהוגשה ביום 8.3.2012 בנדון), והכל לעניין פעילותה של העותרת ב"פאלון-גונג" ואף תצהירים נטענים של חבריה בארגון - לא מצאתי כדי שינוי במסקנה שלעיל, ולפיה אין עילה להתערבות בעמדת המשיב 2, בנסיבות המקרה. 20. לבסוף, העתירה כוונה מלכתחילה כאמור גם נגד צו המשמורת שניתן בעניינה של העותרת. כעולה מחוות הדעת של נציבות האו"ם לפליטים מיום 13.2.2012 - עניין זה התייתר לאחר שהעותרת שוחררה ממשמורת. התוצאה 21. העתירה נדחית, אפוא. בשים לב לכלל נסיבות העניין תישא העותרת בשכ"ט עו"ד של המשיבים בסך של 5,000 ₪ (וראו עע"ם 2244/12 שלעיל). סכום זה יישא ריבית והצמדה כחוק מיום פסק הדין ועד לתשלומו בפועל. משרד הפניםפליטים