תקנה 61 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 קובעת, כי תובע רשאי להגיש כתב-תשובה לכתב-ההגנה, אם חפץ בכך, תוך חמישה עשר ימים (בבית-המשפט המחוזי) מיום שהומצא לו האחרון בכתבי-ההגנה. מקומה של תשובה לטענת התיישנות, הנו בכתב- תשובה לכתב-הגנה ולא בכתב-תביעה מקורי, או בכתב-תביעה מתוקן (המוגש לאחר קבלת כתב-הגנה, בו נכללת טענת התיישנות) (ראה: י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה 7, ש' לוין עורך, 1995), 279-280). תקנה 61 לתקנות קובעת, כאמור, כי כתב-תשובה בבית-המשפט המחוזי, יוגש תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצא לתובע כתב-ההגנה האחרון שהוגש כשיש נתבעים אחדים. כוונת הסעיף ברורה והיא מתייחסת למועד הגשת כתבי-ההגנה של הנתבעים, כלפי תביעת התובע ולא להגשת כתב הגנה ע"י צד שלישי, כלפי הודעה לצד שלישי. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה להארכת מועד להגשת כתב תשובה: 1. ההליך : א. בתיק העיקרי, אליו מסונפת בקשה זו, הגיש המבקש - תאגיד בנקאי שוויצרי - תובענה כספית כנגד המשיבים. עילת תביעתו של המבקש סומכת, בין היתר, על החזקתו בשטרי מטען מקוריים, המתייחסים למטען של כ7,620- טון מטילי ברזל, שנרכשו במימונו מספק פולני (חברת בשם Impexametal) ?הובלו מנמל שצ'צ'ין שבפולין לישראל, באניה שבבעלות משיבות מס' 7 ו- 8, חברות ספנות פולניות. לטענת המבקש, התשלום בגין המטען נעשה על ידו, לבקשת חברה אנגלית בשם Metec Steel Trading Ltd. (להלן: “Metec”), אשר כבטוחה לפרעון האשראי שהעמיד, כאמור, דאגה כי ימסרו לו שטרי המטען המקוריים. על Metec היה לדאוג לשלם למבקש התמורה בגין המטען, כנגד העברת הבעלות על-ידו במטען ל - Metec או לפקודתה, על-ידי הסבת שטרי המטען. בפועל לא שולמה לתובע התמורה בגין המטען עד עצם היום הזה. המשיבים, מצדם, לא היו רשאים - לטענתו - למסור את המטען למאן דהוא, שלא כנגד הצגת שטרי המטען המקוריים. בפועל הוברר למבקש, שהמטען שוחרר מנמל אשדוד, מבלי שהוצגו שטרי המטען המקוריים וללא אישורו ועל כן, אחראים המשיבים בגין נזקיו, לרבות תשלום תמורת המטען, בכל העילות, כמפורט בסעיפים 28 ו- 36 לכתב התביעה המתוקן. ב. המשיבות מס' 7 ו - 8 (להלן: "המשיבות") עתרו בהמר' (כתארה אז) 1856/97 לדחיה על הסף של תביעת המבקש כנגדן, מחמת פקיעת זכות התביעה (התיישנות מהותית), כמפורט שם. במסגרת בקשתן זו, הוגשה מטעם המבקש חוות-דעת מומחה לדין הפולני, פרופ' יאן לופוסקי, לענין ההוראות הרלבנטיות בדין הפולני בנושא ההתיישנות ופרשנותן שם. במהלך הדיון בבקשה, לאחר שפרופ' לופוסקי נחקר לגבי חוות דעתו, טען ב"כ המשיבות (בעמ' 15, 45-48 לפרטיכל), כי מאחר שטענת ההתיישנות הועלתה ע"י מרשותיו כבר בכתב הגנתן, שומה היה על המבקש, אם חפץ לטעון לתחולתן של הוראות מהוראות הדין הפולני, המפסיקות את מירוץ ההתיישנות, להגיש כתב-תשובה לכתב-הגנתן ולכלול בו טענות אלה. משלא עשה כן, אין לאפשר לו העלאת טענות מסוג זה. שכן, מדובר בטענה בדבר תחולת הוראות דין זר והלכה פסוקה היא, כי דינן כדין עובדה, הטעונה טיעון מפורש בכתבי-הטענות. נוכח טענה זו, ביקש ב"כ המבקש הסכמת ב"כ המשיבות להגשת כתב-תשובה לכתב-ההגנה מטעם המשיבות, באותו שלב של הדיון, ללא צורך בהגשת בקשה פורמלית. ברם, ב"כ המשיבות התנגד לכך, הגם שלא עמד על תמיכת הבקשה שתוגש בתצהיר, ככל שזו תתייחס לעתירה להארכת מועד להגשת כתב התשובה. ג. בעקבות האמור, עתר המבקש, בבקשה נשוא דיוננו, להארכת מועד להגשת כתב-תשובה לכתב- ההגנה שהוגש מטעם המשיבות ולחילופין, להתיר לו לתקן את כתב-התביעה, ע"י הכללתן של הוראות הדין הזר, הנוגעות להתיישנות, בחובו. ד. הצדדים הגישו טיעוניהם לבקשה בכתב. ה. ב"כ צד שלישי מס' 1 הסכים לבקשה ואילו ב"כ הצדדים האחרים, מלבד המשיבות, לא הגיבו כלל לבקשה ויש לראותם כמסכימים לה. 2. הגשת כתב תשובה : א. תקנה 61 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות") קובעת, כי תובע רשאי להגיש כתב-תשובה לכתב-ההגנה, אם חפץ בכך, תוך חמישה עשר ימים (בבית-המשפט המחוזי) מיום שהומצא לו האחרון בכתבי-ההגנה. מקומה של תשובה לטענת התיישנות, הנו בכתב- תשובה לכתב-הגנה ולא בכתב-תביעה מקורי, או בכתב-תביעה מתוקן (המוגש לאחר קבלת כתב-הגנה, בו נכללת טענת התיישנות) (ראה: י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה 7, ש' לוין עורך, 1995), 279-280). ב. דין טענת ב"כ המבקש, לפיה, מבחינה פורמלית, מרשו אינו זקוק לארכה להגשת כתב-תשובה, נוכח העובדה שצד שלישי מס' 2 טרם הגיש כתב-הגנה במענה להודעה לצד שלישי שהוגשה כנגדו, להדחות. שכן, תקנה 61 לתקנות קובעת, כאמור, כי כתב-תשובה בבית-המשפט המחוזי, יוגש תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצא לתובע כתב-ההגנה האחרון שהוגש כשיש נתבעים אחדים. כוונת הסעיף ברורה והיא מתייחסת למועד הגשת כתבי-ההגנה של הנתבעים, כלפי תביעת התובע ולא להגשת כתב הגנה ע"י צד שלישי, כלפי הודעה לצד שלישי. ג. מאחר ששומה היה על המבקש, בנסיבות המקרה, להגיש כתב-תשובה לכתב-ההגנה מטעם המשיבות, אם חפץ להגיב לטענת ההתיישנות שהעלו ומשלא עשה כן במועד, כאמור, זקוק הוא להארכת מועד, כפי בקשתו. יצויין, כי על בקשה להארכת מועד להגשת כתב-תשובה, לפי תקנה 61 לתקנות, חלה רישת תקנה 528 לתקנות ולא הסיפא (ראה: י' זוסמן, בספרו הנ"ל, 887). לפיכך, מוסמך בית-משפט להאריך המועד להגשת כתב-תשובה לכתב-הגנה, לפי שיקול דעתו, ואין הוא נדרש ל"טעמים מיוחדים שירשמו". לפי הפסיקה עליה סומך ב"כ המבקש, אין להחמיר במקרה כמו זה שבפני וניתן להאריך המועד, כל אימת שהדבר נדרש למניעת אי-צדק. עוד סומך ב"כ המבקש, על הגישה הליברלית, שבאה לכלל ביטוי בפסיקה, בנושא תיקון כתבי-טענות ובפרט, כאשר זה מתבקש בשלב, בו עדיין נדונות טענות מקדמיות וטרם הוחל בשמיעת הראיות. ד. כנגד מתן הרשות להגיש כתב-תשובה באיחור, מעלה ב"כ המשיבות טענה עיקרית והיא, כי יש למנוע מן המבקש לעשות כן, בהיות הטענות שמבקש הוא להוסיפן, סותרות טענות קודמות שנטענו על-ידו ובאופן העלאתן בשלב זה, יש בבחינת חוסר תום-לב מצד המבקש, בהפעלת זכויותיו הדיוניות. אפרט. 3. השתק ו/או חוסר תום לב : א. לטענת ב"כ המשיבות, עמדת המבקש כנגד טענת ההתיישנות שהעלו המשיבות, המתבססת על תחולת הוראות הדין הפולני הפנימי על הסכסוך, עומדת בסתירה חזיתית, לעמדה שהוצגה מטעמו, שעה שנדונו בקשות המשיבות לביטול היתר ההמצאה של כתב התביעה אליהן, לחו"ל (המר' 14169/95) ובקשתן לעיכוב הליכים, בטענת "פורום לא נאות" (בהמר' 1857/97). לטענתו, באותן בקשות, טען הוא, כי לצורך הכרעה בשאלה, אם מן הראוי שהתביעה תדון בפולין ולא בישראל, יש לשקול את תחולת כללי האג וכללי האג-ויסבי, כפי שנחקקו בפולין. במענה, ועל מנת לשכנע את בית-המשפט, שלא לקחת בחשבון, לענין קביעת הפורום הנאות, עובדת תחולת הדין הפולני על נסיבות המקרה, גרס ב"כ המבקש, בסע' 21.3 לסיכומיו בהמר' 9663/95 ו- 14169/95: "לא זו אף זו. המבקשות (המשיבות שבפני - ר.מ.) טוענות שעל שטר המטען חלים כללי האג וכללי האג ויסבי כפי שנחקקו בפולין. כללי האג-ויסבי המהווים כללים הסכמיים בינלאומיים הוחלו במדינות רבות בעולם, ובכלל זה בישראל, ואין מדובר כאן בדין ייחודי וספציפי לפולין שדווקא בתי המשפט בפולין יכולים לדון בו… לאור האמור, יטען הבנק, שמאחר שדין זר כשלעצמו אין די בו כדי לקבוע שבית המשפט הישראלי איננו הפורום הנאות, הרי מכח קל וחומר כשמדובר בכללים בינלאומיים שנחקקו גם בישראל." (ההדגשות שלי - ר.מ.) ב"כ המבקש חזר על עמדה זו, בסעיף 19.2 לסיכומיו בבקשה לעיכוב הליכים מפאת פורום לא נאות (בהמר' 1857/97). ואכן, אחד הנימוקים שהניעו בית-משפט זה (מפי כב' השופטת א' חיות) להכריע כנגד בקשת המשיבות לעכוב ההליכים היה, הנימוק שטען המבקש, כמצוטט לעיל (ראה: סעיף 7, פסקה אחרונה, להחלטה בהמר' 1857/97) ב. טענת ב"כ המשיבות, לפיה עמדת המבקש, בכל הקשור לטענת ההתיישנות, נסמכת עתה על הוראות הדין הפולני ועל כללי האג וכללי האג-ויסבי, כפי שהוחקו ויושמו במשפט הפולני, עולה גם מהנאמר בסעיף 5.3 לנוסח כתב-התשובה אותו מבקש המבקש לאפשר לו להגיש (נספח א' לבקשה): "אם וככל שרשאים הנתבעים או מי מהם להסתמך על שטרי המטען לצורך טענת ההתיישנות שבפיהם, הרי שעל פרשנותו הנכונה של סעיף 2 לשטרי המטען, יש להחיל על הענין את כללי… האג… כפי שהוחקו ויושמו במשפט הפולני ולחלופין את הוראות…כללי האג ויסבי… כפי שהוחקו ויושמו במשפט הפולני, ובהקשר של המשפט הפולני בכללותו, כולל גם הוראות דין פולני המשפיעות על מידת תחולתם ואופן יישומם של כללים אלו במשפט הפולני." (ההדגשות שלי - ר.מ.) ג. יוצא, אם כן, כי עמדה זו, מנוגדת לעמדה בה נקט המבקש בטיעוניו בהליכים שקדמו לבקשה זו. מעשה, אשר אינו עולה בקנה אחד עם הוראת תקנה 64 לתקנות, הקובעת: "אין להעלות בכתב תשובה נימוק תביעה חדש, ואין לכלול בו טענה שבעובדה שאינה מתיישבת עם טענותיו הקודמות של אותו בעל דין." היינו, תקנה 64 לתקנות אוסרת לכלול בכתב-התשובה "טענה שבעובדה שאינה מתיישבת עם טענותיו הקודמות של אותו בעל דין" ונראה, כי איסור זה אינו מוגבל רק לנטען בכתב-התביעה, אלא לכל טענותיו הקודמות של אותו בעל-דין, בין בהליכי הביניים ובין בכל כתב טענות אחר. ד. למסקנה דומה ניתן להגיע גם, בהתבסס על החובה לנהוג בתום-הלב, אשר הוחלה גם אופן ניהול הליכים משפטיים (ראה: בר"ע 305/80, פ"ד לה (3) 449, 461). מקובלת עלי טענת ב"כ המשיבות, לפיה, הצגת עמדה מסוימת שיש בה כדי להועיל לבעל-דין בשלב מסוים ונטישתה לאחר שהשימוש בה מיצה את עצמו ואימוץ עמדה סותרת, אשר מועילה לבעל-הדין בענין אחר, אינה עולה בקנה אחד עם חובת תום-הלב ויש למנוע מבעל-דין מלפעול באופן זה. יפים לענין זה הדברים שנאמרו בע"א 513/89, פ"ד מח (4) 133, 199 מפי כב' השופטת ד' דורנר: "לדעתי, ההשתק מלטעון טענה סותרת לטענה שמכוחה זכה הטוען לסעד בהליך קודם חל במשפטנו מכוח חובת תום הלב הקבועה בסעיפים 12 ו- 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973. חובה זו הורחבה בסעיף 61 (ב) לחוק זה אל כלל החיובים, והפסיקה הוסיפה והרחיבה אותה וראתה בה עיקרון אוניברסלי, המתפרש על כל תחומי המשפט." ובהמשך אותו עמוד ובעמ' 200: "10. מחובת תום הלב נובע האיסור על שימוש לרעה בהליכי משפט. העלאת טענות סותרות היא פן אחד של איסור זה. מטרתו של השתק זה היא כפולה : (א) במישור המשפט הציבורי, הוא נועד לשמור על טוהר ההליך המשפט, ולמנוע מבעל דין לנצל לרעה את בתי המשפט ובכך לפגוע בהשלטת הצדק; (ב) במישור המשפט הפרטי, תכליתו היא למנוע תוצאות בלתי צודקות המתחייבות לכאורה על-פי הדין (בהנחה שהטענה המאוחרת היא הטענה הנכונה), וזאת, על-ידי השתקת בעלי הדין מלטעון ומלהוכיח בבית המשפט טענות עובדתיות ומשפטיות גם אם הן נכונות..." ה. מן המקובץ עולה, כי אין לאפשר למבקש שבפני לטעון לתחולת הוראות הדין הפולני הפנימי שאינן עולות בקנה אחד עם האופן בו הוחלו כללי האג וכללי האג-ויסבי במשפט הישראלי. ו. למעלה מן הנדרש. בנוסח כתב-התשובה, שהגשתו נתבקשה בבקשה זו ואשר צורף אליה, בסעיף 5.3 שבו, נטען, כאמור, לענין תחולת כללי האג וכללי האג ויסבי, כפי שהוחלו ויושמו במשפט הפולני. ברם, כפי שכבר צויין לעיל, כשם שהדין הזר, בהיותו בגדר עובדה, טעון טיעון מפורש בכתב-התשובה, כך טעון הוא פירוט ולא די בטיעון סתמי, כפי שנטען בנוסח כתב-התשובה שצורף כאמור. ראה לענין זה, בספרו הנ"ל של י' זוסמן, 377: "דינו של 'חוק זר', החל על העיסקה, הוא כדין עובדה; לפיכך, משטען בעל דין כי יש לנהוג בתביעה לפי חוק זר, עליו לפרט, מה הן הוראותיו של אותו חוק החלות על הענין." ממילא, גם לא עמד המבקש בחובת פירוט זו (הגם שלו עמד בפני טעם זה בלבד, לא הייתי מכשילה בקשתו ומאפשרת לו לתקן כתב-תשובתו, על-ידי פירוט הדין, כנדרש). 4. סיכום : אשר על כן הבקשה נדחית. המבקש ישלם למשיבות מס' 7 ו - 8 הוצאות הבקשה בסך של 1,500 ש"ח, בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה ורבית חוקיים מרביים החל מהיום ועד מועד התשלום בפועל, ללא קשר לתוצאות המשפט.הארכת מועדכתב תשובהמסמכים