להימנעות צד מחקירת עד שכנגד ישנו משקל ראייתי רב, בפרט כאשר מדובר בעד מרכזי. באשר לכוחה הראייתי של "ההימנעות", נאמרו בע"א 260/82 שמעון סלומון נ' ששון אמונה, לח (4), 253, הדברים הבאים: "על דבריו אלה הוא לא נחקר חקירת שתי וערב, וגם לא באה כל ראיה לסתור. כידוע, במקרה כזה הכלל הוא, שיש לייחס משקל להעדר החקירה הנגדית ולקבל את דברי העד כנכונים." הימנעות מהבאת עד