העברת המרצת פתיחה לסדר דין רגיל

תקנות 248 עד 254 לתקנות סדר הדין האזרחי (התשמ"ד-1984), מגדירות את העניינים בהם יש לדון במסגרת של המרצת פתיחה. ראוי לציין כי רשימה זו אינה סגורה וכי השיקול העיקרי צריך להיות בכל מקרה ומקרה האם הדיון בדרך מקוצרת יעשה צדק עם שני הצדדים ולא יקפח אף אחד מהם. ראו: ע"א 2106/91 ציון מזור נ' וחידי, פד"י מ"ז 5, עמ' 788. תקנה 258 לתקנות סדר הדין האזרחי (התשמ"ד-1984). על פי תקנה 258 לעיל, ניתן לבית המשפט שיקול דעת להעביר תובענה שהוגשה כהמרצת פתיחה לסדר דין רגיל. זאת יעשה כאשר מתברר כי הליך המרצת הפתיחה אינו מאפשר בירור ממצה וראוי של הפלוגתיות וכן כאשר השאלות העובדתיות בתיק מורכבות, יש צורך בשמיעת עדים או כאשר קיים חשש שמא ייפגעו זכויות המשיב. ראו: ע"א 1937/92 קוטלר נ' קוטלר, פד"י מ"ט 2, עמ' 233. ספרו של ד"ר זוסמן "סדרי הדין האזרחי" מהדורה שביעית 1995 עמ' 105. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא העברת המרצת פתיחה לסדר דין רגיל: לפני בקשה למחיקת הכותרת "המרצת פתיחה" מבקשה זו והעברת התובענה לסדר דין רגיל. המבקשת הינה המשיבה ב-ה.פ.(תיקרא להלן ולשם הנוחיות: "הראל"). המשיבה הינה המבקשת ב-ה.פ. (תיקרא להלן ולשם הנוחיות: "תמר"). הראל גורסת, כי יש להעביר את הדיון בתובענה זו שהוגשה ע"י תמר, לשמיעה בסדר דין רגיל ולא במסגרת המזורזת של המרצת פתיחה. מהות ההליך: עניינה של התובענה הינו תביעה לתגמולי ביטוח, אשר הגישה תמר כלפי הראל בגין הליך צינתור אותו עברה בהליך רפואי ביום 13.9.09. תמר ערכה ביטוח בריאות באמצעות פוליסה שצורפה כנספח א' להמרצת הפתיחה. תאריך תחילת הפוליסה הינו 1.11.98. הפוליסה כוללת כמבוטחים את תמר, בעלה ושני ילדיה. עם לידתה של הבת הילה בשנת 2001 צורפה גם היא כמבוטחת בפוליסה. ביום 21.12.03 אישרה הראל לתמר ביצוע ניתוח מחיצה באף על בסיס הפוליסה. ביום 13.3.09 ביצעה תמר צינתור במרכז הרפואי הפרטי "הרצליה מדיקל סנטר" וזאת על פי היתר של קופת חולים אשר היווה בסיס לתביעה לתביעת החזר הוצאות, לטענת תמר, על פי תנאי הפוליסה. תמר פנתה להראל כדי לקבל השתתפות ביום 16.6.09. הראל השיבה ביום 10.7.09, כי היא דוחה את הפנייה. במקביל, היא הודיעה לתמר על ביטול חוזה ההתקשרות בטענה, כי: "על פי מידע רפואי שהגיע אלינו לאחרונה, בעקבות התביעה שבנדון, התברר כי לפני פנייתך לביטוח סבלת ממחלת FMF עם פגיעה בפרקים - דלקת פרקים. לידיעתך, על פי תנאי הביטוח לא מולאה חובת הגילוי. לו מידע זה היה בידינו בעת עשיית הפוליסה לא היית מתקבלת לביטוח. לפיכך, אנו מורים על ביטול הביטוח". תמר ערערה על ביטול זה אך פנייתה נדחתה. ראו נספחים ז' - ח' לבקשה בדרך של המרצת פתיחה. תמר סבורה כי אין ולא היה מקום לבטל את חוזה ההתקשרות בנסיבות אלה כמפורט בסעיפים 21 - 27 להמרצת הפתיחה. בקצירת האומר, היא טוענת כי עמדה במלוא התחייבויותיה כלפי המבטחת וכי אין שחר לטענות הביטול שהעלתה הראל כלפיה. מה גם שהראל כבר אישרה בשעתה הפעלת הפוליסה בגין רכיב ניתוח מחיצת אף. הבקשה על דרך המרצת פתיחה, מבקשת להצהיר כי החלטת הראל מיום 10.7.09 בדבר ביטול פוליסת הביטוח של תמר, בטלה ומבוטלת, וכי יש להשיב את זכויותיה של תמר על פי תנאי הפוליסה. הבקשה למחיקת כותרת: הראל טוענת, כי יש למחוק את הכותרת ולהעביר את התובענה בהליך של סדר דין רגיל. הראל מסבירה, כי עם קבלת תביעתה של תמר לפיצוי בגין הצינתור מיום 13.3.09, היא החלה בבירור התביעה ורק אז התגלה לה, לתדהמתה כלשונה, כי תמר הסתירה ממנה פרטים על מחלת פרקים בעת שערכה את הפוליסה בשנת 1998. הראל מוסיפה, כי הוכחת קיומו או העדרו של מצב רפואי, דהיינו מחלת הפרקים של תמר, הינה עניין שברפואה אשר יש להוכיחו באמצעות חוות דעת, סבירות הליך החיתום ייבחן גם על הרקע הרפואי ואין דרך להוכיחו כדבעי במסגרת הליך של המרצת פתיחה. הראל גורסת, כי יש להפעיל את השיקול העיקרי העומד לנגד עיני בית המשפט והוא, האם בדרך המקוצרת יעשה צדק עם שני הצדדים ואיש מהם לא יקופח. המבחנים הם: א. האם זוהי מחלוקת עובדתית פשוטה שאינה מצריכה ראיות. ב. האם הסעד ההצהרתי ממצה את מלוא המחלוקות בין בעלי הדין בעניין הנדון. לטענתה, שני המבחנים הנחוצים על פי הפסיקה, מביאים למסקנה, כי יש להורות על מחיקת הכותרת. אשר למבחן הראשון, בירור הסוגיות העובדתיות והרפואיות, טוענת הראל, כי מהות הסכסוך שהינו בעל אופי עובדתי, רפואי, חיתומי, מצריך סוגיות עובדתיות רבות ומגוונות לרבות שאלות שברפואה, ולכן אינו מתאים להליך של המרצת פתיחה. כן היא מצביעה על הצורך לבצע הליכים מקדמיים ולצרף חוות דעת רפואיות לכתבי טענותיה. אשר למבחן השני, טוענת הראל, כי התובענה אינה ראויה להתברר בהליך של המרצת פתיחה, הואיל ולתמר קיימת עילת תביעה כספית מוגדרת וברורה. זוהי למעשה תביעה כספית לכל דבר ועניין, ולכן יש לבררה בדרך הרגילה. תגובת תמר: תמר סבורה כי יש לנהל את ההליך בדרך המשפטית של המרצת פתיחה. לטענתה, מדובר בניסיון ליצור סחבת בבירור זכויותיה של תמר כמפורט בסעיפים 1-14 לתגובה. לגופם של דברים, טוענת תמר, כי התנגדותה של הראל, אינה מעלה עילה אמיתית לבירור התובענה בדרך הרגילה ולא בדרך של המרצת פתיחה. היא מצביעה על כך שעיקר ההתנגדות של הראל לקיום הבירור במסגרת של המרצת פתיחה, נעוץ ברצונה להוכיח את מחלת הפרקים ממנה לטענתה סבלה תמר, עובר לכריתת פוליסת הביטוח. דא עקא, בסעיף 17 לתגובה, מציינת תמר, כי אינה חולקת על קיומו של מצב רפואי כאמור. כדבריה: "המשיבה מקבלת את עובדת אבחנתה כחולה ב- FMF. יחד עם זאת, אין צורך בחוות דעת של מומחה על מנת לקבוע שהמחלה לא היתה אלא אבחנה שגויה. ספק הוא האם המבקשת מתכוונת לחלוק על ממצאי הבדיקה הגנטית, מטעם המכון לגנטיקה רפואית במרכז הרפואי רבין (ביה"ח בילינסון) מהם עולה כי במשיבה לא נמצא עד כה הפגם הגורם ל- FMF." תמר חולקת על חוקיות הליך החיתום החוזר משום שלשיטתה אין הוא נוגע לא ישירות ולא בעקיפין, למקרה הביטוח שעמד בבסיס ההחלטה לביטול הפוליסה. לטענתה, לצורך בירור המצב הרפואי, לא נדרשת חוות דעת כלשהי ולכן, אין מקום להעתיק את הבירור מהליך של המרצת פתיחה להליך של סדר דין רגיל. כל מטרתה של תמר היא שבית המשפט יצהיר על בטלות החלטת הראל לבטל פוליסה בגינה שולמו דמי ביטוח, בתקופה ארוכה של עשר שנים. זוהי שאלה של חוקיות וסבירות שניתן ואף צריך לברר במסגרת הליך של המרצת פתיחה. השאלה העובדתית פשוטה והמחלוקת אינה סבוכה. לטענתה, הראל מנסה לסבך את המחלוקת שלא לצורך ולצקת אליה תוכן רפואי, שעה שאין לכך מקום. השאלה אותה יש לברר, לגירסתה, היא משפטית גרידא. דהיינו, האם ביטול הפוליסה מתיישב עם הוראות חוק חוזה הביטוח התשמ"א-1981. זאת ותו לא. כל המסמכים הרפואיים וכל הטפסים שהראל טוענת לנחיצותם היום, כבר היו גלויים וידועים ומצויים בשליטתה של הראל מאז כריתת הפוליסה. אשר לעובדה כי המרצת הפתיחה מכילה סעד כספי ומשכך אינה ראויה להתברר כהמרצת פתיחה, סבורה תמר, כי בענייננו התובענה עומדת בכללי ההלכה דנן. מטרתה היא השבת הפוליסה לכנה ולתוקפה, כאשר הפן הכספי הינו אך סרח עודף. בסעיף 22 לבקשה, נתלית הראל בסכום אשר ננקב בתובענה והועמד על סך 3,390 ₪ כהוכחה לכאורה כי המדובר בתובענה הצהרתית אלא בתובענה שמהותה כספית. אולם, תמר מציינת כי הסכום הננקב אינו המהות העיקרית בבקשה, אלא תכליתה היא בחינת אופן ביטול הפוליסה החד צדדי ע"י הראל לאחר 10.5 שנות תשלום ע"י תמר. הראל לא דחתה את תביעת הביטוח לגופה ולכן אין המדובר בסעד כספי המתייחס אך ורק לתביעת הביטוח. הראל דחתה את התביעה כנגזרת של ביטול הפוליסה ועל כן, ביטול הפוליסה ראוי לו שידון במסגרת של המרצת פתיחה. מכאן, עתרה תמר לדחיית הבקשה ומתן הוראה לקיום הדיון בדרך של המרצת פתיחה. תשובת הראל: הראל דחתה מכל וכל את עמדת תמר, וחזרה על עמדתה כפי שפורטה בהרחבה בבקשה, כי מן הראוי לקיים את הדיון בדרך הרגילה ולא בדרך של המרצת פתיחה. הכרעה: לאחר שאני שוקלת עמדות הצדדים, מסקנתי היא, כי יש להעדיף את עמדתה של תמר. תקנות 248 עד 254 לתקנות סדר הדין האזרחי (התשמ"ד-1984), מגדירות את העניינים בהם יש לדון במסגרת של המרצת פתיחה. ראוי לציין כי רשימה זו אינה סגורה וכי השיקול העיקרי צריך להיות בכל מקרה ומקרה האם הדיון בדרך מקוצרת יעשה צדק עם שני הצדדים ולא יקפח אף אחד מהם. ראו: ע"א 2106/91 ציון מזור נ' וחידי, פד"י מ"ז 5, עמ' 788. תקנה 258 לתקנות סדר הדין האזרחי (התשמ"ד-1984). על פי תקנה 258 לעיל, ניתן לבית המשפט שיקול דעת להעביר תובענה שהוגשה כהמרצת פתיחה לסדר דין רגיל. זאת יעשה כאשר מתברר כי הליך המרצת הפתיחה אינו מאפשר בירור ממצה וראוי של הפלוגתיות וכן כאשר השאלות העובדתיות בתיק מורכבות, יש צורך בשמיעת עדים או כאשר קיים חשש שמא ייפגעו זכויות המשיב. ראו: ע"א 1937/92 קוטלר נ' קוטלר, פד"י מ"ט 2, עמ' 233. ספרו של ד"ר זוסמן "סדרי הדין האזרחי" מהדורה שביעית 1995 עמ' 105. בענייננו, אני מקבלת את טענות תמר, כי הראל מבקשת לסבך את הסוגיה העובדתית שלא לצורך ולקרוא לתוכה נתונים שאינם נחוצים כאן. אבן המחלוקת אינו מצבה הרפואי של תמר, מחלת הפרקים FMF, אלא השאלה, האם הפוליסה תקפה בנסיבות העניין, בשים לב לנסיבות כריתתה, הליך הגילוי, הפעלתה בעבר ע"י הראל בניתוח מחיצת האף בשנת 1993 ונפקותו של הביטול החד צדדי שנעשה ביום 10.7.09. לצורך כך הנתונים הקיימים כפי שצורפו בהמרצת פתיחה ואף בתשובת הראל להמרצת הפתיחה שהוגשה לתיק, מספקים. הנתונים שמבקשת הראל להוסיף במישור הרפואי אינם נחוצים כלל ועיקר להכרעה בסוגיות עובדתיות אלה. אין צורך בהגשת חוות דעת רפואית נוספת מעבר לנתונים שנמצאים בתיק וצורפו ע"י כל אחד מהצדדים לכתבי טענותיו. זאת באשר לפן של בירור התובענה כמחלוקת עובדתית פשוטה. אשר לטענה, כי המחלוקת היא ברת כימות כספי שכן תמר ציינה כי עלות ההשתתפות שהיא מבקשת מאת הראל בגין הצינתור הינה 3,390 ₪, אומר, כי גם במישור זה אין לקבל את עמדת הראל. המחלוקת אינה מתפרשת על הסכום הכספי בלבד. המחלוקת עוסקת בשאלה, האם הראל היתה רשאית לבטל את הפוליסה באופן חד צדדי בהודעתה מיום 10.7.09. להכרעה זו יש חשיבות גם מעבר לסכום של 3,390 ₪ בגין הצינתור, שכן אפשר ותהיינה לה השלכות עתידיות. אי לזאת, מן המקובץ לעיל אני מוצאת, כי יש לדחות את הבקשה ולקיים הליך של חקירת מצהירים והכרעה. הוראות להמשך ההליך: לאחר שדחיתי את הבקשה ומצאתי כי ההליך ראוי להתברר במסגרת של המרצת פתיחה, אני קובעת לחקירת המצהירים. אני קובעת ליום לחקירת מצהירים ליום 24.3.11 בשעה 09:00. סיכום: מן המקובץ לעיל, נדחית הבקשה שלא לקיים את הדיון בתובענה בדרך של המרצת פתיחה. הראל תישא בהוצאות הדיון בבקשה זו בסך של 1,500 ₪.המרצת פתיחההעברת תביעה לסדר דין רגיל