מידת העונש המוטל בגין עבירות המבוצעות בנשק, מושפעת מפוטנציאל הסיכון הרב הטמון בנשק המוחזק שלא כדין ומהעברתו מיד ליד ללא פיקוח. בבוא בית-המשפט לגזור את הדין בעבירה של החזקה ונשיאה של נשק עליו להתחשב בנסיבות שבהן באה לידי ביטוי החומרה המיוחדת שבעבירה. בין היתר, ייתן בית-המשפט דעתו על סוג הנשק המוחזק שלא כדין, על כמותו, על התכלית שלשמה הוא מוחזק ועל הסכנה המוחשית שיעשה בו שימוש. כאשר מדובר בנשק שעל-פי טיבו אינו מיועד להגנה עצמית, וכל כולו נשק התקפי רב עוצמה אשר השימוש בו יכול להביא להרג ללא הבחנה, יש בעבירת ההחזקה והנשיאה של אותו נשק חומרה מיוחדת. ##קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא העונש על עבירות נשק:## השופטת ד' ברק-ארז: 1. כלי נשק מסוכנים נסחרים בהיקפים משמעותיים כמעט באין מפריע. זוהי התמונה המטרידה שחזרה ונפרסה בפנינו בערעור שנסב על אחד מהיבטיה של פרשה מסועפת של סחר בכלי נשק, שנחשפה הודות לפעילות משטרתית מאומצת. המערער הוא אחד מן המורשעים בפרשה זו וערעורו נסב על חומרת עונשו. פסק דינו של בית המשפט קמא 2. בעיקרו של דבר, הרשעתו של המערער מבוססת על כך שניסה למכור, יחד עם אחרים, נשק לסוכן משטרתי סמוי (להלן: הסוכן הסמוי). הוא הורשע בבית המשפט המחוזי בחיפה ביום 7.7.2011 (ת"פ 3058-05-10, השופטת ד' סלע), במסגרת הסדר טיעון שגובש בתום מספר ישיבות, בשורה של עבירות כדלקמן: 7 עבירות של קשירת קשר לביצוע לפשע (לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין)); עבירה של נשיאת נשק שלא כדין (לפי סעיפים 144(א) רישא, 144(ג) ו-29 לחוק העונשין); 4 עבירות של סחר בנשק שלא כדין (לפי סעיפים 144(ב2), 144(ג) ו-29 לחוק העונשין); ו-3 עבירות של סיוע לסחר בנשק שלא כדין (לפי סעיפים 144(ב2), 144(ג) ו-31 לחוק העונשין). בית המשפט קמא גזר על המערער תשע שנות מאסר והפעיל, במצטבר, מאסר על תנאי בן 8 חודשים שעמד לחובתו. כמו כן הושתו על המערער 18 חודשי מאסר מותנה, והתנאי הוא שלא יעבור בתוך שלוש שנים עבירה בה הורשע ו/או עבירת אלימות או רכוש שהיא פשע. הטענות בערעור 3. הערעור שבפנינו נסב על חומרת העונש שהושת על המערער ונסמך, בעיקרו, על שני טיעונים מרכזיים. ראשית, בא-כוחו של המערער טען להחמרה יתרה עם המערער, הן בהשוואה למורשעים אחרים בפרשה, והן בהתחשב ברף הענישה המקובל בבית משפט זה בעבירות דומות. שנית, בא-כוחו של המערער טען כי מרשו מכור לסמים ומטעם זה יוצא ובא בבתי הכלא. כעת, הוא מבקש לעשות שינוי אמיתי בחייו, ובשל חומרת העונש שהוטלה עליו אינו עומד בדרישות הסף להתקבל לתוכנית השיקום בכלא. 4. המדינה ביקשה מאיתנו להותיר את עונשו של המערער על כנו, בהתחשב בחלקו המרכזי והמוביל בפרשת הסחר כולה ובעברו הפלילי המכביד. ההבחנה בין המערער לבין נאשמים אחרים - בפרשה זו ובאחרות - היא אפוא הבחנה רלוונטית, לשיטת המדינה. החלטתנו 5. לאחר ששקלנו את הדברים לא מצאנו כל הצדקה להתערב בפסק דינו של בית המשפט קמא. עמדתנו זו מבוססת הן על נסיבותיו הפרטניות של המערער והן על מדיניות הענישה בעבירות סחר בנשק באופן כללי יותר. 6. בכל הנוגע לעניינו של המערער, הרי שנסיבותיו האישיות הן מכבידות ביותר. המערער הוא עבריין חוזר, שמעורבותו בעבירות של סחר בנשק היא משמעותית. ערעור שהגיש על גזר הדין שהושת עליו בגין הרשעה קודמת בעבירות נשק נדחה בבית משפט זה (ראו ע"פ 1998/09 היבי נ' מדינת ישראל (, 20.04.09)). דומה שהוא מסרב ללמוד מניסיון העבר. את העבירות נושא הערעור ביצע בהיותו אסיר משוחרר ברישיון, וכאשר עומד לחובתו מאסר על תנאי. ככל שהוא אכן מבקש לשנות מדרכו ולהצטרף לתוכנית שיקום הוא יכול לעשות כן במהלך תקופת מאסרו, ועל-פי הבהרה שקיבלנו במהלך הדיון יוכל לעשות כן בבית כלא אחר, אם יעבור אליו. 7. גם מהיבט הכלל, אין מקום להקלה עם המערער. עבירות של סחר בנשק הן עבירות חמורות ביותר - המאיימות על שלום הציבור ומהוות "שמן" על גלגליה של פעילות עבריינית אחרת. בית משפט זה שב ועמד לאחרונה על חומרתן המיוחדת של עבירות אלו ועל הסכנות הנשקפות מהן באחד מגלגוליה של פרשה זו עצמה, בציינו כי "סחר בלתי חוקי בנשק סולל את הדרך לפעילות אלימה ובלתי חוקית והדבר חמור שבעתיים במציאות הישראלית בה קיים חשש תמידי כי נשק המוחזק באופן בלתי חוקי יתגלגל לא רק לידיים עברייניות, עניין חמור לעצמו, כי אם לידיהם של אלה המבקשים להוציא אל הפועל פעילות חבלנית עוינת" (כדברי השופטת א' חיות בע"פ 2251/11 נפאע נ' מדינת ישראל (, 4.12.2011), בפסקה 5). נוכח מימדיה המדאיגים של תופעת הסחר הבלתי חוקי בנשק, אשר הומחשו בפנינו פעם נוספת בערעור שלפנינו, ובשל הצורך לסייע בבלימתה באמצעות ענישה מרתיעה - אימץ בית משפט זה עמדה עקרונית לפיה יש להחמיר, ככלל, בענישתם של נאשמים שהורשעו בעבירות נשק בכלל ובעבירות סחר בנשק בפרט (ע"פ 319/11 מדינת ישראל נ' יאסין (, 4.12.2011), פסקה 6; ע"פ 6210/10 מדינת ישראל נגד אגבריה (, 23.03.2011), פסקה 6; וכן עניין נפאע, בפסקה 7). בעבירות מסוג זה אף יש ליתן משקל של ממש להיקפה של הפעילות העבריינית שמדובר בה - בבחינת "הכמות שעושה את האיכות" - כך שחומרת הענישה תהלום את חומרת העבירה הגלומה במעשים רחבי ההיקף המיוחסים לנידון (וראו עמדתי בע"פ 2891/12 מדינת ישראל נ' מוראד רבעא, (, 15.7.2012), בפסקה 8). בענייננו, הורשע המערער בגין שבע עסקאות שונות של סחר שלא כדין בכלי נשק מסוגים שונים (שלושה תתי מקלעים, ארבעה אקדחים, מחסניות ותחמושת). זהו שיקול נוסף המצדיק את העונש שהושת על המערער בגין עבירות שהן חמורות, כשלעצמן, אפילו היה מדובר בהיקף עסקאות מצומצם יותר. 8. לא כל שכן כאשר התחדד בפנינו תפקידו המוביל של המערער בפעילות העבריינית ששימשה מוקד להרשעתם של עבריינים רבים נוספים. הרשעתו של המערער, נזכיר, מהווה חלק ממסכת רחבה, מורכבת ורבת משתתפים של סחר בנשק ובסמים, אשר נחשפה בעקבות פעילותו של הסוכן המשטרתי הסמוי עמו קשר המערער את עסקיו, ואשר במסגרתה הורשעו, בסך הכול, עשרים וארבעה נאשמים. ההשוואה לעניינם של מורשעים אחרים בפרשה זו אינה מחזקת את הערעור. המערער היה מעורב  בארגונן ובהוצאתן לפועל של עסקאות בנשק במספר רב, בחלק מן המקרים בעודו נתון במעצר. המערער אף גרר לפרשה את אחיינו, כאשר שלח אותו למפגשים עם הסוכן הסמוי שאותם ארגן ותיאם מבעוד מועד (ראו ת"פ (מחוזי חי') 41964-04-10 מדינת ישראל נ' הייבי (, 12.04.2011)). דמותו של המערער כפי שהצטיירה בפנינו  היא אפוא של דמות דומיננטית ופעילה, שתרומתה לביצוע עסקאות הנשק חיונית ומעורבותה בפרשה כולה עמוקה ושיטתית. אמנם, עונשו של המערער חמור יותר מזה שהושת על נאשמים אחרים, אך החמרה זו מתיישבת היטב עם מעמדו כ"חוטא ומחטיא" וכן כעבריין חוזר בתחום נפיץ (תרתי משמע) זה. נשקעבירות נשק