התיישנות תביעה לבית הדין לעבודה על החלטת ביטוח לאומי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התיישנות תביעה לבית הדין לעבודה על החלטת ביטוח לאומי: סגן הנשיא (קובובי): .1ערעור על פסק-דין של בית-הדין האזורי בחיפה (השופטת קציר; תב"ע מז/138-0) שדחה את עתירת המערער לקבוע כי נפגע בתאונת עבודה ביום .9.6.1983טענתו של המערער שהפגימה בעינו הימנית נגרמה על-ידי חדירת גוף זר, נדחתה על-ידי המוסד לביטוח לאומי במכתבו מיום 3.8.1983מן הטעם כי המצב בעין - כפי שאובחן בחדר המיון של בית-החולים רמב"ם ובמרפאת אבן סינאי - לא נגרם "ממה שאירע לדבריו(ך) ב- 9.6.1983ואיננו קשור לעבודתו(ך)". באותו מכתב הופנתה תשומת לבו של המערער לכך שהוא רשאי להגיש תובענה לבית-הדין לעבודה נגד ההחלטה, תוך ששה חודשים, וכן שהוא רשאי לפנות ללשכת הסיוע המשפטי (להפניות אלה צורפו פרטים מלאים). .2את תובענתו לבית-הדין האזורי הגיש המערער ב- .17.11.1986המשיב ביקש לדחותה על הסף מפאת התיישנות ובית-הדין נעתר לבקשה. .3לפנינו טען המערער כי הסיבה לאיחור בפנייתו לבית-הדין נעוצה בכך שהוא קיווה כל העת שמצבו ישתפר, עד שנואש מן התקווה ופנה לבית-הדין. בא-כוח המוסד השיב כי עניינו של המערער נבדק ונדחה לגופו; אשר לנשוא הערעור - התיישנות - תמך בפסק-דינו של בית-הדין קמא. .4בדב"ע לו/11- 0[1], הוסבר בהרחבה כיצד אירע שבית-הדין לעבודה אינו מוסמך להאריך מועד להגשת תובענה. תקנה 1(ב) לתקנות הביטוח (מועדים להגשת תובענות), התש"ל- 1969קובעת בין השאר: "החליט המוסד בתביעה ונמסרה לתובע הודעה על כך, תוגש תובענה לבית-הדין לעבודה תוך שישה חודשים מיום מסירת ההודעה לתובע". הזכות לתבוע הוא עניין מהותי ולא עניין דיוני; יש שהמחוקק עצמו קובע את המועד להגשת התובענה, תוך קביעת אפשרות להארכת המועד, ואת הרשות המוסמכת להאריך; ויש שהמחוקק מסמיך את הרשות המבצעת לקבוע, בתקנות, את ההגבלה על מימוש זכות התביעה. בענייננו העניק המחוקק את הכוח האמור למחוקק-המשנה, אך זה האחרון לא התקין הוראות בדבר הארכת מועד, ואין בית-הדין מוסמך להאריך מועד (שם , בע' 343/4). לכך יש להוסיף כי בענייננו לא נתקיימה עילה, מהעילות המצויות בחוק ההתישנות, התשי"ח 1958, המפסיקות את מרוץ ההתיישנות. .5הערעור נדחה. אין צו להוצאות.ביטוח לאומיבית הדין לעבודההתיישנות