קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התנגדות לשחרור כסף מחשבון נאמנות: 1. במסגרת הליכי פירוק שיתוף בדירת מגורים של שני בני הזוג (המבקשת והמשיב), בית המשפט לענייני משפחה הורה לשחרר למשיב את כל יתרת הכסף אשר מעבר לסך של 118,116 ש"ח, צמוד מיום 30.7.96, אשר בחשבון הנאמנות בבנק הבינלאומי הראשון בהרצליה. כמו כן הורה ביהמ"ש כי אין לקזז מתוך הסכומים המצויים בחשבון הנאמנות סכום השווה לערך של 10,000 דולר, באשר סכום זה הופחת כבר בעבר מהסכומים שהגיעו למבקשת בגין מכירת הדירה. על החלטה זו מבוקשת רשות ערעור ע"י האשה. 2. העובדות הצריכות לעניננו בנושא חשבון הנאמנות בקצרה. א. במסגרת תביעת מזונות של המבקשת ובנה הקטין ניתן ביום 30.7.96 צו עיקול זמני על נכסי הנתבע במספר בנקים עד לסכום של 145,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה, וזאת על מנת להבטיח ביצוע החיוב לתשלום מזונות זמניים לקטין לשנתיים (המ' 96/2748). הכספים נתפסו בבנק הבינלאומי הראשון בכפר-סבא בתוכניות חסכון וקופות גמל ושם הוטל העיקול. ב. ביום 23.6.97 ניתנה ע"י ביהמ"ש לעניני משפחה הוראה לבנק הנ"ל להעביר לתיק ההוצל"פ בהרצליה סכום של 18,000 ש"ח אולם בפועל הועברו רק 14,470 ש"ח. סכום זה הועבר לתיק ההוצל"פ ביום 31.8.97. (ענין זה מוסכם על הצדדים וראה פרוטוקול מיום 24.9.98 בעמ' 2 וגם ראה החלטת בימ"ש קמא מיום 28.10.98). ג. במסגרת תביעת האשה לפירוק שיתוף בדירת המגורים, הסכימו ב"כ הצדדים (אשר מונו כונסי נכסים), כי לאחר שתמכר הדירה ניתן יהיה לגבות את המזונות מכספי התמורה.ביום 7.9.97 נמכרה דירת הצדדים ע"י כונסי הנכסים ולאחר סילוק החובות נותרו בחשבון הנאמנות 336,325 ש"ח (נכון ליום 21.11.97, כפי שמופיע בבקשה לעיקול כספי הנאמנות בבנק הבינלאומי הראשון בהרצליה, שהוגשה ע"י האשה ביום 18.1.98, בתיק המרצה 98/1537). ד. כאמור, הגישה האשה בקשה (המ' 98/1537), להטיל עיקול על חשבון הנאמנות בבנק הבינלאומי הראשון בהרצליה, במקום העיקול שהוטל על החסכונות וקופות הגמל בבנק הבינלאומי הראשון בכפר סבא (לפי פסקה א' לעיל), וביום 2.6.98 ניתנה החלטה ע"י כב' הרשמת בבימ"ש לעניני משפחה, לפיה הוטל עיקול על חלקו של הבעל בכספי הנאמנות בבנק בהרצליה, בסך של 145,000 ש"ח, המהווים את סכום המזונות הנתבע X 24 חודשים (כנדרש עפ"י הוראת תקנה 258יז לתקנות סדר הדין האזרחי), בניכוי הסכום שעוקל בפועל במסגרת המ' 96/2748 (פסקה א' לעיל). עיקול זה הוטל על חשבון הנאמנות מס' 409-303011 בבנק הבינלאומי הראשון, סניף הרצליה פיתוח. ה. במסגרת ההמרצה 98/1537 שוחרר סכום של 12,414 ש"ח בגין חוב מזונות והועבר להוצל"פ בהרצליה. (כך עולה מהחלטת בימ"ש לעניני משפחה מיום 24.9.98 ומבקשות המשיב לשחרור כספים מחשבון הנאמנות מיום 19.8.98 ומהבקשה למתן החלטה מיום 30.3.99). סיכום ביניים במסגרת המרצות בבימ"ש לעניני משפחה עוקל סכום של 145,000.- ש"ח ונגבו בפועל בסה"כ 26,884 ש"ח (14,470 + 12,414). במסגרת המרצה 96/2748 עוקלו 145,000.- ש"ח בבנק בכפר סבא (פסקה א' לעיל), אשר הומרו בעיקול שהוטל לפי המרצה 98/1537 בעיקול חדש בבנק בהרצליה על אותו סכום, אולם בפועל נותר בעיקול רק היתרה מ- 145,000 ש"ח, לאחר העברת שני סכומים ללשכת ההוצל"פ 14,470.- ש"ח (פסקה ב' לעיל) + 12,414 ש"ח (פסקה ה' לעיל), משמע: 26,884.- ש"ח. ו. עיקול בלשכת הוצל"פ. בלי קשר לנ"ל הגישה האשה ביום 25.6.98 בלשכת ההוצל"פ בקשה למתן צו עיקול על כספי הנאמנות בבנק בהרצליה, (תיק הוצל"פ 26-00013-97-6) ובקשה לשחרר כספים מחשבון זה בגין חוב הבעל למזונות - בקשותיה נענו בחיוב ביום 28.6.98. בבקשתה ציינה האשה כי בחשבון הנאמנות מצויים 203,228 ש"ח. (משמע, חלקו של הבעל שהיה במקורו מחצית מסך 336,325.- ש"ח + 10,000$ מחלקה של האשה שיוסבר להלן + תוספת ריבית והצמדה על הסכומים מיום שהופקדו, מינוס הסך 12,414.- ש"ח שהועבר להוצל"פ לפי פסקה ה' לעיל). העיקול היה כמבוקש, וממנו שולמו לאשה לפי שעה 10,242.- ש"ח בנוסף ל- 26,884.- ש"ח לפי פסקה ה' בסכום הביניים. התוצאה היא שלמעשה כל חלקו של הבעל מכספי הפירוק מעיקולים: הסכום כולו מעוקל עפ"י עיקול של ראש הוצל"פ וסכום של כ- 145,000 ש"ח עפ"י עיקול מטעם ביהמ"ש על אותם כספים. ז. ענין 10,000 הדולרים במסגרת תביעת האשה לפירוק שיתוף בדירה היתה בין הצדדים הסכמה כי הבעל יקבל 5000 דולר בנוסף למחצית המגיעה לו מתמורת מכירת הדירה אם הדירה תמכר ביותר מ200,000- דולר. (ראה מכתבה של ב"כ האשה מיום 10.8.97). הדירה נמכרה ב- 202,000$, אם כי לאחר תשלום חובות נותרו לחלוקה רק 336,325.- ש"ח. עפ"י הסדר נוסף שהיה לכאורה בין הצדדים, האשה תקבל את כל חפצי הבית ובתמורה יקבל הבעל 5000 דולרים נוספים. (כך עולה מתשובת ב"כ הבעל לתגובת האשה לבקשה לחלוקת כספי הנאמנות מיום 15.1.98). על סכום זה נטושה מחלוקת בין הצדדים. אולם אין מחלוקת כי הוסכם להקפיא 10,000 דולר מחלקה של האשה עד שתתברר המחלוקת. מאחר והאשה הגישה בקשה בבימ"ש קמא לעקל את כספי הנאמנות, כאמור לעיל לפי המ' 98/1537 (פסקה ד' לעיל) הוחלט בבימ"ש קמא ביום 8.3.98 כי הכונסים ימסרו לאשה שיק על מחצית הכספים הנמצאים בחשבון הנאמנות בידי הכונסים פחות הסך של 10,000 דולר ויתרת הכספים ישארו בחשבון עד להחלטה בבקשה לעיקול שהוגשה בהמ' 98/1537 הנ"ל. בדיון שהיה בבימ"ש קמא ביום 24.9.98 הסכימה ב"כ האשה שמתוך 10,000.- הדולרים שהוקפאו, יועברו לזכות הבעל 5000 דולרים, וברוח זו החליט ביהמ"ש באותו יום כי הסכום המוקפא הנותר יהיה 5,000.- ולא 10,000.- דולר. 3. המחלוקת בין הצדדים היא בשתיים: א. האחת היא בשאלה האם את הסכומים ששולמו לאשה בפועל, הן עפ"י החלטת ראש ההוצל"פ, היינו סך של 10,242 ש"ח (פסקה ו' לעיל), והן עפ"י החלטות בימ"ש לעניני משפחה, היינו סך של 26,884 ש"ח (פסקה ה' בסיכום הביניים) יש לגרוע מן הסך שעוקל (היינו סך של 145,000 ש"ח), או שמא יש להוסיפם. ב"כ האשה טוענת כי יש להבדיל בין עיקול שהוטל ע"י ההוצל"פ לבין זה שהוטל ע"י בימ"ש לעניני משפחה. לטענתה סכום שעוקל ע"י ההוצל"פ אינו קשור כלל לעיקול האחר, שכן, עיקול בבימ"ש לענייני משפחה הוטל עפ"י בקשה לפי תקנות סדר הדין האזרחי ובהן בתקנה 258יז, המגבלה בעיקול לסכום מזונות ל- 24 חודשים, ואילו העיקול בהוצל"פ הוא שונה והוטל עפ"י חוק הוצל"פ ותקנותיו בהם אין הגבלה על סכום העיקול לשיעור של 24 חודשי מזונות, ולכן אין לגרוע הסכום שנגבה עפ"י החלטת ההוצל"פ מן הסכום שעוקל ע"י בימ"ש לעניני משפחה. מנגד, טוען ב"כ הבעל כי לא ניתן לעקל באמצעות ההוצל"פ ובכך להתעלם מהעיקול שהוטל ע"י ביהמ"ש לעניני משפחה שהרי אם כך הוא המצב והבעל יוותר ללא כסף. 4. ביקשתי לקבל תגובת המשיב לרבות בשאלה אם לדון בבקשה לגופו של ענין ומשקיבלתי התגובה, בדעתי לדון בבקשה עפ"י תקנה 410 מתקנות סדר בדין האזרחי התשמ"ד1984- כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור עפ"י הרשות שניתנה. 5. בימ"ש קמא, בדונו בבקשת המשיב לשחרר לו את יתרת הכספים המגיעים לו מחשבון הנאמנות, חישב ומצא כי יש לגרוע מן הסכום של 145,000.- ש"ח את הסכומים שנגבו בפועל במסגרת ההמרצות בבימ"ש לעניני משפחה. בסה"כ הופחתו 26,884 ש"ח ונותר סך של 118,116 ש"ח (צמוד) מעוקל. בימ"ש קמא היה ער לעיקול שהוטל על כל כספי הנאמנות באמצעות ההוצל"פ הרצליה. (בדיון שהיה בבימ"ש קמא, הורה ביהמ"ש לב"כ המבקשת להמציא לביהמ"ש כל המסמכים הקשורים לבקשת העיקול על כספי הנאמנות שהוגשה בהוצל"פ בהרצליה, לאחר שהוטל העיקול בבימ"ש לעניני משפחה ובהחלטה שניתנה ביום 7.7.99 ענין זה היה לנגד עיניו). בניגוד לטענת ב"כ המבקשת, בימ"ש קמא התייחס אך ורק למסגרת העיקול שהוטל במסגרת ביהמ"ש לעניני משפחה ואשר נשלט עפ"י תקנה 258יז מתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת עיקול כדי להבטיח מזונות ל - 24 חודשים ואין ביהמ"ש רשאי לחרוג מתקנה זו. 6. גם אני בדעה שאין לערב בין שני העיקולים שכן, כל עיקול נשלט ע"י חוקים ותקנות אחרים ושונים, אף שמדובר באותו חשבון נאמנות.(חלק ממנו מעוקל ע"י ביהמ"ש לעניני משפחה, והכל לרבות הסכום שעוקל ע"י בימ"ש לעניני משפחה עוקל ע"י ההוצל"פ). עם זאת אני סבור כי היה מקום לשמור על שלמות הסכום שיבטיח מזונות ל- 24 החודשים, לפחות מיום שהובאה הבעיה בפני ביהמ"ש, שאם לא כן יש חשש שהסכום שעוקל יאזל עוד בטרם ינתן פסק דין. לפיכך יש לראות בכספי הנאמנות הזדמנות למלא את האסמים כך שיוותר כסף להבטיח מזונות לשנתיים. במילים אחרות, אני בדעה כי יש להוסיף הסכומים ששולמו בפועל מן המעוקלים ע"י ביהמ"ש, ההמרצות בבימ"ש לעניני משפחה (26,884.- ש"ח), כך שהסכום המעוקל שיוותר יספיק כדי להבטיח מזונות לשנתיים מיום הדיון האחרון בענין בבימ"ש קמא. באשר לעיקול באמצעות ההוצל"פ, כאמור, זהו עיקול במישור אחר לגמרי והוא איננו נוגע לדיוננו ועל כן לא אתיחס אליו. 7. הנקודה השניה השנויה במחלוקת היא למי שייכים 5000 הדולרים אשר מצויים בהקפאה מחלקה של האשה. ב"כ האשה טוענת כי מאחר וסכום זה עדיין שנוי במחלוקת הוא שייך לאשה, שהרי מן המחצית המגיעה לה ממכירת הדירה הופחתו 10,000 דולרים. לאחר מכן היא נאותה להעביר לזכותו של הבעל 5000 ש"ח ונותרו בהקפאה 5000 ש"ח בחשבון הנאמנות. מנגד טוען הבעל בתגובתו שסכום זה אינו צריך להגבות מכספיו, שכן הסכום הושאר בחשבון הנאמנות מתוך כספי המבקשת בשל המחלוקת בגינו. העולה מן המקובץ הוא ש5000- הדולרים שנותרו בהקפאה ואשר הופחתו מחשבונה של האשה ישארו כמות שהם (בהקפאה) בחשבון הנאמנות, והם לפי שעה שייכים לחלקה של האשה, עד שתתברר המחלוקת. כלומר העיקול על כספי הבעל אינו כולל את הסכום המוקפא אלא רק את מחציתו של הבעל בגין מכירת הדירה בתוספת 5000 הדולרים שהועברו לזכותו. 8. אשר על כן מוחלט כדלקמן: א. התיק מוחזר לבית משפט לעניני משפחה על מנת שיערוך מחדש חשבון באשר לסכום שיש להשאיר בעיקול מטעם ביהמ"ש, וזאת להשלמת סכום שיבטיח תשלום מזונות ל- 24 חודשים. יתרת הכספים מחלקו של הבעל - ישוחררו מן העיקול של ביהמ"ש (להבדיל מאשר ע"י ראש ההוצל"פ), אולם בפועל ישארו מעוקלים מכוח העיקול ע"י ראש ההוצל"פ, כל עוד עיקול זה ישאר על כנו. ב. 5,000.- הדולרים אשר הוקפאו בחלקה של האשה, ישארו בהקפאה בחשבון הנאמנות עד לבירור המחלוקת לגביהם. ג. בנסיבות הענין, אין צו להוצאות.נאמנות