בהתאם לסעיף ההגדרות בתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), תש"ע- 2010 "ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד" מוגדר כך - "ילד שמלאו לו 90 ימים, אשר רופא מומחה ברפואת ילדים , שהמוסד הסמיכו לכך, קבע כי בשל מחלה כרונית קשה הוא זקוק לטיפול רפואי כמפורט בתוספת הראשונה". קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד: מבוא בפני ערעור לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 כנגד החלטת הוועדה לעררים לילד נכה מיום 15/2/11 (להלן: "הוועדה") אשר דחתה את ערר המערערת. המערערת ילידת 2005 וסובלת משתי מחלות. מחלה אחת היא תסמונת שרקו מרי טו מסוג 1 A דומיננטית (להלן: "תסמונת שרקו"), ומחלה שניה היא אסטמה. נציין כי זו היא הפעם השלישית בה המערערת מערערת על החלטת הועדה, כאשר הפעם היא מערערת על החלטת הועדה אשר ישבה בעקבות פסק דינו של בית הדין מיום 12/10/10 בתיק בל 12450-09-09. המחלוקת העיקרית בין הצדדים היא האם יש לפרש את הוראות סעיף 9 לתוספת הראשונה לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), תש"ע-2010 בהתאם ל"מחלה" בלשון יחיד או ל"מחלות" בלשון רבים. העובדות המערערת סובלת מתסמונת שרקו ומאסטמה, כאשר היא מקבלת שלושה סוגי טיפולים שונים למחלות אלה. שני סוגי טיפולים (פיזיותרפיה ומעקב) ניתנים בגין מחלת התסמונת שרקו , וסוג טיפול אחד (אינהלציה) ניתן בגין מחלת האסטמה. בהתאם לסעיף ההגדרות בתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), תש"ע- 2010 (להלן:"התקנות"), "ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד" מוגדר כך - "ילד שמלאו לו 90 ימים, אשר רופא מומחה ברפואת ילדים , שהמוסד הסמיכו לכך, קבע כי בשל מחלה כרונית קשה הוא זקוק לטיפול רפואי כמפורט בתוספת הראשונה". על פי התוספת הראשונה לתקנות, ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד הינו כדלקמן - " (1) ..... ........ (9) ילד הזקוק באופן קבוע, במשך חצי שנה לפחות, לשלושה מבין אלה: (א) טיפול באינהלציות או משאפים פעמיים ביום לפחות; (ב) טיפול יומיומי באנטיביוטיקה או בקרדיוטונים או במשתנים או בנוגדי-פירכוסים או באימונוסופרסיה או במייצבי לחץ דם; (ג) פיזיוטרפיה יומיומית, בשל ליקוי גופני, לפי הוראת הרופא; (ד) מעקב במרפאת מומחים (תת-התמחות מתאימה למחלתו הכרונית של הילד), פעם אחת לפחות, בתקופה האמורה; (ה) אשפוז במוסד רפואי לרבות אשפוז יום ואשפוז בית (כאשר רופא או אחות מבקרים את הילד מדי יום), בשל ליקוי גופני, והכל למעט אשפוז בחדר מיון; לעניין זה, "אשפוז" - אשפוז במשך 30 ימים לפחות בחצי השנה שקדמה להגשת התביעה ובכל חצי שנה שלאחריה או אשפוז במשך 45 ימים בשנה; (ו) החלפת תחבושות וטיפול מקומי פעמיים ביום לפחות או שימוש בחליפת לחץ כאשר השטח הפגוע מהווה חמישית לפחות משטח הגוף; (ז) ילד הזקוק לנוכחות מתמדת, כמשמעו בפרט (2) בתוספת השניה. (10) ........ " (ההדגשה איננה במקור, א.ש.ב). להלן השתלשלות הענינים: בתאריך 3/12/08 הועדה דנה בעניינה של המערערת ודחתה לראשונה את עררה בעניין זכאותה לגמלת ילד נכה. המערערת ערערה על החלטתה הראשונה של הועדה לבית דין זה בתיק ב"ל 6810-01-09 ובהסכמה, הוחזר עניינה של המערערת לועדה בכדי שתדון בעניינים הבאים: "הוועדה תבדוק התקיימותם של התנאים הקבועים בתקנות סעיף 4 לחלק ב' של התוספת הראשונה...תנמק את החלטתה ותסביר מדוע הטיפולים בשתי המחלות יחד אינו עונה על הגדרת התקנות. הוועדה תיתן דעתה להשפעה שיש למחלה הכרונית הקשה על שרירי הנשימה של המערערת. הוועדה תתייחס לחוות הדעת של דר. יהודה ברק מיום 18.01.09. הוועדה תאפשר לח"מ להעלות טענותיה ותתייחס אליהן במנומק". בתאריך 19/8/09 התכנסה הועדה, שנית, ודחתה את הערר. המערערת ערערה שנית על החלטת הועדה לבית הדין לעבודה (בל' 12450-09-09), אשר קיבל את הערעור, וקבע בפסק דין, שניתן ע"י כב' השופטת פריימן, מיום 12/10/10, כי - "עניינה של המערערת יוחזר לוועדה בהרכב אחר, אשר תדון בערר המערערת, תזמן המערערת לדיון בפניה ותשמע את טענותיה. החלטת הועדה תהיה מפורטת ומנומקת כנדרש, לרבות התייחסות לחוות דעת ד"ר ברק. בפני הוועדה בהרכבה החדש לא יוצגו פרוטוקולי הוועדה לעררים הקודמת". בתאריך 15/2/11 התכנסה הועדה בפעם השלישית, ודחתה את הערר, בקובעה - "במידה ונמצאים 3 סעיפים מתאימים הם חייבים לנבוע ממחלה אחת... אי לכך, מאחר ולא עונה על 3 סעיפים למחלה אחת, לא ניתן לראותה כזכאית ואי לכך הועדה דוחה את הערר...". על החלטה זו הוגש הערעור דנן. טענות הצדדים - עיקר טענות המערערת - המערערת עונה להגדרת "ילד נכה הזקוק לטיפול רפואי מיוחד" בתקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התשנ"ח- 1998, מאחר שהיא מקבלת את שלושת הטיפולים הבאים: טיפול באינהלציות, פיזיותרפיה יומיומית, מעקב במרפאת מומחים. הועדה לא מילאה אחר הוראות פסק הדין של כב' השופטת פריימן מיום 12/10/10: הועדה לא התייחסה כלל לחוות דעתו של דר' ברק, כפי שנדרש ממנה. הועדה ציינה כי הפגיעה רק ברגליים, בניגוד לאמור במסמכים שהוצגו בפניה. הועדה לא התייחסה למסמכים הרפואיים של דר' שי חנניה, על אף שהופנתה אליהם מפורשות ע"י המערערת. לטענת המערערת, יש לפרש את התקנות ע"פ התכלית החקיקתית של גמלת ילד נכה שהיא השתתפות בהוצאות המיוחדות הנגרמות להורים עקב ליקוייו הרפואיים של ילדם. סבלו של ילד נכה הסובל משתי מחלות גדול מסבלו של ילד נכה הסובל ממחלה אחת. אין לקבל את טענת המשיב כי לא ניתן "לחבר" בין שתי המחלות. זאת, מאחר ומדובר בילד אחד הסובל משתי מחלות. המערערת טוענת כי למל"ל יש הנחיות פנימיות המיועדות למזכירי הועדות הרפואיות ולכל הרופאים העובדים בתחום, באשר לפרשנות שיש לתת לתקנות (להלן:"הנחיות"). לטענתה, העברת הנחיות אלה לפוסקים הרפואיים הינה מהלך פסול ובלתי חוקי. עיקר טענות הנתבע- לשון התקנות ברורה, לפיה ילד הסובל ממחלה אחת אשר בגללה זקוק לשלושה טיפולים הנובעים מאותה המחלה, יהיה זכאי לגמלת נכה. אולם המערערת מקבלת שלושה טיפולים בשביל שתי מחלות שונות, ולכן לא עונה על ההגדרה הנדרשת בתקנות. טענת המערערת בעניין ההנחיות לרופאים היא הרחבת חזית, ומעבר לכך, היא נטענה באופן סתמי וגורף. דיון תחילה, נציין כי למיטב הבנתנו, אין פסיקה מנחה באשר למחלוקת בתיק שבפנינו. תכלית החקיקה - ילד נכה בית הדין הארצי לעבודה קבע במספר פסקי דין, כי תכלית החקיקה בנושא של ילדים נכים היא להקל על ההורים, ולשפותם עבור הוצאות כספיות, שנגרמו להם. בעב"ל 1059/00 המוסד לביטוח לאומי - גל בן-חמו (קטין) ואחרים; פד"ע ל"ו, 433), נפסק ע"י כב' השופט יגאל פליטמן (כתוארו אז):  "התכלית החקיקתית של גמלת ילד נכה, הינה - השתתפות, ולו חלקית, בהוצאות המיוחדות הנגרמות להורים עקב ליקוייו הרפואיים של ילדם. הוצאות מיוחדות אין משמעותן בהכרח הוצאה כספית ישירה בגין הילד, אלא אף אובדן יכולת לעבוד ולו חלקית עקב ריתוק ההורה לבית לצורך הטיפול בילד או תשלום למטפל שיטפל בו... ככל שמדובר ב"פעוט נכה" דהיינו ילד שטרם מלאו לו 3 שנים, משמעות הדבר - השתתפות בהוצאות המיוחדות הנגרמות למשפחה עקב מחלתו והטיפול הנדרש לה". מן האמור לעיל עולה, כי בית הדין הארצי לעבודה פירש את תכלית החקיקה בעניין ילד נכה כרצון להקל על עומס ההורים בטיפול בילדם הנכה. ועדת הכנסת - בתאריך 30/5/12 נערכה ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, כאשר על סדר היום היה "תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)(תיקון מס' 2) התשע''ב-2012". במהלך הישיבה נערך פרוטוקול, ממנו עולה כי אחת הסוגיות שנדונה היא הסוגייה שבמחלוקת -בענייננו. חברי הועדה דנו האם לתקן את נוסח התקנות, כך שיובן כי גם ילד הסובל משתי מחלות כרוניות קשות, שבגללן הוא זקוק לשלושה מתוך שבעה טיפולים, הוא מצב שמזכה בקצבת נכות (ראו: פרוטוקול מס' 710 מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, הכנסת השמונה עשרה). בסופו של יום, ועדת הכנסת לא הכריעה בסוגייה זו, והנושא נשאר ב"צריך עיון". אולם במהלך הישיבה הביע את דעתו עו"ד שלומי מור מהביטוח הלאומי, ואמר כי - " הבסיס לתקנות האלה הוא מתן תשלום להורים עקב עומס טיפולי שהמצב של הילד שלהם מטיל עליהם. עומס טיפולי זה הבסיס. אנחנו מסייעים להורים שהמחלה מטילה עומס טיפולי, לכן דרך אגב, זה רק מהיום ה-90, כי עד היום ה-90 אין עומס טיפולי מיוחד לעומת כל ילד ילד בן שלושה חודשים". (ראו: עמ' 42 לפרוטוקול הישיבה). בכל מקרה, אף שלא הוכרעה הסוגייה ולא תוקן נוסח התקנה ע"י ועדת הכנסת, הרי שניתן הסבר מפורש לתכליתה של התקנה - סיוע להורים עקב עומס טיפולי שהמצב של הילד מטיל עליהם. פרשנות החוק סעיף 5 לחוק הפרשנות , התשמ"א - 1981, קובע כי - "האמור בלשון יחיד - אף לשון רבים במשמע, וכן להיפך" . סעיף 1 לחוק הפרשנות, קובע כי - חוק זה יחול לגבי כל חיקוק והוראת מינהל, אף אם ניתנו לפני תחילתו, אם אין הוראה אחרת לענין הנדון ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם חוק זה; אולם על מלים וביטויים למעט "חטא", "עוון" ו"פשע", שבחיקוקים והוראות מינהל שניתנו לפני תחילת חוק זה לא יחול סעיף 3 אלא יוסיפו לחול ההגדרות שבסעיף 1 לפקודת הפרשנות[1]. מכאן, כי גם אם נפנה לחוק הפרשנות הרי שניתן לפרש את המילה "מחלה" בלשון יחיד גם כ"מחלות" בלשון רבים, אם הדבר מתיישב עם הוראות התקנות. בענייננו, לאור החקיקה, הפסיקה ופרוטוקול ישיבת הכנסת, הרי שתכלית התקנות היא סיוע להורים עקב העומס הטיפולי הרב הכרוך בטיפול בילד נכה. נציין כבר עתה, כי אנו סבורים שתכלית זו מתקיימת גם שעה שהמדובר בילד הסובל משתי מחלות ולא רק ממחלה אחת. בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה, בתיק עע 27272-05-10 מ"י נ' מוחמד אלעזאזמה (ניתן ביום 29/1/12) שניתן ע"י כב' השופטת ורבנר, נקבע כי - "בבואנו לפרש דבר חקיקה עלינו לבחון שלושה מרכיבים: הראשון הוא לשון החוק, השני הוא התכלית שלשון החוק נועדה להגשים והשלישי הוא שיקול הדעת השיפוטי, המלווה את ההליך הפרשני כולו ובמיוחד במצב בו הפעלת מבחן התכלית בהתייחס ללשון החוק, מעלה יותר מפרשנות אחת. (עיין אהרן ברק, פרשנות במשפט, כרך שני, פרשנות החקיקה בעמ' 79-82). נקודת המוצא של כל פרשנות חוק היא לשון החוק. השופט אינו רשאי ליתן למילות החוק משמעות שהן אינן יכולות לשאת. כלומר, המילים מגבילות את הפירוש ועל הפירוש להתיישב עם לשון החוק". לאור האמור לעיל, אנו קובעים כי הגשמת תכלית החקיקה בצורה הראויה ביותר תהא פרשנות המילה "מחלה" בלשון יחיד גם כ"מחלות", בלשון רבים. מאחר שתכלית החקיקה היא להקל על ההורים המטפלים בילד נכה, הרי שמאחר ובענייננו מדובר בילדה אחת הסובלת משתי מחלות, ומקבלת שלושה טיפולים בגינן, אין זה משנה להורים מבחינת הנטל, אם הנטל נגרם ממחלה אחת או משתי מחלות, כאשר בעניין זה נזכיר את ההלכה הפסוקה כי חוק הביטוח הלאומי הוא חוק סוציאלי ויש לפרשו לטובת המבוטחים. הכרעה - מן האמור לעיל עולה, כי תכליתן של תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), תש"ע-2010 היא להקל על ההורים, הן מבחינת ההוצאות הכספיות שנגרמו להם והן מבחינת אובדן הזמן בו יכלו לעבוד. אנו סבורים, כי מבחינת ההורים של הילד הנכה - אין זה משנה אם הילד חולה במחלה אחת או שתיים, אלא כמות הטיפולים להם הילד נדרש. מאחר שתכלית התקנות היא לסייע להורים בטיפול בילדם הנכה ונקבע בסעיף 9 לתקנות כי על הילד לקבל שלושה טיפולים כדי להיכלל בהגדרת הסעיף, הרי שטיפול בילד הזקוק לשלושה טיפולים, בין אם ממחלה אחת או משתי מחלות, עולה בקנה אחד עם הגשמת תכלית החקיקה. לפיכך, אנו סבורים כי הפרשנות שניתנה ע"י הועדה לסעיף 9 לתוספת הראשונה לתקנות איננה סבירה לאור תכלית החקיקה. על כן, אנו קובעים כי על אף שהמחוקק השתמש בלשון יחיד, וקבע כי "ילד הסובל ממחלה ...", כללי הפרשנות מובילים למסקנה כי הכוונה היא גם לילד הסובל ממחלות, בלשון רבים. טעויות משפטיות נוספות של הוועדה מעבר לענין פרשנות המונח "מחלה" כפי שפורט לעיל, הרי אין מחלוקת בין הצדדים שהועדה לא פעלה בהתאם לפסק דינה של השופטת פריימן מיום 12/10/10, ולא התייחסה לחוות דעת של ד"ר ברק. יצויין, כי הנתבע אף הסכים להחזרת התיק לועדה בענין זה. סיכום לאור האמור לעיל, ומשהוועדה טעתה טעויות משפטיות - דין הערעור להתקבל. התיק יוחזר לועדה, אשר תדון מלכתחילה בערר המערערת, תזמן את המערערת לדיון בפניה ותשמע את טענותיה ואף תעיין בחוות הדעת של ד"ר ברק וביתר המסמכים הרפואיים הרלוונטיים. בהחלטת הוועדה עליה לקחת בחשבון, כי בניגוד לקביעתה הקודמת, סעיף 9 לתוספת הראשונה לתקנות מתייחס גם ל"מחלות", בלשון רבים, ולא רק למחלה אחת. הנתבע ישלם למערערת הוצאות משפט בסך 3,500 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. באפשרות הצדדים להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק הדין. קטיניםרפואהנכותילד נכה / פעוט נכהטיפול רפואי (קטינים)