על מהותו הייחודית של עונש המאסר במקום קנס עמדה כבוד השופטת פרוקצ'יה בע"פ 5023/99 יוסף חכמי נגד מדינת ישראל פ"ד נה(3) 406, 419 - 427 (2001). היא ציינה כי מדובר באמצעי ענישה בעל אופי מיוחד העומד לעצמו כקטגוריה נפרדת, וכחלופה לקנס טיבו שונה ונבדל מן המאסר הרגיל. לנאשם נתונה הברירה להשתחרר מריצויו עם תשלום הקנס או לרצותו, ומכאן שמדובר באמצעי אופציונלי העומד לעצמו. ההיסטוריה החקיקתית מלמדת כי אמצעי זה נועד להגשים תכלית שעיקרה הגברת אמצעי האכיפה של תשלום קנסות פליליים שאכיפתם עד אותה עת נתקלה בקשיים מרובים. המאסר במקום קנס נושא אופי אכיפתי ועונשי. שילובו בין אמצעי הענישה נועד ליצור תמריץ לנאשם לשלם את הקנס שהוטל עליו ולייעל בכך את הליך האכיפה של התשלום. הוא אף בעל אופי עונשי במובן זה שהוא משליך במישרין על גובה הקנס שהנאשם חויב לשלמו ומהווה תחליף ישיר לקנס זה. בכך הוא שונה מהמאסר האזרחי על אי-תשלום חוב שכל כולו אמצעי אכיפה של תשלום החוב ואין לריצויו השלכה כלשהי על גובהו. באשר למדיניות הראויה להפעלתה של הסמכות להטיל מאסר במקום קנס ולגבולות שיקול-הדעת השיפוטי ליישומה, אמרה כבוד השופטת פרוקצ'יה (בעמ' 429): "ראוי כי תימצא קורלציה בין גובה הקנס והמאסר הנגזר במקומו לבין יכולתו הכלכלית האמיתית של הנאשם לעמוד בתשלום הקנס, לבל יהווה המאסר שבמקומו תוספת עקיפה לתקופת המאסר הרגיל, אלא אמצעי שנועד בעיקרו להמריץ את הנאשם לשלם את הקנס שהוטל עליו". מאסרקנס