מהו זדון ? | הגדרת כוונת זדון | עו"ד רונן פרידמן

מה פירושו של זדון ? זדון (malice) מהו ? בהוצאה 6- street על נזיקין בעמ' 400: מצאנו את האמור להלן: אחד מהאלמנטים של תביעת נגישה היא הגשתה בזדון. פירושו של הזדון הוא מניע פסול: In addition, the plaintiff must prove malice on the part" any motive other than that of simply" :of the defendant . Instituting a prosecution for the purpose of bringing a"person to justice והדוגמאות המובאות שם הן: כאשר בעל-בית מגיש את האישום מתוך מניע להשתמש בכך בכדי לפנות את הדייר מהדירה. או שהאשמה מובאת למטרת סחיטה מהנאשם או אילוץ לעשות דבר. והמחבר מוסיף: השאלה איננה באם הנתבע (המאשים) כועס על התובע או מונע על-ידי שנאה, אלא באם לנתבע יש מטרה אחרת מאשר המטרה של הבאת נאשם לדין פלילי על מעשה עבירה. אם המניעים של הנתבע (המאשים) הם מעורבים, התובע יכשל בתביעתו אלא אם יוכיח שהמטרה העיקרית איננה הבאת התובע לדין וביצוע החוק. מהאמור לעיל אנו לומדים: א. טעות היא לחשוב ששנאה או מעשה להכעיס או כוונה לפגוע הם זדון. כל רגשותיו וכוונותיו הנ"ל של התובע אינו זדון, אם מטרתו היא הבאת הנאשם לדין. רק כאשר המטרה אינה מטרתו של החוק, דהיינו, הבאת הנאשם לדין - רק אז יש זדון. התובע בתביעה האזרחית הוא שצריך להוכיח את המניע הזדוני של הנתבע. לא הנתבע הוא שצריך להתגונן, לטעון ולהוכיח כי לא היתה לו מטרה - אלא להעמיד את התובע לדין פלילי, אלא שהנאשם - שהפך לתובע אזרחי, הוא שצריך לטעון את כוונת הזדון ואף להוכיחה. אולי הסבר זה הוא המבהיר מדוע כה דלה הפסיקה בנושאי תביעת נגישה, בין באנגליה ובין בישראל. ייתכן מצב שבו המתלונן ייחשב כאילו פעל בתום לב, גם אם המניע להגשת התלונה היה מניע " זדוני". למצב דברים כזה התייחס השופט ( כתארו אז) ברק בע”א 788/79‏ ריימר נ’ עיזבון המנוח ברקו רייבר, פ”ד לו(2) 141, 148 (1981): " מה הדין, אם המתלונן מאמין באמיתות דברי תלונתו, אך עצם הגשת התלונה נעשה מתוך רצון לפגוע? במקרה זה מונע המתלונן על-ידי מוטיב מרושע, אך לפי מיטב אמונתו דברי התלונה עצמם אמיתיים הם. התעמוד למתלונן ההגנה הקבועה בסעיף 15(8) לחוק? נראה לי, כי התשובה היא בחיוב, והיא מתבקשת ממטרת ההגנה עצמה, הבאה להגן על בני ציבור המדווחים על עבירות שנעברו. לעתים קרובות למדיי לא נעשה הדיווח מתוך מטרה נעלה של הגשמת שלטון החוק אלא מתוך מטרה של פגיעה. אך לממונים על חקירות פשעים ועבירות יש עניין בקבלת מידע אמיתי, גם אם המניע למסירתו הוא פסול, ויש על-כן לציבור עניין, כי מי שמוסר מידע, שהוא מאמין בנכונותו, ייהנה מהגנת החוק, שאם לא כן עשויים בני הציבור להסס במסית מידע, שמא יוכח, כי פעלו כפי שפעלו מתוך מניע אישי ולא מתוך מניע ציבורי כן". שאלות משפטיותהגדרות משפטיותזדון