קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מורשה נהיגה עבור נכה בגמלת ניידות: לפני תביעה למתן סעד הצהרתי כי התובע זכאי לקצבת ניידות על פי הסכם בדבר גמלת ניידות שנערך ונחתם בין ממשלת ישראל למוסד לביטוח לאומי ביום 1 ביוני 1977 (להלן:"הסכם הניידות"). התובע עותר לאפשר לבא כוחו, עו"ד וייס, לשמש כ לו כ"מורשה נהיגה". התובע טוען כי ברשותו רכב, והוא זכאי לקבל קצבת ניידות שכן הוא בעל נכות של 100% בשל היותו חולה במחלת טרשת נפוצה, וכי עו"ד וייס גר בסמוך אליו וזמין לעמוד לרשותו בכל שעות היום, כנדרש בהסכם הניידות. 3. המוסד לביטוח לאומי טוען כי התובע קיבל הלוואה עומדת לרכישת רכב לפי הסכם הניידות וקצבת ניידות ואולם ביום 13.5.2008 הודיע המוסד לתובע, כי ממועד גירושיו של התובע בשנת 2003 מאשתו לשעבר, גב' אורה מושינסקי, אשר שימשה לו כ"מורשית נהיגה", התובע חדל להיות זכאי לקבל גמלת ניידות. עובדת הפסקתה של גב' מושינסקי לשמש לתובע מורשית נהיגה נודעה למוסד רק בסמוך למתן ההודעה לתובע, אזי נוצר חוב לתובע אצל המוסד בגין ההלוואה העומדת והקצבאות שהועברו לא בתקופה שבין 2003-2008. על פי הנטען, התובע נהג שלא כדין ובניגוד להסכם הניידות משעה שלא הודיע ביוזמתו על הפסקתה של גב' מושינסקי לשמש לו כמורשית נהיגה. המוסד טוען כי עד שיוסדר חובו של התובע, הוא אינו זכאי לדרוש את ההטבות לפי הסכם ניידות. המוסד טוען כי עו"ד וייס אינו נכנס בגדר סעיף 2 להסכם הניידות, שכן אינו סועד את התובע. 4. בעקבות הדיון המוקדם שהתקיים בפני הוסכם על מתן פסק דין על בסיס עובדות מוסכמות וטיעונים בכתב. 5. ב"כ שני הצדדים הפנו בטיעוניהם לפסק הדין בעניין עב"ל (ארצי) 619/08 המוסד לביטוח לאומי נ' פלונית , (2010). הכרעה 6. אין מחלוקת כי התובע הינו מוגבל בניידות, כהגדרתו בסעיף 2 להסכם הניידות. השאלה העומדת להכרעה היא האם עומד עו"ד וייס, ב"כ התובע, בתנאי סעיף 2 להסכם ניידות, לשמש לתובע כמורשה נהיגה. 7. בטרם אדון בשאלה זו, אדון בטענת המוסד כי משעה שנשללה זכותו של התובע להלוואה עומדת, וקיים לו חוב אצל המוסד, כלל לא קמה לו הזכות לתשלום קצבת ניידות. 8. המוסד טוען כי התובע לא עמד בתנאי מתן ההלוואה העומדת, מאחר ואין בנמצא מורשה לנהיגה העומד לרשותו כאמור בסעיף, ולפיכך אין הוא זכאי אף לקצבת הניידות. לטענת התובע, אין ההליך הנוכחי עוסק בחובו של התובע למוסד, ולפיכך אין לדון בכך. 9. כהחלטתי מיום 22.3.2011, חובו של התובע אינו עומד לדיון בהליך הנוכחי. עם זאת, ברור כי השאלה בדבר מינויו של עו"ד וייס כמורשה נהיגה לתובע, אינה עושה הפרדה בין סוגי ההטבות המגיעות לתובע לפי הסכם הניידות, והיא בעלת השלכה נרחבת על כלל ההטבות שיכול ויגיעו לתובע. 10. אין גם ספק בכך כי קיים קשר מובנה בין ההלוואה העומדת לבין קיצבת הניידות. עניין זה עולה אף מלשון סעיף 13(א) להסכם הניידות, שעניינו תשלום קצבת הניידות: "למוגבל בניידות אשר ברשותו ובבעלותו רכב ומתקיימים לגביו תנאי סעיף 5 ו-7 להסכם זה, תשולם קיצבת ניידות בשיעורים הפורטים בתוספת ח' להסכם זה בהתאם לגודל הרכב שברשותו ובבעלותו ובלבד שאם ברשותו ובבעלותו רכב גדול מהרכב הקובע לגביו, תשולם לו קיצבת ניידות בהתאם לגודל הרכב הקובע לגביו." סעיף 5(ג) להסכם הניידות, המוזכר בגדר הסעיף לעיל, קובע את התנאים בהם יקבל מוגבל בניידות, שאין לו רישיון בתוקף, הלוואה עומדת: "למוגבל בניידות שאין לו רישיון נהיגה בר תוקף, תינתן הלוואה עומדת לרכישת רכב, אם נקבעו לו לפחות 60% מוגבלות בניידות ומתקיימים בו שני אלה: (1) הועדה הרפואית קבעה שלמוגבל בניידות צרכים יום יומיים שלסיפוקם יש הכרח להסיעו באורח קבע (2) יש לו מורשה נהיגה הדואג לצרכיו, מסוגל ומתחייב להסיעו באורח קבע למען צרכיו היום יומיים." 11. מסעיפי ההסכם המובאים לעיל עולה הקשר בין ההלוואה העומדת לבין קצבת הניידות- על פניו, באם אין המוגבל בניידות זכאי להלוואה עומדת מאחר ולא קיים לו מורשה לנהיגה, אין הוא זכאי גם לקצבת ניידות. 12. אולם אין באמור לעיל כדי לקבוע שעצם שלילת הזכאות להלוואה עומדת על-ידי המוסד מונעת מהמוגבל בניידות את הזכות למנות לו מורשה נהיגה על מנת לזכות בהטבות לפי הסכם הניידות, ובין היתר בקצבת הניידות. 13. לפיכך, אין מקום לטענת המוסד כי עצם שלילת ההלוואה העומדת שוללת את הזכות בקיצבת ניידות על פניו, ויש לבחון לגופו באם נכנס עו"ד וייס בגדר הגדרת "מורשה נהיגה" בסעיף 2 להסכם הניידות, שלשונו: "(1) קרוב משפחה; (2) מי שאינו קרוב משפחה ובתנאי שפקיד שיקום של המוסד קבע כי הוא סועד את המוגבל בניידות במרבית שעות היממה ועומד לרשותו וכן שהוא והמוגבל בניידות גרים באותו בנין או בבניינים שהמרחק ביניהם אינו עולה על המרחק הקבוע בהגדרת קרוב משפחה." 14. "קרוב משפחה", כהגדרתו בסעיף 2 להסכם הניידות, הינו: "בן זוג, בן, בת ובני זוגם, אב, אם, לרבות הורה מאמץ וחורג, אח או אחות, סב או סבתא, נכד או נכדה, שבידו רשיון נהיגה בר תוקף והוא והמוגבל בניידות גרים בקביעות באותו בניין, או בבניינים שהמרחק האווירי ביניהם אינו עולה על 500 מטרים, או בבניינים הקרובים ביותר זה לזה בתחום אותו ישוב." 15. עו"ד וייס הצהיר כי המרחק בין מקום מגוריו לזה של התובע עומד על כ- 50 מטרים בלבד. לפיכך, אין ספק כי מבחינת מרחק עומד הוא בתנאי הסעיף, המאפשר כי המרחק בין מגורי מוגבל לניידות למורשה לנהיגה יעמוד על עד 500 מ' בקו אווירי. עוד מסר עו"ד וייס בדיון המוקדם כי אינו סועד את התובע, ולשם כך גר עם התובע עובד זר. אולם הצהיר כי הוא זמין לעמוד לרשותו וזאת מטבע עבודתו כעצמאי. 16. השאלה הנשאלת היא פרשנית- כיצד יש לבאר את הוראת סעיף 2 בהסכם הניידות שקובע כי על המבקש לשמש כמורשה נהיגה לסעוד את המוגבל בניידות . עיון בהגדרת "מורשה נהיגה" בסעיף 2 להסכם הניידות מעלה כי לשון ההגדרה ברורה היא, ואינה משתמעת לשתי פנים. על מורשה הנהיגה לסעוד את המוגבל בנהיגה במרבית שעות היממה, ולעמוד לרשותו. לא ניתן לומר כי עו"ד וייס עומד בתנאי הסעיף לעיל, וגם על פי דבריו, מאחר ואינו סועד את התובע כלל, שלא לומר במרבית שעות היממה, כנדרש בסעיף 2 להסכם הניידות. 17. מעמדו של הסכם הניידות עומד במישור אחד עם דבר חקיקה, ובהתאם לכך- יהא פיקוחו של בית הדין על הוראות ההסכם- ראה עניין פלונית; עבל (ארצי) 655/07 רוסו יוסף רונן נ' המוסד לביטוח לאומי, (2010); דב"ע מז/0-77 המוסד לביטוח לאומי נ' לבין, פד"ע יט 75. בהתאם לכך, אין בית הדין יכול להעניק זכויות יתר מכוחו, ועל הזכויות הניתנות לציבור המבוטחים להיות תואמות ללשונו ותכליתו של הסכם הניידות (עניין פלונית). 18. בנסיבות אלו, כאשר לא קמה זכאות מכח הסכם הניידות - לא ניתן להיעתר לתביעה. סוף דבר 19. התביעה נידחת. 20. כמקובל בהליכים שעניינם זכויות מכח חוק סוציאלי - אין צו להוצאות, על אף דחיית התביעה. רכבמשפט תעבורהניידותמורשה נהיגהביטוח לאומי