התובע עתר לבית משפט, להורות כי התובע יעבור הערכה קוגניטיבית ביחידה לנוירולוגיה קוגניטיבית בבית חולים. הנתבעת מתנגדת לבקשת התובע. לטענתה, משקבע ד"ר עמיקם טל בחוות דעתו, כי לתובע נכות זמנית למשך שנה וחצי עד שנתיים, מועד הבדיקה מוקדם מדי. בנוסף טוענת הנתבעת, כי במידה ובית משפט יורה על ביצוע הבדיקה, הרי שקופת החולים בה מבוטח התובע אמורה לשאת במימונה של הבדיקה, זאת מכוח תוקפו של חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), תשס"ט-2009 שנכנס לתוקף ביום 01/01/10. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מימון בדיקה רפואית לנפגע תאונת דרכים: 1. בתאריך 25/08/08 נפגע X (להלן: "המבקש/התובע") בתאונת דרכים, כאשר אופנוע פגע בו. המבקש נחבל בראש ובפנים והיה מחוסר הכרה. המבקש עבר אינטובציה בשטח ופונה למרכז הרפואי שיבא. בקבלתו של המבקש למרכז הרפואי שיבא אובחנו שברים רבים בגולגולת ובעצמות הפנים ודימום סובדורלי חריף מצד שמאל. המבקש עבר קרניוטומיה לניקוז ההמטומה להסרת הלחץ התוך גולגולתי. עקב דלקת ריאות חמורה, ממנה סבל המבקש, אושפז המבקש ביחידה לטיפול נמרץ נשימתי, עבר פיום הקנה ונגמל מהנשמה. בתאריך 25/09/08 הועבר המבקש להמשך טיפול במחלקה לשיקום נפגעי ראש, אולם עקב החמרה במצבו הוכנס דלף ביום 30/10/08. בתאריך 09/11/08 אושפז המבקש שוב במחלקה הנוירוכירורגית עקב החמרה במצבו, עם עדות להגדלת מערכת החדרים וקולקציית נוזל שדרה מתחת לפצע הניתוח. המבקש עבר מספר התערבויות כירורגיות נוספות ועם שיפור במצבו הועבר לשיקום, כאשר הוא סובל משיתוק מלא של יד ימין וחולשה ברגל ימין. המבקש שוחרר ממחלקת השיקום ביום 14/10/09 והמשיך לקבל טיפול במסגרת זו באשפוז יום עד ליום 24/03/10. 2. לצורך קביעת נכותו של המבקש, מונו מספר מומחים רפואיים על ידי בית המשפט, לרבות מומחים בתחום הפסיכיאטרי ובתחום הנוירולוגי. 3. בחוות דעתו של ד"ר עמיקם טל מיום 03/05/11 נקבע, בין היתר, כדלקמן: "להערכתי, תוך תקופה של כשנה וחצי עד שנתיים, ניתן יהיה לקבוע נכות סופית. אני מצטרף לבקשתו של חברי הנוירולוג ד"ר וולר, אשר ביקש לערוך הערכה קוגניטיבית טרם קביעת הנכות הסופית". 4. ד"ר עמיקם טל חזר בתשובותיו לשאלות ההבהרה על הזמן הרצוי לביצוע הערכה נוספת, לשם קביעת נכות רפואית צמיתה, וקבע, כי "היה רצוי כי יחלפו לפחות כשנה ומחצה למן היכתב חוות דעתי". 5. באשר לאופן ביצוע ההערכה הקוגניטיבית ציין ד"ר עמיקם טל בתשובותיו לשאלות ההבהרה כדלקמן: "את הערכה הקוגניטיבית יש לערוך במקום מוכר ומקובל, שם קיימת המיומנות לכך ושם יבחרו הבדיקות והמבחנים כפי שימצאו לנכון הבודקים על פי שיקוליהם. בחוות דעתי התייחסתי לכך. סברתי כי הדבר ייעשה במהלך התהליך השיקומי במרכז שפיצר כמקובל. מכיוון שלא נתקבל לשם, ניתן להפנותו ליחידה לנוירולוגיה קוגניטיבית ברמבם, או לכל מקום אחר מוכר". 6. בחוות דעתו של ד"ר בעז וולר מיום 02/01/11 צוין, באשר לקביעת הנכות הצמיתה, כדלקמן: "13. יש להמתין כשנתיים כדי לבצע הערכה סופית של הנכויות מבחינה נוירולוגית. 14. לפיכך יש מקום לקביעת הנכויות כנכות זמנית עד ל 31.12.11. 15. לקראת סיום התקופה מבקש לבצע MRI מוח ובדיקה נוירו-קוגניטיבית במרכז לאבחון נוירו-קוגניטיבי". 7. בתאריך 24.09.12 עתר התובע לבית משפט, להורות כי התובע יעבור הערכה קוגניטיבית ביחידה לנוירולוגיה קוגניטיבית בבית חולים רמב"ם וכן להורות כי התובע ייבדק לאחר שיתקבלו תוצאות ההערכה הקוגניטיבית על ידי שני המומחים ד"ר עמיקם טל בתחום הפסיכיאטרי וד"ר בעז וולר בתחום הנוירולוגיה, לשם קביעת נכותו הסופית הצמיתה של התובע. 8. הנתבעת מתנגדת לבקשת התובע. לטענתה, משקבע ד"ר עמיקם טל בחוות דעתו, כי לתובע נכות זמנית למשך שנה וחצי עד שנתיים, מועד הבדיקה מוקדם מדי. בנוסף טוענת הנתבעת, כי במידה ובית משפט יורה על ביצוע הבדיקה, הרי שקופת החולים בה מבוטח התובע אמורה לשאת במימונה של הבדיקה, זאת מכוח תוקפו של חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), תשס"ט-2009 (להלן: "חוק ההתייעלות הכלכלית"), שנכנס לתוקף ביום 01/01/10. לטענת הנתבעת, הועברה, מכוח חוק ההתייעלות הכלכלית ולפי סעיף 2(ב1)(1) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים"), האחריות הביטוחית למתן שירותים רפואיים הנכללים בסל השירותים והתרופות מחברות הביטוח אל קופות החולים, בכל הנוגע לנפגעי תאונות דרכים, ומכאן שחוק ההתייעלות הכלכלית חל על כל בדיקה או טיפול, לרבות שירותים רפואיים הניתנים במהלך דיון משפטי לצורך גיבוש חוות דעת, כעולה ממכתבו של פרופ' עדי ערמוני, שהעתקו צורף לתגובת הנתבעת. לצורך תמיכה בטענותיה, הפנתה הנתבעת להחלטה שניתנה על ידי כב' סגן הנשיאה, השופט שמואל ברלינר, בת"א (חיפה) 12636-03-09, מוחמד זידאן נ' הראל חברה לבטוח בע"מ, 24/01/10 (להלן: "פסק דין זידאן"), ולהחלטה נוספת, שניתנה בת"א (חיפה) 132/08, ג'צאב קבהא נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") 26/01/10 (להלן: "פסק דין קבהא"). 9. במסגרת התשובה שהגיש התובע טען התובע, כי אין כל נימוק של ממש בהתנגדות הנתבעת, מלבד הטרחה והכבדה מיותרות. התובע טוען, כי אף האסמכתאות שאוזכרו על ידי התובע מלמדות, כי קופת החולים אמורה לממן בדיקות שנועדו לצרכים טיפוליים רפואיים ולא לממן חוות דעת משפטית או בדיקות שנועדו לצורך הכנת חוות דעת בהליך משפטי. עוד טוען התובע, כי התנגדות, הזהה "מילה במילה", הוגשה כבר על ידי הנתבעת, כאשר נדרשו בדיקות עזר על ידי מומחה בית המשפט בתחום אף-אוזן-גרון, ד"ר אמיר גורי, והתנגדות זו של הנתבעת נדחתה, תוך חיובה בהוצאות. לעניין העיתוי בביצוע הבדיקות ציין התובע, כי על פי חוות דעת שני המומחים ותשובותיו של ד"ר עמיקם טל לשאלות ההבהרה שנשלחו אליו על ידי התובע, ניתן כבר עתה לבצע את ההערכה הקוגניטיבית, מה גם שהתובע השתחרר מהמסגרת השיקומית לפני שנתיים. על כן טוען התובע, כי יש להיעתר לבקשתו ולהורות לנתבעת להמציא התחייבות מתאימה, לצורך קיום הבדיקות, תוך חיוב הנתבעת בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין כחוק. 10. משחלפו כמעט שנתיים ממועד בדיקתו של התובע אצל ד"ר בעז וולר, המומחה בתחום הנוירולוגי, וחלפה כשנה וחצי ממועד עריכת חוות דעתו של ד"ר עמיקם טל, המומחה בתחום הפסיכיאטרי, הגיעה העת, כאמור בחוות דעת המומחים ובתשובותיו של ד"ר עמיקם טל לשאלות ההבהרה, לקבוע את נכותו הצמיתה של התובע, כאשר עובר לכך יש לבצע הערכה קוגניטיבית, כפי שנתבקש על ידי שני המומחים, וכן לבצע בדיקת MRI, כנדרש על ידי ד"ר בעז וולר. לנוכח אמירותיהם המפורשות של המומחים, ד"ר עמיקם טל וד"ר בעז וולר, אין כל בסיס לטענות הנתבעת, לפיהן יש להמתין עם עריכת ההערכות הקוגניטיביות לפרק זמן נוסף, לא כל שכן עד לחודש מאי 2013. 11. בנסיבות ענייננו, נדרשה ההערכה הקוגניטיבית שלא לצורך טיפול בתובע או לריפוי על ידי רופאיו המטפלים. ההערכה הקוגניטיבית נדרשה, כאמור, על ידי מומחי בית המשפט, שמונו לקביעת שיעור נכותו הרפואית הצמיתה של התובע בתחום הפסיכיאטרי והנוירולוגי. על כן, ההערכה המבוקשת, גם אם הינה באה בגדר סל הבריאות, היא אינה נכללת במסגרת השירותים הממומנים על ידי קופת חולים, שכן נועדה לצורך הכנת חוות הדעת ולא לצורך מתן שירות רפואי טיפולי. ראה: החלטת כב' השופטת פוקס בת"א 1358-04-09, סלוצקי ואח' נ' סלוצקי ואח', 24/02/10. 12. אוסיף ואציין, כי אין באסמכתאות אשר נזכרו בתגובת הנתבעת, פסק דין זידאן ופסק דין קבהא, כדי לשנות מקביעה זו. החלטות אלה, אשר אוזכרו על ידי הנתבעת, עניינן בחובת קופת החולים לממן בדיקות או טיפולים, אשר נועדו לצרכים טיפוליים רפואיים. אין בהחלטות משום הבעת עמדה או קביעה, לפיה מימון חוות דעת משפטית או בדיקות עזר, שנועדו לצורך הכנת חוות דעת רפואית בהליך משפטי באות בגדר חוק ההתייעלות הכלכלית או חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, וכי על קופת חולים בה מבוטח הנפגע לשאת בהן. 13. עוד ייאמר, כי לא ברור תוקפו המחייב של מכתבו של פרופ' עדי ערמוני, שעה שמכתבו אף אינו מתיישב עם הוראות חוק ההתייעלות הכלכלית וסעיף 2(ב1)(1) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, לעניין מימון עלות חוות דעת משפטיות לצורך ובמסגרת של הליך משפטי. 14. לנוכח האמור, תמציא הנתבעת תוך 14 יום מהיום התחייבות למימון הערכה קוגניטיבית, במסגרת היחידה לנוירולוגיה קוגניטיבית בבית חולים רמב"ם. לאחר השלמת עריכת ההערכה הקוגניטיבית, יערכו המומחים בתחום הנוירולוגי, ד"ר בעז וולר וד"ר עמיקם טל, בדיקה משלימה לתובע, לצורך עריכת חוות דעת משלימות, לשם קביעת נכותו הצמיתה. 15. בנסיבות העניין, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 3,000 ₪. רפואהתאונת דרכיםמימון