מעצר על הברחת אקסטזי לישראל

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מעצר על הברחת אקסטזי לישראל: זוהי בקשה של המדינה לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו בת"פ 295/99, בו הואשם בקשירת קשר עם אחר (דרור כהן שנעצר עד תום ההליכים) ליבוא סם מסוכן לישראל. על פי הנטען בכתב האישום המתוקן, בתאריך 7/10/99 טסו המשיב וחברו לצרפת וב- 10/10/99 חזרו ארצה בטיסה מצרפת, כאשר ברשותם מזוודה עם תחתית כפולה ובה 10,914 גרם נטו סם מסוכן מסוג אקסטזי (מעל עשרה ק"ג) המחולק לכ- 38,430 טבליות סם. ב"כ המשיב, עו"ד ליטן, שהיטיב לטעון לו, הודה בפתח הדיון כי קיימות ראיות לכאורה, אך טען כנגד עוצמתן, וזאת לביסוס טענתו כי בנסיבות המקרה הזה יש להורות על שחרורו של המשיב בערובה (חלופת מעצר). לאחר ששמעתי את טענות ב"כ הצדדים על רקע כל החומר הראייתי שיש ואין בתיק הזה, באתי למסקנה כי אין מנוס מלהורות על מעצרו כמבוקש תוך שלילת כל חלופת מעצר. הנימוקים לכך הם בקצרה אלה: ראשית, אין מחלוקת על כך כי המשיב וחברו קנו יחד את כרטיסי הטיסה לצרפת, יצאו יחד את הארץ שהו יחד בצרפת וחזרו יחד, כאשר במזוודה שהייתה בשליטתו של חברו נמצא כמות הסם האמורה, נתפסה תוך נסיון לייבאה לארץ שלא כדין. בנסיבות אלו נעצר רק חברו של המשיב. שנית, בהמשך החקירה, ולאחר שחברו של המשיב לא קשר אותו בדרך כלשהי ליבוא המזוודה ארצה - כאשר החבר עצמו טען בחקירתו כי הוא לא ידע כי מדובר בסם מסוכן וכי הוא שימש כבלדר תמורת שכר ליבא את המזוודה מבלי לדעת שהיא מכילה סם ותוך מחשבה שיש בה דולרים - נמצאה טביעת אצבע של המשיב על אחת השקיות, מה שיש בה כמובן לקשור אותו במגע פיזי עם אותה שקית. בעקבות זאת נעצר גם המשיב. שלישית, בחקירתו המשטרתית שמר המשיב על זכות השתיקה, ועובדה זו כשלעצמה יש בה כדי לשמש ראיית חיזוק משמעותית להיותו שותף לעבירה של יבוא הסמים, בין כקושר, בין כמשדל בין כמבצע בצוותא ובין בכל דרך אחרת. לצורך ההחלטה בשאלת קיומן של ראיות לכאורה, אין צורך בשלב הזה להגדיר במדויק את הסיווג של המעורבות שלו בביצוע העבירה (לכאורה), ודי בכך שטביעת האצבע בצירוף זכות השתיקה ונסיבות הרקע המפורטות לעיל, כדי לסבכו מהצטברותן במעורבות בעבירה. בעניין בש"פ 6725/97, הורה כבוד השופט זמיר - באשרו החלטה על הארכת מעצר עד תום ההליכים בעבירה של החזקת סמים בכמות מסחרית - כי "השתיקה מחזקת את הראיות נגדו. הראיות על החזקת הסם יוצרות גם חזקת מסוכנות. השתיקה שלו מחזקת גם את חזקת המסוכנות" (עמ' 3). לא התעלמתי מטענותיו של ב"כ המשיב אשר הצביע על אפשרויות שונות ומגוונות, שיש בהן לטענתו כדי לתמוך בחפותו של המשיב, ולמצער לעורר ספק סביר כבר בשלב הזה לעניין סיכוייה של המאשימה להביא להרשעת המשיב במשפטו. הייתי שוקל את הטענות האלה בכובד ראש, אילו היה המשיב לפחות עושה את המנימום הזה ומוסר גירסת חפות שיש בה אלמנטים לבססה במידה כזו או אחרת, או לפחות לעורר ספק סביר בראיות לכאורה שבידי המאשימה. ואולם כאשר המשיב בוחר לשתוק, על פי זכותו, וכאשר מנגד הלכת בית המשפט העליון מורה כי שתיקה זאת יש בה כדי לשמש חיזוק כבר בשלב הזה, וכאשר אין במכלול הנסיבות האחרות דבר שיש בו בשלב הזה להפחית מעוצמתן של הראיות לכאורה - אף לא גרסתו של חברו של המשיב - גרסה שהיא עצמה מצד אחד אינה מודה במודעתו לתכולת המזוודה, ומצד שני מנתקת את המשיב מכל קשר לתכולת המזוודה, כאשר טביעת האצבע דווקא כורכת אותו לתכולתה - אין מנוס מהמסקנה כי דרישת הראיות לכאורה נתקיימה לגביו וחזקת המסוכנות לא נסתרה על ידו. לא נעלם ממני טענתו של ב"כ המשיב, כי דווקא לנוכח העובדה כי המשיב וחברו יצאו יחד לחו"ל, גרו יחד, שהו יחד, וחזרו יחד, יוצרת את האפשרות שהמשיב נגע באחת השקיות של הסם בתום לב מבלי להיות מודע בכלל שהיא מכילה סם, ואין ליחס לו מעורבות או מודעות לביצוע העבירה על ידי חברו בנסיבות האלה. גם זו טענה שראויה היתה להישקל - לו נטענה על ידי המשיב, דא עקא, שהיא לא נטענה, ובמצב הראייתי הלכאורי הזה "האין" שבכף המאזניים של המשיב אין בה כדי להכריע את "היש" המצטבר שבכף המאזניים של המאשימה. במצב דברים זה, לנוכח חומרת העבירה לכאורה שבה מדובר (יבוא סם מסוג אקסטזי בכמות העולה על עשרה ק"ג), ועל אף עברו הלא מכביד של המשיב, אין מפלט מלהורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. בעניין זה אמר כבוד השופט זמיר בהחלטתו הנ"ל: "אכן, בדרך כלל אין בית משפט זה נוטה לאפשר חלופת מעצר בעבירות של החזקת סם בכמות מסחרית". שם היה מדובר בהחזקת 90 טבליות סם מסוג אקסטזי. בעניינו מדובר ביבוא, לכאורה, של 38,430 טבליות אקסטזי. סוף דבר: אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. סמיםסחר בסמיםמעצר