קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול צו סגירת בית ספר: 1. בפניי בקשה למתן צו ביניים האוסר על המשיבים שינוי בהמשך קיומו והתקיימותו של בית הספר האורתודוקסי ע"ש הבישוף תימות'אוס (להלן: בית הספר) בו לומדים כ - 250 תלמידים ובכלל זה - להימנע מנקיטת הליך אשר יוביל לסגירת בית הספר ולהימנע משינוי במצבת התלמידים הנ"ל עד למתן הכרעה סופית בעתירה. 2. העותרת הינה עמותת מלכ"ר הפועלת לרווחת תושבי כפר יאסיף , העוסקת בניהול בית ספר פרטי ואשר ביקשה לקבל רישיון להקמת מבנה בבעלותה שישמש כבית הספר המדובר. 3. לקראת שנת הלימודים תשס"ט, ביום 26/02/08, הגישה העותרת בקשה לרישיון פתיחה והפעלה של בית ספר יסודי מוכר שאינו רשמי השייך לעדה הנוצרית האורתודוקסית בכפר יאסיף. בהתאם לסעיפים 5 ו-6 לחוק פיקוח על בתי ספר, תשכ"ט - 1969 ( להלן: החוק) , הועברה הבקשה הנ"ל לקבלת חוו"ד של רשות החינוך המקומית - היא המועצה המקומית כפר יאסיף ולקבלת חוו"ד פדגוגית מטעם מחוז צפון. ביום 18/08/08 החליטה הגב' שלומית עמיחי, מנכ"לית משרד המנהלת הכללית מלשכת היועצת המשפטית שלא לאשר את הבקשה. החלטתה התבססה על הנתונים הבאים: א. הוועדה המקומית התנגדה להקמת בית הספר במבנה המדובר שכן, היתר הבניה אשר ניתן למבנה ביום 24/04/04 הינו היתר למגורי נזירות ולמשרד כומר ולפיכך לא ניתן להשתמש במבנה למטרת בית ספר (נספח ז' לבקשה לביטול הצו). ב. בדיקת תוכניות מבנה בית הספר העלתה כי אינו תואם את הנחיות משרד החינוך בנוסף נמצא כי אין מענה ראוי להוראות התברואה של משרד החינוך. עוד נמצא כי שטח המרחב המוגן אינו תואם את הנחיות משרד החינוך בנושא. ג. המועצה המקומית בכובעה כרשות החינוך המקומית התנגדה למתן רישיונות לפתיחת בית הספר מהסיבה כי קיים הרכב מיוחד ומעורב של האוכלוסייה המקומית המונה 50% תלמידים בני הדת המוסלמית ו50% תלמידים בני הדת הנוצרית והדרוזית. נתון אשר יביא לפגיעה במרקם החיים ובאינטגרציה בין הקבוצות השונות בכפר ובנוסף יביא לריכוז מוחלט של תלמידים מוסלמים בחינוך הרשמי. לעמדתה, לאור מספר הילדים, מערכת החינוך הקיימת עונה זה מכבר על צרכי הכפר. בנוסף, מציינת כי מנהלת מחוז צפון מתנגדת לבקשה מטעמיה של הרשות המקומית. מצאתי לנכון לפרט התנגדות זו, לאמור: ביום 18/08/08 ניתנה חוו"ד פדגוגית מטעמו של מפקח משרד החינוך במחוז צפון מר ד"ר האני פארג' (מפקח מוכר שאינו רשמי) אשר המליצה על מתן רישיון להקמתו של בית הספר האמור. ואולם, מנהלת מחוז צפון במשרד החינוך הגב' ד"ר אורנה שמחון, אשר הינה הגורם המחליט, קבעה ביום 28/08/08 , כי איננה ממליצה על הקמתו של בית ספר זה מחמת פגיעה בבתי הספר הממלכתיים וזאת למרות המלצתו החיובית של המפקח מטעמה וכתבה בחוות דעתה ,כי "…אני מתנגדת בתוקף למתן רישיון" (נספח ד' לבקשה לביטול הצו). ד. דו"ח הבטיחות המצוי בתיק הבקשה הינו מיום 31/03/04 ואינו בתוקף. עוד יצוין, כי ביום 29/03/09 ניתנה חוו"ד פדגוגית נוספת מטעם מפקח הנ"ל המאשרת את הקמתו של בית הספר האמור בהתקיימם של מספר תנאים. (נספח ה' לבקשה לביטול הצו). 4. על החלטה זו של הגב' שלומית עמיחי מיום 18/08/08 שלא לאשר את הבקשה הוגש ערר לועדת הערר, ערר 11/08, מכוח סעיף 13 לחוק הנ"ל ביום 24/06/08 (נספח ט' לבקשה לביטול הצו). ביום 04/05/09 נתקיים דיון פרונטאלי במעמד הצדדים (ראה נספח יא' לבקשה לביטול הצו). בהחלטתו קבע יו"ר הרכב הוועדה כב' השופט בדימוס דן ארבל, כי יוגשו סיכומים בכתב אשר יתמקדו בסוגיות המשפטיות שעלו. 5. ביום 07/09/09 ניתנה החלטת ועדת הערר על פי החוק הנ"ל הדוחה את הערר (ראה נספח יג' לבקשה לביטול הצו). בהחלטה מפורטת הציג הרכב הועדה את נימוקי החלטתו שעיקרן: א. אכן קיים הרכב אוכלוסיה מיוחד בכפר יאסיף המונה מוסלמים, נוצרים ודרוזים, עם זאת , עובדה זו איננה צריכה להוות מכשול אל מול עיקרון האינטגרציה, העומד למול זכות ההורה לבחירת החינוך הראוי ביותר לטעמו, לילדיו. במיוחד כאשר קיימת עמדה שונה כלפי המגזר היהודי. גם השיקול , כי קיימים מספר מספיק של מוסדות חינוך בכפר אינם יכולים להתקבל בהיעדר תשתית ראייתית תומכת. ואולם, הוועדה ראתה את חוות דעתו הפדגוגית מטעם המפקח הפדגוגי כשלילית , כזו שאיננה ממליצה על הענקת הרישיון המבוקש. זאת מן הטעם, כי המלצות אלה מצויות בתחום הפדגוגי - מקצועי ולא נסתרו ע"י הוכחה לקיום חוסר סבירות או שיקולים זרים בחוות דעתו של המפקח . ב. הוועדה מציינת כי מקובלת עליה עמדת משרד החינוך לגבי העדרו של היתר בניה כדין לבית הספר ולגבי המניעה לתת רישיון למוסד חינוכי בהיעדר היתר כזה. ג. כל יתר הטענות אשר הועלו באשר להשפעת המועצה המקומית על החלטת הועדה המקומית לתכנון ובניה לא הוכחו בפועל ולפיכך נדחו . יש להדגיש, כי החלטת ועדת הערר ניתנה בהתייחס לבקשת הרישיון שהוגשה לגבי שנת הלימודים תשס"ט (2008-2009). על החלטה זו הוגש ערעור מנהלי בבית המשפט לעניינים מינהלים בת"א אשר מתנהל בימים אלה ( עמ"נ 26875-09-09). 6. בין לבין החליטה העותרת לעשות דין לעצמה, ופתחה את בית הספר ללא רישיון,כאשר לגבי שנת הלימודים תש"ע לא הוגשה בקשה לרישיון אלא הוגשה בקשה לחידוש רישיון שבעצם איננו קיים. 7. ביום 26/11/09 הוציא ד"ר שמשון שושני מטעמו של המנהל הכללי צו סגירה לבית הספר לפי סעיף 32 (א) לחוק הנ"ל. 8. העותרת לא כיבדה את צו הסגירה ולא סגרה שערי בית הספר. 9. על רקע זה הגישו העותרת ביום 03/02/10 את העתירה הנוכחית שבפניי, בה הם מבקשים למנוע ממשרד החינוך לממש את צו הסגירה ולהורות לו להעניק את הרישיון הדרוש לצורך הפעלת בית הספר. בד בבד עם הגשת העתירה הגישו העותרת בקשה למתן צו ביניים המורה למשיב 2 שלא לממש את צו הסגירה. ההחלטה הנוכחית המתייחסת לבקשה זו ( להלן: הבקשה). טענות הצדדים 10. לטענת העותרת אף על פי שעומדת היא בכל התנאים לקבלת רישיון להפעלת בית ספר מוכר שאינו רשמי נמנעים המשיבים ליתן רישיון שכזה. לטעמה, ההנהלה החדשה במועצה המקומית מונעת זאת משיקולים זרים אשר אינם רלוונטיים לעניינה. עוד טוענת היא , כי צו זה נדרש לשם המשך קיומה התקין של המסגרת הלימודית בה לומדים כ- 250 תלמידים. בתגובתה לבקשתה הדחופה של המשיבים לביטול הצו הארעי, מפרטת העותרת ארוכות בדבר טובת הילד, אחריות ההורה וחובתו לדאוג לו לחינוך ראוי לפי ראות עיניו, כמו כן, הזכות לחינוך והחובה הקיימת על רשויות השלטון להקנות זכות זו. מאידך, לטענת המשיבים הרי שהשיקולים המנחים אותם הינם עניינים, סבירים ומבוססים על תשתית איתנה ועיקרם מתמקדות בעובדה שלמבנה בית הספר אין היתר בניה כדין ובנוסף חוות הדעת המפורטות לעיל, אשר ניתנו ע"י מומחי החינוך השונים והמדברות בעד עצמם ולכן לטעמם יש לאשר את סגירת בית הספר לאלתר. דיון והכרעה 11. כידוע, השיקולים למתן צו ביניים מתבססים על סיכוייה של העתירה ועל מאזן הנוחות.על רקע הפרת החוק ההולכת ונמשכת כמעט שנתיים, סיכוייה של העתירה אינם מן המשופרים וזאת בלשון המעטה . בית הספר פתח שעריו בשנת הלימודים תשס"ט - 2008/2009 חרף אי קבלת הרישיון הנדרש על פי סעיף 3 לחוק הפיקוח, אשר זו לשונו: "חובת רישיון לא יפתח אדם בית ספר ולא יקיימו אלא אם יש בידו רישיון לפי חוק זה ובהתאם לתנאיו ולא יפרסם אדם פתיחת בית ספר אם אין עליו רישיון כאמור" בקשתו לקבלת רישיון נבחנה על-ידי הגורמים השונים במשרד החינוך. מר ד"ר האני פארג' שהינו מפקח מוכר שאינו רשמי במחוז צפון מצא להגביל הרישיון לתנאים מסוימים והגב' ד"ר אורנה שמחון שהינה מנהלת מחוז צפון, התנגדה לפתיחת בית בספר ומצאה, כי ביישוב זה קיימות מסגרות הנותנות מענה הולם לכלל התלמידים. הגב' שלומית עמיחי שהייתה מנכלי"ת המשרד באוגוסט 2008 , מצאה לדחות את הבקשה בהעדרו של היתר בניה כדין, בהעדר מענה הולם להוראות התברואה של משרד הבריאות ובעובדה ששטח המרחב המוגן אינו תואם את ההנחיות בנושא. עוד מצאה, כי ביישוב קיימת מערכת חינוך העונה על כל צרכיהם לא זו אף זו שהדבר יגרום לקיטוב עדתי ויפגע בסופו של יום במערכת החינוך הרשמית. בסיימה את הדו"ח ציינה הגב' עמיחי כי דו"ח הבטיחות המצוי בתיק הבקשה הוא מיום 31/03/04 ולכן אינו תקף. 12. ערעורה של העותרת בפני הרשות המוסמכת נדחה ואף על פי כן העדיפה להמשיך ולהפעיל את בית הספר ללא רישיון,תוך הגשת בקשת הארכה לרישיון שאיננו קיים, עד להוצאת צו הסגירה ולאחריו מתוקף הצו הארעי שניתן במעמד צד אחד,על סמך עובדות שלא גולו במלואן ונחשפו רק בתגובת המשיבים .לטעמי, אין בכל טענות העותרת כדי ליתן גושפנקא חוקית למעשה בלתי חוקי ולהנצחת המצב כפי שהוא. 13. באשר למאזן הנוחות - אשר הינו שיקול מרכזי בשלב הזה - לאור תגובת המשיבים , נראה כי אין הצדקה כלשהי למתן צו הביניים המבוקש .המצב הקיים, לבד מאי - החוקיות שבו, כשבית הספר פועל בניגוד לצו סגירה שהוצא ביום 26/11/09, מהווה גם פגיעה בכלל התלמידים היות והוא אינו מפוקח על - ידי משרד החינוך מבחינה בטיחותית, ביטחונית, פדגוגית וכו' . נמצא אפוא כי אין המדובר "רק" באי-חוקיות הולכת ונמשכת, אלא בפגיעה בתלמידי המוסד החינוכי . 14. עם זאת ,באיזון האינטרסים הנדרש בנסיבות העניין , שומה על בית המשפט לשים לנגד עיניו, בראש ובראשונה ,את השיקול של טובת התלמידים ולשקלל את את הפגיעה הצפויה בהם בשל לימודיהם במוסד חינוכי בלתי מורשה, מחד , אל מול הנזק הלימודי והחברתי לו הם צפויים, מאידך, אם יועברו בחטף וללא הכנה מוקדמת למוסד חינוכי אחר בשלהי שנת הלימודים. יש לזכור כי למעמד הילד כנושא זכויות בפני עצמו ,גם בתחום הזכות לחינוך ,יש מעמד מוכר ,הן במשפט הישראלי המקורי והן במשפט הבינלאומי מן העשורים האחרונים אשר נקלט אל תוך המשפט הישראלי .ראה האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד מ-1989 אשר אושררה בידי ישראל בשנת 1991 (כתבי אמנה 1038) סעיפים 28 ו-29 ואשר מאוזכרת כבסיס לחוק זכויות התלמיד, התשס"א -2000 בסעיף המטרה שלו ,סעיף 1,לפיו "חוק זה מטרתו לקבוע עקרונות לזכויות התלמיד ברוח כבוד האדם ועקרונות אמנת האומות המאוחדות בדבר זכויות הילד" וכן בחוק לציון מידע בדבר השפעת חקיקה על זכויות הילד, תשס"ב-2002. ראה גם בג"ץ 7052/03 עדאלה -המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים (פס"ד מיום 14.5.06) בפסקה 28 לחוו"ד הנשיא (בדימוס) ברק. אמנם ,אין חולק כי הורי הילדים הינם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדם ואולם אין הדבר מקנה או מאפשר להם לקבל החלטות הנגועות באי-חוקיות בשל הטענה לטובת ילדם ואחר כך לבקש את הגנת ביהמ"ש להמשך התנהלות בלתי חוקית זו. ביהמ"ש אינו יכול לתת גושפנקא חוקית להתנהלות מסוג זה. 15. יחד עם זאת, האמנה והחקיקה הישראלית נותנות לביהמ"ש בנסיבות האמורות מעין מעמד של "אפוטרופוס - על" האמון על טובת הילד ,המוכר בשיטתנו המשפטית כאדם הנושא זכויות בפני עצמו .כמאמר בית המשפט העליון בע"א 10280/01 ד"ר טל ירוס-חקק נ' היועץ המשפטי לממשלה (ניתן ב-10.5.05) , בפסקה 15 לחוו"ד הנשיא (בדימוס )ברק , הקטין "כמוהו כבנו של בית המשפט". מתוקף מעמד זה, על בית המשפט לראות את הילדים ,תלמידי בית הספר, כמי שלא הייתה להם זכות בחירה לגבי המוסד החינוכי בו ילמדו, שכן הוריהם הם שהחליטו בעניין זה עבורם ובהקשר זה אין לפקוד עוון אבות על בנים ואין להחיל לגבי התלמידים ,במובחן מהוריהם, את הכלל "שלא ייצא חוטא נשכר" . לגבי עמדת המשפט העברי בסוגיה ראה ע"מ(י-ם) 464/03 פלמוני ואח' נ' פלוני ואח' (לא פורסם,ניתן ב-8.8.04) מפי חברי כב' השופט מ' דרורי. ברגיל, בנסיבות דומות ,ברור הוא שעל ביהמ"ש להורות על סגירת שערי בית הספר לאלתר. אולם ,לאור עקרון - העל המנחה של טובת הילד וזכויותיו ובשל העובדה ,כי לא שוכנעתי שניתן יהיה להבטיח באופן סביר את לימודיהם של כל אותם התלמידים עד לסיום שנת לימודים הנוכחית, אם יופסקו לימודיהם בשלב זה ללא התראה מוקדמת. זאת במיוחד לנוכח העובדה, שמשרד החינוך לא הציע בתגובתו כל חלופה אלטרנטיבית לתלמידים עד לסוף השנה.לפיכך ,מצאתי לנכון כי יש לאפשר לתלמידים, בנסיבות המיוחדות שנוצרו ,לסיים שנת לימודים זו במסגרת בית הספר .כל זאת כאמור אך ורק מהטעם שאין ברצוני לשלוח תלמידים אלה, אשר נמצאים לקראת סוף שנת לימודיהם לחפש כעת אלטרנטיבה אחרת אשר תהא מוכנה לקלוט אותם. זאת משום שמטבע הדברים עד שתימצא חלופה מתאימה כזו ולנוכח זמן המעבר ותקופת ההסתגלות שיידרשו לכך, ממילא תסתיים שנת הלימודים הנוכחית . פרק זמן זה, מעתה ועד לסוף שנת הלימודים הנוכחית, מן הראוי שינוצל ,מבחינת כל הגורמים המעורבים, למתן מענה ופיתרון ראויים והולמים למקום לימודים מתאים לכל תלמידי בית הספר לשנת הלימודים הבאה ,מתוך הנחה שזה לא יפתח שעריו בשנה הבאה. 16. לסיכום, משבאתי למסקנה, כי סיכויי העתירה להתקבל מועטים הם , הן מפאת אי-החוקיות ההולכת ונמשכת של מעשי העותרת והן בשל מאזן הנוחות הנוטה לחובתה, החלטתי לבטל את הצו הארעי ולדחות את הבקשה לצו ביניים. ואולם ואך ורק בשל הרצון שלא לפגוע בתלמידי בית הספר,ולא בלי היסוס, החלטתי לאפשר את המשך לימודיהם בבית הספר עד לסוף שנה זו.בהתאם לכך, הבקשה לצו ביניים נדחית ואולם ביטולו של הצו הארעי שניתן ביום 4.2.10 יידחה עד ליום האחרון של שנת הלימודים הנוכחית (תש"ע) בבתי הספר היסודיים . לפיכך בית הספר ע"ש הבישוף תימות'אוס הנ"ל יסגור שעריו ביום 30/06/10, אשר יהיה יום הלימודים האחרון לשנה זו. למען הסר ספק, ובאין החלטה אחרת של בית משפט מוסמך או של רשות מנהלית המוסמכת ,בית הספר לא יפתח שעריו בשנת הלימודים הבאה ועל כן ניתנת האפשרות במרווח זמן זה, לתלמידים ולהוריהם האפשרות להירשם לשנת הלימודים הבאה לבית ספר אחר/חלופי לפי האפשרויות הקיימות להם על פי דין . 17. עם זאת, במימד פסיקת ההוצאות, יש להביא בחשבון את התנהלותה של העותרת שעשתה את החוק פלסתר וגרמה לסחבת מכוונת גם בהליך זה ככל הנראה כדי לדחות את הקץ ולאפשר את פעולתו של בית הספר תחת כנפי הצו הארעי.בשל כך ראויה העותרת לשאת בהוצאות משמעותיות. לפיכך תישא העותרת בהוצאות המשיבים בסך 30,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן ההחלטה ועד לתשלום בפועל.דיני חינוךסגירת בית ספרבית ספר