קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סמכות רופא ביטוח לאומי: 1. השאלה העיקרית הניצבת לפנינו בהליך זה הינה האם מוסמך רופא של המוסד לביטוח לאומי (להלן - רופא הנתבע) לבדוק תעודות רפואיות שמגיש המבוטח, ולבטל את תקפותן בדיעבד, והאם עליו לפנות לרופא נותן התעודה כדי לברר את הרקע למתן התעודה לפני מתן החלטה. השאלה מתעוררת בעניינו של מבוטח המקבל גמלת הבטחת הכנסה, ואשר לא התייצב בשירות התעסוקה בחלק מימי החודש, והוא מחזיק בידיו תעודות רפואיות המצדיקות את אי התייצבותו במועדים אלה. 2. ואלה העובדות הרלבנטיות לענייננו: א. התובע מקבל גמלת הבטחת הכנסה מחודש פברואר 2009. ב. בחודשים יוני, יולי, אוגוסט ואוקטובר 2010 לא התייצב התובע בשירות התעסוקה 4 פעמים בחודש כנדרש. בחודשים יוני ויולי התייצב התובע פעם אחת בלבד, בחודש אוגוסט - פעמיים, ובאוקטובר - 3 פעמים. התובע המציא אישורי מחלה ביחס למועדים שבהם לא התייצב בשירות התעסוקה, ואולם רופא הנתבע, ד"ר שמש, אישר רק חלק מן האישורים. לגבי האחרים קבע ד"ר שמש כי אינם מעידים על היעדרות מוצדקת מהתייצבות בשירות התעסוקה. בעקבות זאת נשללה גמלת הבטחת הכנסה מן התובע. ג. ביום 30.5.11 הגיש ד"ר שמש תעודת עובד ציבור. בתעודה פורטו התעודות שהגיש התובע, והסיבות לאי אישורן של חלק מהתעודות. נציין כי התובע הגיש שתי תביעות בעניין זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה בחודשים השונים. הדיון בשתי התביעות אוחד. 3. התקנות הרלבנטיות לענייננו הן תקנות הבטחת הכנסה (כללי זכאות והוראות ביצוע) התשמ"ב-1982 (להלן - התקנות). בתקנה 1 לתקנות נקבע כי תושב ישראל יהיה זכאי לגמלה לפי סעיף 2(א)(1) לחוק אם מתקיים בו אחד התנאים המפורטים שם. התקנה הרלבנטית לענייננו הינה הוראת ס"ק(1): "הוא אינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי בגלל מחלה הנמשכת יותר מ- 30 ימים". בקשר לאישורים רפואיים נקבע בתקנה 11 לתקנות: "אישורים רפואיים (א) לתביעה לגימלה יצורף אישור רפואי המעיד כי (1) התובע אינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי בגלל מחלה הנמשכת יותר מ 30 ימים רצופים - אם עילת תביעתו היא שמתקיימים בו תנאים אלה; (2) .... (ב) באישור רפואי כאמור בתקנת משנה (א) יצויין גם מועד תחילת המחלה ומהותה, משך הזמן שבו מתקיימים, עד למתן האישור, התנאים האמורים בפיסקאות (1) או (2) לתקנת משנה האמורה וכן משך הזמן המשוער שבו עלולים להמשיך ולהתקיים תנאים אלה. (ג) אישור כאמור בתקנת משנה (א) יינתן: (1) לגבי חולים שהם חברי קופות חולים שהוסמכו כשירות רפואי לפני סעיף 89(א)(3) לחוק הביטוח בידי רופא קופת החולים; (2) לגבי חולים שהם עובדיו של בית חולים שהוסמך כאמור כשירות רפואי - בידי רופא אותו בית החולים; (3) לגבי חולה אחר - בידי הרופא המטפל; (4) לגבי חולה המאושפז בבית החולים - בידי רופא ביה"ח. (ד) רופא מוסמך רשאי לדרוש הבהרות ופרטים נוספים, לרבות רישומים רפואיים בכל עניין הקשור באישור הרפואי, והכל אם המידע דרוש לצורך מתן חוות דעתו בדבר מצב בריאותו וכושרו של התובע לעבוד, הצורך בהשגחה תמידית עליו ובדבר תקופת תוקפו של האישור הרפואי. (ה) בהחלטתו בתביעה, יביא פקיד תביעות בחשבון את חוות דעתו של הרופא המוסמך. (ו) בתקנה זו "רופא מוסמך" - משמעותו בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז-1956" רופא מוסמך כהגדרתו בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז-1956 הוא רופא אשר המוסד מינה אותו להיות רופא מוסמך (תקנה 1 לתקנות קביעת דרגת נכות). בענייננו ניתנה החלטת פקיד התביעות על סמך החלטותיו של ד"ר שמש, שהינו הרופא המוסמך, ועל פי קביעותיו כי האישורים אינם מצדיקים היעדרות מהתייצבות, ומשזכאותו של התובע לגמלת הבטחת הכנסה מותנית בהתייצבות בלשכת שירות התעסוקה, נשללה הגמלה מן התובע. גם אם התובע לא הופנה לעבודה במשך תקופה ארוכה, אין הדבר מאיין את חובתו להתייצב בשירות התעסוקה כנדרש. 4. השאלות המתעוררות בענייננו נדונו בתיק בל 13309/04 אבו חמאד ואאיל ואח' - המל"ל (ניתן ביום 5.2.07, מותב בראשות השופטת הראשית רונית רוזנפלד (כתוארה אז) ונציגי הציבור אסתר ברימן ואלימלך סמט) שם נפסק כי: "אין לקבל גישה לפיה חובה בלתי מסויגת מוטלת על המוסד לאשר ולפעול בהתאם לכל תעודה רפואית המוגשת לו, ומבלי שתהיה בידו אפשרות לברר בירורים אודותיה, ולהטיל בה ספק. אכן, נכון היה בנסיבות העניין לחזור אל רופאיה של התובעת ולבקש מהם הבהרות והסברים (ראה תקנה 11(ד) לתקנות) ואם אין התשובות מספקות, ניתן לדחות את האישורים ככאלה שאינם משקפים את המצב לאשורו. לאור חוות דעת רופא מוסמך, רשאי פקיד התביעות לדחות את התביעה (ראה לעניין זה לצורך השוואה דב"ע מה 0/40 משה בן שבת - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 44)" (סעיף 10 לפסק הדין). כעולה מתעודת עובד הציבור של ד"ר שמש לא נעשתה פניה לרופאיו של התובע בעניין חוות הדעת, אף כי היה עליו לעשות כן. אולם אין בכך בכדי לאיין את החלטת פקיד התביעות, משזו ניתנה בדרך הקבועה בדין. השאלה האמיתית הניצבת לפנינו הינה האם אכן הצדיק מצבו הרפואי של התובע אי התייצבות בשירות התעסוקה. מודעים אנו לכך שמדובר בבדיקה בדיעבד, וכאשר התובע לא התייצב בשירות התעסוקה על סמך תעודות רפואיות שהיו בידיו. אף על-פי כן יש לבדוק את תקפותן ונכונותן של תעודות המחלה בשל 3 טעמים: א. הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה מותנית בהתייצבות כדין בלשכת שירות התעסוקה. ב. ניתן לפטור מבוטח מהתייצבות כאמור רק כאשר הוא מציג תעודות רפואיות המצדיקות זאת. ג. על פי הוראות החוק והתקנות מוקנית לרופא המוסמך סמכות לבחון את התעודות הרפואיות. לכל אלה יש להוסיף כי מדובר בכספי ציבור, ועל הנתבע לעשות כמיטב יכולתו כדי להשתמש בהם על פי הוראות החוק. בטעמים בפורטו לעיל טמונה התשובה גם לשאלה האם ניתן לבדוק את התעודות הרפואיות בדיעבד, ואף כי התובע לא התייצב בלשכת שירות התעסוקה תוך הסתמכות על תעודות אלה. לנוכח האמור לעיל יתמנה מומחה רפואי מטעם בית הדין, אשר יחווה את דעתו בשאלה האם תעודות המחלה שהגיש התובע מצדיקות היעדרות מהתייצבות. הצדדים ימציאו לבית הדין תוך 30 יום את המסמכים הרפואיים שהם מבקשים להפנות למומחה. לאחר מכן יתמנה מומחה רפואי כאמור. רפואהביטוח לאומי