בסעיף 18(ז)(2) לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006 נאסר על הצדדים לכלול בהסכם הפשרה "הוראה בדבר תשלום גמול למבקש או לתובע המייצג או שכר טרחה לבא כוח מייצג", אם כי הם "רשאים להגיש לבית המשפט המלצה מוסכמת לעניין תשלום גמול ושכר טרחה כאמור לרבות שיעורו ותנאיו". כוונת הסעיף לכאורה אינה רק להורות שההמלצה לעניין תשלום גמול ושכר טרחה יוגשו בנפרד מהסכם הפשרה, אלא המחוקק רצה לכאורה להפריד בין המשא ומתן על תנאי הפשרה הנוגעים לחבות הנתבעת ולזכויות חברי הקבוצה, לבין המשא ומתן על הגמול ושכר הטרחה, כדי למנוע מצב של ניגוד עניינים בין התובע הייצוגי ועורך הדין הייצוגי, לבין הקבוצה המיוצגת. עורך דיןחוזהשכר טרחת עורך דיןתביעה ייצוגיתשכר טרחההסכם פשרהפשרה