פשיטת רגל של ניצול שואה

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פשיטת רגל של ניצול שואה: מבוא 1. בפניי בקשת החייב למתן צו הפטר מחובותיו, שהוגשה מכוח סעיף 61 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל"). 2. במסגרת בקשה זו הציע החייב להמחות לנושיו את מלוא זכויותיו, ככל שקיימות, לרבות בכל הנוגע למוניטין העסק, הידוע כ"X", ואשר הועבר למר X, כנטען על ידי הנאמן והנושים. 3. החייב בן 89, ניצול שואה, שאינו צלול, עבר מסכת ייסורים נוראית בשואה בהיותו נער, בערוב ימיו, ולאחר שבנה משפחה ועסק מצליח, נפל החייב קורבן להשקעות כלכליות כושלות ולמסכת עוקצים, בעטיין נותר ללא כל רכוש. משפחתו וילדיו התרחקו ממנו, עקב אובדן רכושו, ובשל גילו ומצבו המנטלי נאלץ החייב להעסיק עובדת זרה ברישיון. לצד הליקויים המנטאליים והקוגניטיביים של החייב, המכבידים מאוד על ניהול חייו של החייב, איימי השואה חרוטים בזיכרונו וחוויות קשות אלה מלוות אותו בחיי היומיום. בנוסף, סובל החייב מבעיית לב, אשר החמירה לאחרונה, ומאישור רפואי שצורף לבקשה עולה, כי קיימת דליפה ממסתם אאורטלי במידה בינונית עד קשה. 4. החייב מתקיים מרנטות מגרמניה ומהולנד, אשר משולמות לו בגין סבלו במחנות עבודה בתקופת מלחמת העולם השנייה. עם מתן צו הכינוס חויב החייב בתשלום חודשי בסך של 100 ₪. ואולם, עם הכרזתו של החייב כפושט רגל ביום 14/04/01, ועל רקע העובדה שהכנסות החייב מרנטות ומקצבאות המוסד לביטוח לאומי עומדות על סך של 10,677 ₪, הוגדל התשלום החודשי המושת על החייב והועמד על סך של 2,000 ₪. החייב אינו עומד בתשלומים חודשיים אלה, ובדיעבד ניתן לומר כי העלאת התשלום החודשי יסודה בטעות ונובעת בחלקה מקשייו התפקודיים של החייב ואי יכולתו ליתן הסבר קוהרנטי ושלם להוצאותיו, בשל גילו המופלג ומצבו המנטאלי. על רקע העובדה, כי לחייב אין דירת מגורים והוא מתגורר בשכירות ונאלץ לשלם את הוצאות ההעסקה של המטפלת-העובדת הזרה, הנדרשת לשהות במחיצת החייב 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, ולאור גם הטיפולים הרפואיים המשלימים הדרושים לשמירה על יציבות מצבו הבריאותי של החייב (פיזיותרפיה ורפלקסולוגיה), שאת חלקם נדרש החייב לממן, אין תימא, כי החייב אינו עומד בתשלום החודשי המוגדל שהושת עליו. 5. כנגד החייב הוגשו תביעות חוב בסך כולל של 265,748 ₪, אשר טרם נבדקו. 6. יצוין, כי הנושים, שהינם כולם מוסדות בנקאיים, וכן המנהל המיוחד עמדו על הכרזתו של החייב כפושט רגל, בעיקר לצורך ביטול הענקות. בפרט המתמקד המנהל המיוחד בטענה, כי מעיון בהסכם המכר של חנות האופטיקה עולה, כי חתנו של החייב (לשעבר), מר X, לא שילם תמורה עבור מוניטין עסק האופטיקה, רב שנות פעילות ו/או עבור מלאי וציוד העסק, הנקרא X. 7. בנק לאומי לישראל בע"מ, הנושה היוזם, התנגד נמרצות למתן צו הפטר לחייב וטען, כי יש מקום להורות על ביטול הליכי הפש"ר, משהחייב אינו משלם את התשלומים החודשיים למן יום הגדלתם. 8. בנק הפועלים בע"מ בתגובתו לבקשת החייב למתן הפטר ציין, כי בנסיבות המיוחדות של החייב, שפורטו בבקשה למתן הפטר, הוא מותיר לשיקול דעת בית משפט את ההחלטה בבקשת ההפטר. 9. ב"כ לאומי קארד אשראים בע"מ ציין בתגובתו לבקשת ההפטר של החייב, כי לאור הבהרת ב"כ החייב, לפיה מסכים החייב להמחאת זכויותיו במוניטין וכן לאור אחוז הנשייה הנמוך, משאיר הנושה לשיקול דעת בית משפט את ההכרעה בבקשת ההפטר של החייב. 10. עמדתו של בנק מזרחי טפחות בע"מ לבקשת ההפטר מתמקדת באמור בסעיף 11 לתגובה, שם נאמר כדלקמן: "אין חולק כי המדובר בענייננו בחייב מבוגר, ניצול שואה אשר מפאת גילו אין באפשרותו להשתכר, אך יחד עם זאת מן הראוי היה כי בנסיבות בהן ניתן היה להציע להעריך את שווי מוניטין עסקו ובהתאם לכך לחלק השווי בין נושיו מן ההגינות לעשות כן ולפיכך יש למנות אקטואר להערכת שווי זה". 11. הנאמן בתגובתו מציין, כי הכרזתו של החייב נתבקשה, לאחר שהנאמן השלים את חקירתו ומסקנתו הסופית הייתה כי החייב לא זכה לקבל דמי מוניטין בגין העברת עסקו לחתנו (לשעבר), מר X. בתגובתו טען לראשונה הנאמן, כי החייב לא הוכיח את גרסת העוקץ וכי בכל מקרה הטענה אינה רלבנטית לנושי החייב, שלבטח אינם אלה אשר עקצו את החייב. הנאמן טוען, כי איש אינו מונע מילדיו של החייב לסייע לחייב, כשייתכן וחיסכון ההפרש בין הכנסותיו להוצאותיו מגיע לילדיו או יגיע אליהם בעתיד, במקום לכסות את חובותיו לנושיו. הנאמן טוען, כי על החייב לכסות את חוב הפיגורים, שאם לא כן, יפעל לאכיפת חיובי החייב בהליך על דרך הגשת בקשה לאכיפת חוב הפיגורים בפקודת מאסר, על פי סעיף 179 לפקודת פשיטת הרגל ו/או סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט. הנאמן טוען, כי אין להיעתר לבקשת החייב למתן צו הפטר, ולחילופין להתנות את הפטר החייב בהשלמת הסך של 100,000 ₪ לקופת הפש"ר, וזאת לפנים משורת הדין, כאשר על החייב לשכנע את חתנו (לשעבר) ושאר בני המשפחה לסייע לחייב וייתכן גם לעצמם. 12. ב"כ הכנ"ר, עו"ד גב' בתיה שחר, ציינה, כי המתווה הראוי באיזון בין זכויות הנושים וזכות החייב יהיה, כי הנאמן יוכל להמשיך בהליך כנגד צד ג' ומהחייב יוסרו הגבלות ההליך. 13. במהלך הדיון שהתקיים הודיע הנאמן, כי ככל שהחייב יופטר, יש להתנות הפטרו בהפקדת כספים לצורך חוות דעת כלכלית לצורך תביעת המוניטין. 14. ב"כ בנק לאומי לישראל בע"מ ביקש בתום הדיון להודיע עמדתו הסופית, ובהודעה שהוגשה ביום 02/07/12 חזר והדגיש כי בנק לאומי לישראל עומד על התנגדותו לבקשת החייב ועומד על זכותו לביטול הליכי פשיטת הרגל. דיון 15. הליכי פשיטת הרגל נועדו לאפשר כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך היעילה ביותר וכן ליתן לחייב, שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו, הזדמנות לפתוח דף חדש בחייו, על ידי קבלת הפטר. ראה: ע"א 6416/01, דני בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4), 197 (להלן: "פסק דין בנבנישתי") ; ע"א 4892/91, שבתאי אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1), 45 ; ע"א 501/67, כונס הנכסים הרשמי נ' לינדה ולנסי ואח', פ"ד כב(1), 23 ; וכן ראה: א' פרוקצ'יה, פשיטת רגל על פי בקשת חייב, הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272. הוראת סעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"), המסמיכה את בית המשפט ליתן צו הפטר לחייב, קובעת כדלקמן: "(א) בית המשפט בדונו בבקשה רשאי לשמוע את הכונס הרשמי ואת הנאמן, וכל נושה, ולהציג לחייב שאלות ולקבל ראיות, כפי שימצא לנכון, והוא יביא בחשבון את תסקיר הכונס בדבר התנהגות החייב ועסקיו, לרבות התנהגותו במשך הליכי פשיטת הרגל. (ב) בית המשפט רשאי, בכפוף להוראות סעיפים 63 ו-64, ליתן צו הפטר, להתלות הפטר או להתנותו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההפטר או לאחריו, לרבות תנאים לעניין תשלומים שעל פושט הרגל לשלמם במשך תקופה שלא תעלה על ארבע שנים מיום מתן צו ההפטר, או, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף למשך תקופה ארוכה יותר; לא מילא פושט הרגל את התנאים שנקבעו - רשאי בית המשפט, מיזמתו, לבקשת הכונס הרשמי, הנאמן או לבקשת נושה של החייב, לבטל בכל עת את צו ההפטר". בית המשפט נדרש לבחון מכלול של שיקולים, בבואו לאשר או לדחות בקשת הפטר. בין היתר, יישקלו החשיבות שבמתן הפטר לחייב, תום ליבו של החייב בכל שלבי הליכי פשיטת הרגל, היקף החובות ופוטנציאל הפירעון העתידי של החייב וכן עמדת הנושים. מעל לכל, נדרש בית המשפט לאזן, בין הזכות הקניינית העומדת לנושים לבין זכותו של החייב, כי בתנאים מסוימים תינתן לו האפשרות לפתוח דף חדש בחייו. ראה: פסק דין בנבנישתי וכן פש"ר 24/92, המ' 982/06, הנרי אסף נ' שמעון אורי עו"ד ואח', דינים - מחוזי, כו(7) 659. אופן התנהגות החייב בהליכי פשיטת רגל ומידת תום ליבו מהווים שיקול מהותי, בבוא בית המשפט לקבוע באם יש ליתן לחייב צו הפטר. ראה: ע"א 6021/06, דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי (פרסום נבו), 09/08/09 (להלן: "פסק דין פיגון"), וכן לוין וגרוניס, עמ' 194. הנכונות לאזן בין אינטרס החייב ואינטרס נושיו קמה אך בחייב תם לב, בעוד שחייב שנהג בחוסר תום לב במהלך הליכי פשיטת הרגל אינו ראוי להגנת הליכי פשיטת רגל ומתן הפטר ואינו זכאי כי עניינם של הנושים, במיצוי אינטרס נשייתם כלפיו, ייגרע. ראה: פסק דין פיגון. נסיבותיו האישיות של החייב מהוות אף הן שיקול, אשר יש לקחתו בחשבון שעה שנבחנת בקשה למתן צו הפטר. באשר לכך ראה: ע"א 3004/07, עזריה דוד נ' כונס הנכסים הרשמי (פרסום נבו), 05/11/08: "דעתנו היא כי אכן ראוי ליתן הפטר למערערים. נראה כי בית המשפט המחוזי ראה לנכון ליתן משקל יתר לעניינם של הנושים על פני האינטרס של המערערים-החייבים. עצם העובדה שהדיוידנד שישולם יהא בשיעור של כ-10% בלבד אינה בגדר טעם מספיק לדחייתה של הבקשה להפטר, על רקע הנתונים השונים הנוגעים למערערים. בין היתר נציין כי מדובר באנשים מבוגרים הסובלים מבעיות רפואיות שונות, אשר לפי ממצאיו של הכונס הרשמי פעלו בתום לב". ומן הכלל אל הפרט 16. הליך פשיטת הרגל של החייב החל ביום 24/03/10, עם הגשת הבקשה למתן צו כינוס על ידי הנושה היוזם, בנק לאומי לישראל בע"מ. 17. אין ספק, כי החייב הוכרז כפושט רגל ביום 14/04/11, לאחר שהנושים ראו תועלת בהליך מביטול הענקות שביצע החייב, לטענתם, לאחר שניתנה בידי המנהל המיוחד ארכה נוספת להשלמת חקירתו והמסקנה הסופית שהעלה המנהל המיוחד הייתה, כי החייב העביר את עסקו, חנות אופטיקה הנושאת את השם X, לחתנו (לשעבר), בלא קבלת תמורה בגין המוניטין של העסק רב השנים, ולנוכח טענת המנהל המיוחד, כי לא הובהר כי ניתנה לחייב תמורה בגין מלאי העסק והציוד שבעסק. הגם שחלף פרק זמן ניכר ממועד הכרזתו של החייב כפושט רגל, לא הוגשה מצדו של הנאמן בקשה לביטול הענקות אלה, וניתן להצר על כך שפרק הזמן שבו שהה החייב בהליך פשיטת הרגל לא נוצל עד כה כראוי. ואולם יודגש, כי התועלת בניהול הליך פשיטת הרגל כנגד החייב הייתה ונותרה מימוש זכויותיו של החייב מצדדים שלישיים ולא בסכומים הזעומים שיוכל החייב לשלם מדי חודש לנושיו. 18. אין חולק, כי החייב לא שילם את התשלומים החודשיים, אשר הוגדלו והועמדו על סך של 2,000 ₪ לחודש, למן מועד הכרזתו כפושט רגל. אכן, אי עמידת חייב בתשלומים החודשיים מהווה ככלל שיקול מהותי, העומד לחובת חייב בעת הדיון במתן צו הפטר, ועשוי להיחשב כחוסר תום לב, שיש בו כדי להביא לדחיית בקשתו של חייב למתן צו הפטר. ואולם, בנסיבות חריגות אלה הובהר, כי הגדלת התשלום החודשי והעמדתו על סך של 2,000 ₪ יסודה בטעות. ממכלול הראיות והנתונים שהובאו בפניי עולה בבירור, כי החייב אינו מסוגל לבצע את התשלום חרף הכנסותיו, לנוכח הוצאותיו הבלתי נמנעות, ובאופן שלא נותרת לחייב הכנסה פנויה לאחר תשלום הוצאותיו ההכרחיות, ואף מתגובת הנאמן לא עולה כי החייב מתנהל בפזרנות. על רקע עובדה זו, לא ניתן לזקוף לחובת החייב את העובדה, כי לא עמד בתשלום החודשי למן הכרזתו. 19. לא ניתן להתעלם במסגרת הדיון בבקשת ההפטר אף מנסיבותיו האישיות של החייב. מדובר בחייב ניצול שואה, בן 89, הלוקה בבריאותו ובכישוריו המנטאליים, אשר סובל עד היום מאימת חוויותיו במלחמת העולם השנייה, אשר אינם נותנים לו מנוח, שהינו חסר כל ואשר נזקק לרנטות המשולמות לו על ידי ממשלת גרמנית וממשלת הולנד לצורך קיומו ולצורך העסקת עובדת זרה. נסיבות חייו של החייב, מציאות החיים הנוכחית ומידת החמלה מצדיקים מתן הפטר לחייב, על מנת להקל בערוב ימיו ולו במקצת על צערו, וכדי להסיר מהחייב את אימת הליך פשיטת הרגל ומגבלותיו. 20. עם זאת, ועל מנת ליתן ביטוי לזכויותיהם הקנייניות של הנושים, ומשנושי החייב, הנאמן והכנ"ר רואים תועלת ממיצוי זכויות החייב שהועברו על דרך של הענקה לצדדים שלישיים, סבורני, כי יש להורות, בהסכמת החייב, על המחאת מלוא זכויותיו של החייב כלפי צדדים שלישיים, מר X, חתנו (לשעבר) של החייב, לנאמן. הנאמן יפעל למימוש הזכויות הנטענות, הנוגעות להעברת חלקו וזכויותיו של החייב בעסק X לחתנו (לשעבר) של החייב, מר X, וככל שהדבר יעלה בידיו, יהיה בכך כדי לאפשר פירעון ו/או פירעון חלקי של חובות החייב לנושיו. 21. לנוכח עמדת הכנ"ר, הנאמן ונושי החייב, בנק מזרחי טפחות בע"מ ולאומי קארד אשראים בע"מ, בדבר התועלת הנובעת מהמשך ההליך על דרך של מימוש זכויות החייב כלפי צדדים שלישיים, ומשלא ראיתי לזקוף לחובת החייב את אי ביצוע התשלומים החודשיים, מהנימוקים שפורטו לעיל, אינני סבורה כי יש מקום לקבל את עמדת בנק לאומי לישראל בע"מ ולהורות על ביטול הליך הפש"ר. סוף דבר 22. לנוכח כל המקובץ לעיל, ולאחר ששקלתי את מלוא הטענות שהונחו בפניי, ראיתי ליתן לחייב הפטר, בהמחאת מלוא זכויותיו של החייב כלפי צד שלישי, מר X, לצורך מימושם לטובת נושי החייב. לנוכח האמור, לא ניתן לחייב בשלב זה צו הפטר חלוט, ואולם חיובי צו הכינוס והמגבלות שהושתו על החייב מכוח צו הכינוס, לרבות צו עיכוב היציאה מן הארץ, בטלים בזאת. למען הסר ספק מובהר בזאת, כי החייב יהיה רשאי לפתוח חשבון בנק קרדיטורי, שאינו מאפשר משיכות יתר. ככל שלא יינקטו על ידי הנאמן הליכים לביטול ההענקה תוך 12 חודשים מהיום, יהיה החייב רשאי לעתור למתן צו הפטר חלוט. ניצולי שואהפשיטת רגל