תאונה בדרך חזרה מהעבודה בחניה ליד הבית

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונה בדרך חזרה מהעבודה בחניה ליד הבית: סגן הנשיא (קובובי): .1ערעור על פסק-דין של בית-הדין האזורי בחיפה (השופטת קציר אב-בית-הדין; נציג ציבור: ויינשטיין; תב"ע מו/311-0) שדחה את עתירת המערער להכיר בתאונה שאירעה לו ביום 18.7.1985כתאונת עבודה. .2השאלה עליה נסב הבירור בבית-הדין קמא ובבית-דין זה, היא: היש לראות את המקרה כנופל לתחומו של סעיף 36(1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח- 1969(להלן - החוק), כלומר ההיתה זו תאונה בדרך "מן העבודה למעונו" של המערער? במכתבו של המוסד מיום 12.10.1985, בו נדחתה תביעתו של המערער נאמר: "ביום 18.7.1985עת נפגעת, כבר היית במעונך..." ובכתב ההגנה טען המוסד כי "... התובע נפגע מסיכון הקיים בביתו ובחצרו. (ההדגשות נוספו). .3ואלה העובדות שנקבעו על-ידי בית-הדין האזורי ושאין עליהן חולקין: "א) התובע עובד יחד עם אביו בסולל בונה במפרץ חיפה. הוא נוהג מידי יום ביומו במכוניתו הפרטית מביתו לעבודה ובחזרה; ב) התובע מתגורר בבית הוריו הנמצא על שטח אדמה של כשני דונם. סמוך לבית הוריו, במרחק של מטרים ספורים ממנו, החל התובע לבנות לעצמו בית פרטי על השטח השייך כאמור לאביו; ג) בתאריך 18.7.1985חזר התובע מעבודתו לביתו, והחנה את מכוניתו מתחת לעמודי הבנין שהחל לבנות לעצמו. לטענתו כשיצא מרכב, נדקר בחפץ כלשהו שהיה על האדמה, נפל ונחבל ברגלו. כתוצאה מכך נלקח התובע לבית-החולים רוטשילד ושם נותח ברגלו". .4בית-הדין האזורי הציג לעצמו את השאלה האם אירעה התאונה "ברשות הפרט או שמא ברשות הכלל" והשיב כי מאחר שהיה זה "בשטח אדמה השייך לאביו" של התובע, משמע שהמקרה קרה "בשטח מעונו" של התובע. שהרי "שטח המקיף את הבית מהווה חלק מהמעון בנסיבות העניין" (ההדגשה נוספה). מכאן שאין המדובר בתאונה שאירעה "בדרך מהעבודה הביתה" ואין להחיל את הוראות סעיף 36(1) לחוק. לא בכדי ראינו להדגיש שתי מלים במובאה דלעיל, שכן "נסיבות העניין" הן המחייבות להגיע למסקנה הפוכה מזו שאליה הגיע בית-הדין קמא. .5השאלה היתה, כאמור, אם התאונה שבה נפגע המערער אירעה בהיותו עדיין בדרך ("... תוך כדי הליכתו") מן העבודה למעונו, או שמא טרם הגיע ל"מעונו". מדב"ע שם/83- 0[1] עליו סמכה באת-כוח המוסד, למדים שאין ליתן תשובה כללית לשאלה אם התאונה אירעה עת כבר היה המבוטח בדרך בצאתו לעבודה או עדיין היה בדרך עם שובו ממנה, מפני שהתשובה תהא שונה - "עת מדובר בהליכה, מהתשובה עת מדובר בנסיעה במכונית פרטית החונה ליד הבית, המצוי בגינה גדורה ושער בגדר; התשובה תהא שונה עת מדובר בבית קומות ובו דירה אחת, מהתשובה עת מדובר בבית קומות ובו יותר מדירה אחת. אשר יקבע תמיד הוא אם בשים לב לכל הנתונים, יש לומר שעת שאירעה התאונה לא היה יותר המבוטח ב"דרכו" אלא הגיע כבר ליעד". (שם [1], בע' 333). בענייננו: המערער היה, בעת קרות התאונה, רווק בן 19, עצמאי מבחינה כלכלית, בעל רכב משלו ובעל בניין בשלבי בניה אחרונים, שהוקם על שטח השייך לאביו סמוך לבית הוריו. בתוככי בית הוריו היה מעונו, והגישה משם עד למקום התאונה היתה כזאת (בלשונו של המערער): "אני יורד במדרגות בית הורי, הולך לכביש ומשם נכנס אל מתחת העמודים של הבית שלי" (נ/9). פשוטו כמשמעו: התאונה לא אירעה בתחום "מעונו" כי אם בהיות המערער עדיין בדרך מן העבודה למעונו. .6הערעור מתקבל. המשיב ישלם למערער הוצאות משפט בשתי ערכאות, בסך - .000, 1ש"ח בצרוף מע"מ. תאונה בדרך / חזרה מהעבודההשעיהחניה