קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תשלום על עבודות גבס: 1. בפניי תביעה כספית שעילתה עבודות גבס שביצעה לטענתה התובעת עבור הנתבעות במסגרת עבודות בפרויקט קלאב הוטל באילת. לטענת התובעת היא הוזמנה ע"י הנתבעת מס' 2 לביצוע עבודות באילת כעבודה לדוגמא בניסיון לקבל עבודות נוספות והתובעת ביצעה את העבודות ועקב ציפית לעבודות נוספות הוצאה חשבונית ע"ס 7,020.- ש"ח בלבד כשהנתבעות התחמקו מלשלם את החשבונית הנ"ח ולכן תובעת היא כיום את העלות המלאה של העבודה וכן פיצוי בגין עגמת נפש. לטענת הנתבעים אין יריבות בין הנתבעת מס' 2 לתובעת. התביעה הוגשה כ3- שנם לאחר ביצוע העבודות וללא שקדם לתביעה מכתב דרישה כשמדובר בסכום מופרז וגבוה בהרבה מהחשבונות. לטענת הנתבעים התביעה חסרת בסיס עובדתי כשלא הובאו ראיות ע"י התובעת להזמנת עבודה כלשהי ופירוט העבודה שבוצעה. 2. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים ובראיות שבתיק, החלטתי לקבל את התביעה בחלקה וזאת מן הנימוקים כדלקמן: א. ראשית, אני מעדיף את עדויות עדי התביעה כמהימנות ואמינות עליי על פני עדותה של הנתבעת מס' 2. התרשמתי שהנתבעת מס' 2 מיתממת בחוסר זיכרונה לגבי היכרותה עם מר שושן מנהל התובע ופועליו, לגבי העדר זיכרונה למפגש עימם באתר העבודה באילת, ולגבי השאלה האם ביצעו עבודה באתר. ב. גרסת התביעה נתמכת בעדויות של עת1/ מר חי קרטיס שעבד עם מר שושן פגש את הנתבעת מס' 2 באתר העבודה באילת תוך קבלת הנחיות מטעם מנהל עבודה מטעמם של הנתבעים וראה את הנתבעת מס' 2 עם רכב ה- VOLVO שלה באתר. עת2/ מר שושן העיד שהוא בא לעבוד עבורה של הנתבעת מס' 2 וירד לאילת על סמך שיחה טלפונית איתה כשהנתבעת מס' 2 נתנה את ההנחיות לביצוע העבודה ואמרה לו שהוא יוציא חשבונית והיא תדאג לתשלום כשהכל סוכם עמה [עמ' 13-11 לפרוטוקול מיום 31.1.99]. אני מקבל את גרסתם של עדים אלו כאמינה ומהימנה עלי ומעדיפה על פני עדותה של הנתבעת מס' 2 שאינה אמינה עלי והינה עדות מתחמקת ומיתממת. גרסת התביעה מתחזקת גם מעדותו של מר מדינה עמרם שהוא גם כן עבד עבור הנתבעת 2 בעבודות בניה והוא זה שהמליץ על התובעת וצלצל אליה מאילת כשהוא ראה את הנתבעת 2 באתר והיה עמה בקשר (עמ' 20 לפרוטוקול). ג. אני קובע שהנתבעת מס' 2 היא זו שהזמינה את העבודה מהתובעת, נתנה את ההנחיות במקום, הבטיחה לדאוג לתשלום והתחמקה אח"כ מתשלום לאחר ביצוע העבודה. התבטאויותיה של הנתבעת 2 שיש לה קושי לזכור אנשים והעדר יכולתה לזכור את כל האירוע הוא תמוהה. היא מאשרת שהיה לה רכב VOLVO כפי שתיארו העדים ושהנתבעת 1 ביצע עבודות באתר במועד הרלוונטי כולל עבודות גבס. לשאלתי האם התובעים פשוט "התלבשו עליה" השיבה שיכול להיות שהם פגשו אותה אבל היא לא זוכרת (עמ' 15 לפרוטוקול שורות 19-17). הנתבעים לא הביאו ראיות לגבי עבודות גבס שנעשו ע"י אחרים להוכיח ביצוע העבודות שנעשו או רישום של העבודות עפ"י יומן שנעשה. בקשתה של הנתבעת מס' 2 "לעזרה" לעזור לה להיזכר הינה תמוהה ומהווה היתממות לשמה, שכן התרשמתי שהנתבעת מס' 2 פשוט מתחמקת מתשלום בגין ביצוע עבודות שנעשו ע"י התובעת. ד. לגבי היריבות האישית של הנתבעת מס' 2: מכיוון שהנתבעת 2 לא זוכרת כלום, אין לה למעשה גרסה משלה מה גם שאני קובע כאמור שגרסתה לא אמינה עלי. אני מקבל במלואה את גרסת התביעה וקובע שמי שהזמין את העבודה הן שתי הנתבעות ולאו דווקא הנתבעת מס' 1. הנתבעת מס' 2 הינה בעלת השליטה המלאה בנתבעת מס' 1, לא מדובר במקרה זה במצב שהנתבעת מס' 2 מודה שהוזמנה עבודה אך טוענת שמי שחבה עבורה זו הנתבעת מס' 1 בלבד, אלא בהתכחשות מוחלטת להזמנת ולביצוע העבודה התכחשות שאני קובע שאיננה נכונה, ולאור העובדה שהנתבעת מס' 2 היא זו שהזמינה את העבודה בעצמה והבטיחה אישית לדאוג לתשלום אני מקבל את עדויות התביעה לגבי חבותה האישית וקובע שהיא חייבת במצב דברים זה גם באופן אישי. אני קובע שעדותו של מר שושן בעמוד 10 שורות 21-16 לפרוטוקול שהנתבעת מס' 2 אמרה שהעבודות עבורה ושהוא הכיר את הנתבעת מס' 2 בשבילה בא לעשות את העבודה והיא התחייבה לשלם עבורה ביחד עם המעורבות בין הנתבעות והעובדה שהעובדים קיבלו חולצות של הנתבעת מס' 1 מהנתבעת מס' 2 הפרויקט הוא של הנתבעת מס' 1 והחשבונית הוצאה ע"ש הנתבעת מס' 1 לפי בקשת הנתבעת מס' 2, ובהעדר גרסה אמיתית של הנתבעות והכחשתם הכללית לביצוע העבודה, אני קובע שיש מקום לקבל גרסה זו כלשונה באופן שהעבודה הוזמנה ע"י שתי הנתבעות כאחת ובוצעה עבור שתי הנתבעות גם יחד, תוך ערבוב מלא בין שתי הנתבעות ולאור גרסה עובדתית זו שלא נסתרה אני קובע כאמור ששתי הנתבעות חבות ביחד ולחוד במקרה זה. ה. לגבי גובה התשלום, אני סבור שאין מקום לחיוב הנתבעת בסכום מעבר לחשבונית ת3/ שכן החשבונית הוצאה לאחר ניסיונות התחמקות של הנתבעות גם לפי גרסתו של מר שושן ( עמ' 11 לפרוטוקול שורות 18-14), דהיינו החשבונית הוצאה כבר לאחר התחמקות של הנתבעות וקשה לכן לקבל את הטענה של התובעת שהיא הוצאה על סכום נמוך עקב ציפיות לקבל עבודות נוספות. לכן, אינני מקבל את התביעה כיום על הסכום הנתבע הגבוה בהרבה מהסכום שבחשבונית וקובע שהחשבונית ת3/ משקפת את עלות ביצוע העבודה. אינני מקבל את ניסיונות הנתבעות לקעקע גם חשבון זה כשהן מכחישות מחד את ביצוע העבודה ומאידך מנסות לתקוף את החשבון וקובע שהחשבונית הנ"ל משקפת חשבון סביר בהחלטה התואם לתיאור העבודות והערכתן כפי שתיארן והעריכן מר שושן. 3. לפיכך, אני מקבל את התביעה לגבי הסכום הנקוב בחשבונית ת3/ ומחייב את הנתבעות ביחד ולחוד לשלם לתובעת 7,020 ש"ח כולל מע"מ נכון ליום 10.4.94 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 10.4.94 ועד לתשלום המלא בפועל. בנוסף, אני מחייבת את הנתבעות ביחד ולחוץ לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ש"ח בתוספת מע"מ כדין.גבס