הצעה שאינה עומדת בלוח הזמנים, ואינה עומדת בדרישות הסף שבתנאי המכרז, היא הצעה שנפל בה פגם מהותי, ולא ניתן לקבלה. בג"צ 504/82 כח (2000) אחזקות בע"מ נ' מנהל מקרקעי ישראל, פ"ד לז'(1) 651, 660-661. ע' דקל, מכרזים, כרך ראשון, עמ' 552-556. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אי עמידה בלוח זמנים - הצעה במכרז: 1. ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום ברחובות בת"א 2678/98, (כבוד השופט א' ד' גולדס), אשר דחה את תביעת המערערת. המשיבה 1 פרסמה מכרז לביצוע עבודות בניה. היא הציבה במסגרת המכרז מספר דרישות, אשר שתיים מהן רלבנטיות לערעור המונח בפנינו. ראשית, נקבע כי העבודה לפי ההצעות תבוצע בתוך חודש ימים. שנית, נקבע כי לשם הבטחת קיום ההתחייבויות המציע, יש לצרף להצעה ערבות בנקאית או לחלופין כתב שיעבוד ליתרת חוב של המועצה (המשיבה 1) (להלן: "המועצה"), במידה וקיימת כזו. ביום 19 בנובמבר 1997 חלף המועד האחרון להגשת הצעות למכרז. שלוש חברות הגישו הצעות עד לתאריך זה. תיבת המכרזים נפתחה ב-23 בנובמבר 1997. המשיבה 2 זכתה במכרז. ביום 25 בינואר 1998 חתמה המשיבה 2 על חוזה לביצוע העבודות וביצעה אותן בשלמותן. המערערת הגישה תביעה כנגד המשיבות 1 ו-2 וטענה כי הצעתה של המשיבה 2 פסולה בשל אי עמידה בתנאי המכרז, שכן לא הגישה ערבות בנקאית או לחלופין כתב שיעבוד כנדרש. כתב השעבוד המתוקן הוגש על ידי המשיבה 2 כחודש לאחר שכבר נפתחה תיבת המכרזים, ובכך נפגמה ההצעה. עוד נטען כי המכרז הוכן במיוחד על פי מידותיה של המשיבה 2, אשר התחילה לעבוד בשטח עוד קודם לתחילת העבודות באופן רשמי. על כן, יכולה היתה לעמוד בפרק הזמן שנדרש. מעבר לכך, העלתה המערערת טענות נוספות לעניין תקינות התנהלותו של המכרז עצמו. המערערת ביקשה כי ישולם לה פיצוי בגין אובדן רווח שנגרם לה עקב כך שנמנעה ממנה הזכייה במכרז, שלא כדין. מנגד טענה המועצה כי הצעת המערערת לא עמדה בתנאי המכרז, שכן פרק הזמן אשר נקבע בהצעתה לשם ביצוע העבודות עמד על שלושה חודשים. בית משפט השלום קבע כי כתב הערבות של המשיבה 2 אשר צורף להצעה לאחר פתיחתה פגום בשל העובדה כי לא מופיעה על גביו חתימת גזבר העירייה כנדרש. עוד נקבע כי ב"כ המערערת לא הצליח לבסס טענתו לפיה התנאי הדורש ביצוע העבודה בתוך חודש נקבע לאחר הגשת ההצעות. בית המשפט הוסיף וקבע כי בשתי ההצעות, זו של המערערת וזו של המשיבה 2, נפל פגם מהותי, על כן, זכייתה של המשיבה 2 היתה שלא כדין. בצד האמור גם הצעתה של המערערת, לא יכולה היתה להתקבל, שכן גם בה נפל פגם, ומשום כך אין היא זכאית לסעד של פיצוי. על יסוד האמור נדחתה התביעה. טענות הצדדים 2. ב"כ המערערת טוען כי המכרז "נתפר" במיוחד בשביל המשיבה 2 וטעה בית המשפט קמא בכך שלא הסיק מסקנה זו מתוך תשתית הראיות שהונחה בפניו: משך ביצוע העבודה שאינו אפשרי, העובדה כי המשיבה 1 צינה כי המשיבה 2 כבר עבדה בשבילה וכלי העבודה כבר נמצאו במקום ביצוע העבודות, העובדה כי כתב השעבוד צורף באיחור ונערך באופן פגום, צו תחילת העבודות אשר ניתן טרם חתימת החוזה, וכן רישום משך ביצוע העבודה הנדרש במסמכי הוראות המכרז רק לאחר שכבר נפתחה תיבת המכרזים ועוד. לעניין חוקיות השימוש בכתב שיעבוד חלף ערבות בנקאית מפנה ב"כ המערערת להלכה חדשה שיצאה מלפני בית המשפט העליון בעע"ם 1966/02 המועצה המקומית מג'אר נ' ג'מאל איברהים ואח' פ"ד נז(3) 505 , 514. לטענת ב"כ המערערת, אלמלא היה מדובר במכרז ש"נתפר" עבור המשיבה 2, היתה המערערת זוכה בו. בשל כך על המשיבות 1 ו-2 לשלם לו פיצוי בגין אובדן רווח אשר אירע בשל התנהגותן הפסולה. מנגד טוען ב"כ המשיבה 1 כי הערעור כולו נסב על קביעות עובדתיות של בית המשפט קמא ואינו נוגע לשאלה משפטית כלשהי ועל כן דינו להידחות. בהצעת המערערת נפל פגם מהותי, בשל כך שהיא אינה עומדת בתנאי של ביצוע עבודות בתוך חודש, כפי שנקבע בתנאי המכרז. ב"כ המשיבה 2 מצטרף לטענות אלה. הוא מוסיף כי הצעת מרשתו היתה ההצעה הזולה ביותר. עוד הוא מציין כי דין הערעור להידחות בשל השיהוי הניכר בהגשת התביעה הראשונה, רק עם תום ביצוע העבודות בשטח. לבסוף נטען כי המערערת כלל לא הוכיחה מהו אובדן הרווח שנגרם עקב אי ביצוע העבודות. דיון 3. כלל ידוע הוא כי קביעה עובדתית שנקבעה בערכאה הראשונה לא תתבטל בנקל בערכאת הערעור. כל עוד יש לקביעת עובדה שכזאת יסוד ושורש בחומר הראיות - דעתו של השופט אשר ראה ושמע את העדים היא הקובעת. התערבות בממצאים עובדתיים תיעשה במקרים קיצוניים בלבד, כגון מקרים בהם נפל בהכרעת הערכאה הקודמת פגם היורד לשורש העניין או כאשר הדברים אינם מבוססים על פניהם. לעניין זה קבע בית המשפט העליון כי: "אין בית-משפט לערעורים מוכן להתערב בקלות בממצאי עובדה של בית-משפט קמא, בעיקר מן הטעם שאין לו אותו יתרון הקיים לפני בית- המשפט של הדרגה הראשונה מהתרשמות בלתי-אמצעית מן העדויות ; אך מקום בו התברר מן הראיות, וזהו מקרה נדיר ביותר, שהשופט לא הפיק את התועלת מראיות העדים ומשמיעתם, ואי-מהימנותו של העד הנדון בולטת לעין שוב אין מניעה להתערבות." ע"א 734/76 פלוני נ' אלמונים, פ"ד לב(2), 661 ,עמ' 665. ראה גם: י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית 1995, עמ' 856-857, א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 524-525. הקביעה המרכזית הנדרשת להכרעתנו היא הקביעה כי המערערת לא היתה זוכה במכרז גם לו היו פוסלים את הצעתה של המשיבה 2. זאת בשל כך שההצעה אינה עומדת בתנאי המכרז כפי שנקבעו מראש- ביצוע העבודות בתוך חודש אחד. בהצעת המערערת, יש להזכיר, צוין כי תוכל לבצע את העבודות בתוך שלושה חודשים. אין מחלוקת כי אם המערערת לא יכולה היתה לזכות במכרז, לא ניתן להעניק לה סעד של פיצויים חיוביים, גם אם הצעת המשיבה 2 היתה פגומה. זאת להבדיל מסעד של ביטול המכרז, אם היה מתבקש בשעתו בהליך המתאים (ש' גביש, סוגיות בדיני מכרזים ציבוריים, עמ' 138). המערערת, מטעמיה שלה, השתהתה ולא עתרה נגד ביטול המכרז לאחר קבלת החלטת ועדת המכרזים, על אף טענתה כי היתה מודעת לפגמים עוד טרם נכרת החוזה בין המשיבה 1 למשיבה 2והגישה תביעתה לפיצוי רק לאחר שהושלמו העבודות בפועל. במסגרת דיונית זו, אין די בהוכחה כי הצעת המשיבה 2 פגומה, כי אם עליה להוכיח כי הצעתה עומדת בתנאי המכרז והמשיבה 1 היתה חייבת לקבלה. אין ספק כי הצעה שאינה עומדת בלוח הזמנים, ואינה עומדת בדרישות הסף שבתנאי המכרז, היא הצעה שנפל בה פגם מהותי, ולא ניתן לקבלה. בג"צ 504/82 כח (2000) אחזקות בע"מ נ' מנהל מקרקעי ישראל, פ"ד לז'(1) 651, 660-661. ע' דקל, מכרזים, כרך ראשון, עמ' 552-556. המערערת מנסה לשכנע כי נפלה טעות בקביעתו העובדתית של בית משפט השלום וכי במסמכי המכרז לא נקבעה מלכתחילה תקופת ביצוע של חודש אחד, ולכן הצעתה עומדת בתנאי המכרז. דא עקא, שעל פי אמות המידה עליהן עמדנו, אין בידנו להתערב בקביעתה העובדתית של הערכאה הדיונית, אשר נסמכת על התרשמותה מהעדויות שהושמעו בפניה. 4. אשר על כן החלטנו לדחות את הערעור. המערערת תשלם למשיבה 1 שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בצירוף מע"מ. סכום זהה ישולם למשיבה 2. הערבות הבנקאית תועבר לב"כ המשיבה 1 על חשבון סכום ההוצאות שנפסק. מחצית הסכום שיתקבל ממימוש הערבות תועבר על ידו לב"כ המשיבה 2. מכרז