איך מערערים על חיוב ארנונה ?

איך מערערים על ארנונה ? סעיף 3(א) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) תשל"ו - 1976 קובע כדלהלן: "(א) מי שחויב בתשלום ארנונה כללית, רשאי, תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת התשלום, להשיג עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד טענה מטענות אלה: (1) הנכס שבשלו נדרש התשלום אינו מצוי באזור כפי שנקבע בהודעת התשלום; (2) נפלה בהודעת התשלום שמשיגים עליה טעות בציון סוג הנכס, גדלו או השימוש בו; (3) הוא אינו מחזיק בנכס כמשמעותו בסעיפים 1 ו- 269 לפקודת העיריות; (4) היה הנכס עסק כמשמעותו בסעיף 8 (ג) לחוק ההסדרים...". סעיף 3(ג) לחוק הנ"ל קובע, כי "על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו- (ב), מי שחויב בתשלום ארנונה כללית ולא השיג תוך המועד הקבוע על יסוד טענה לפי סעיף קטן (א)(3), רשאי בכל הליך משפטי, ברשות בית המשפט, להעלות טענה כאמור כפי שהיה רשאי להעלותה אילולא חוק זה". ההלכה הכללית המסורתית היא, כי "כאשר קובע המחוקק מפורשות דרך ייחודית לערעור או להשגה על החלטה כלשהי - מינהלית או שיפוטית - אזי על המערער לפנות ולילך בדרך זו" [בג"צ 764/88 דשנים וחומרים כימיים בע"מ נ' עיריית קרית אתא, פד"י מ"ו (1); ע,א 175/77 מדינת ישראל נ' רמאדאן פד"י ל"ב (2) 673; ע"א 306/78 קרוליק נ' עזבון המנוח פנחס ואח', פד"י ל"ג (1) 496]. בנושא הארנונה הכללית, קיים מיתווה, במסגרתו קובע, כאמור, סעיף 3 לחוק הערר, כי מי שחויב בתשלום ארנונה כללית, רשאי להשיג עליה לפני מנהל הארנונה, על יסוד הטענות המפורטות בסעיף; סעיף 6 לחוק הערר קובע, כי הרואה עצמו מקופח מתשובת המנהל בהשגה, רשאי לערור עליה בפני וועדת ערר וכי על החלטת וועדת הערר ניתן לערער לפני בית המשפט לעניינים מינהליים. אמנם, בשנת 1994 תוקן חוק הערר, כך שהתווסף לו סעיף 3(ג) הנ"ל, אלא שבהתאם לפסק הדין המנחה בסוגיה "פתיחת הערכאות השיפוטיות הרגילות בפני החייב בתשלום ארנונה נתונה כעת לשיקול דעתו של בית המשפט. כאשר מועלית בפניו טענה המנויה בסעיף 3 לחוק הערר, יש לשקול אם להתיר העלאתה. נראה כי בנושאים עובדתיים וטכניים תהיה הנטייה להגביל את האזרח להליכי ההשגה המינהלית. בירור עניינים אלה בקשר לחיובי ארנונה הוא פשוט ונוח יותר במסגרת הגופים המינהליים - מקצועיים. גופים אלה ערוכים לבירור שאלות מסוג זה, המצריכות לעתים עריכת מדידות ובדיקת המצב בשטח. לעומת זאת, בנושאים עקרוניים ובנושאים בעלי חשיבות כללית וחשיבות ציבורית, הרשות להעלות טענות מסוג זה בערכאות השיפוטיות הרגילות תינתן ביתר קלות...". (ע"א 4452/00 ט.ט טכנולוגיה מתקדמת בע"מ נ' עיריית טירת הכרמל פד"י נ"ו (2) 773, 779 - 780). בע"א 6791/93 עיריית רמת גן נ' קרשין, פד"י נ' (5) 478, המצוטט בע"א ט.ט טכנולוגיה הנ"ל, נקבע, בין היתר, כי: "...בית המשפט לא יפעיל סמכות זו כדבר שבשגרה, כאשר פתוחה בפני התובע דרך אחרת", אם כי "לא בהכרח מוציאה דרך ההשגה את האפשרות לפנות לבית המשפט, במיוחד כאשר מדובר בנושאים בעלי חשיבות עקרונית או בהבטחה שלטונית נטענת...". בע"א ט.ט. טכנולוגיה הנ"ל, נקבע, בין היתר גם, כי: "שיקולים נוספים הבאים בחשבון הם מידת מודעותו של האזרח להליכי ההשגה המינהליים ומידת הפגיעה ועיוות הדין שייגרמו לאזרח מחסימת דרכו לערכאות השיפוטיות הרגילות..." (שם, עמ' 780). שאלות משפטיותארנונה