בדיקת אחות ביטוח לאומי ילד נכה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בדיקת אחות ביטוח לאומי ילד נכה: השופט ע' רבינוביץ המערער, יליד 1978, הגיש תביעה לדיון מחדש במצבו על-פי תקנה 8 לתקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה בלימודים וסידורים לילד נכה), תש"ם1980- (להלן - התקנות) ולתשלום גימלת ילד נכה. המערער חולה בשיתוק מוחין, ועל-פי דוח היחידה לגימלת ניידות סובל משיתוק בידו הימנית ובגפה התחתונה הימנית ומהגבלה חלקית בצד השמאלי. משפחת המערער מתגוררת באוהל, ללא חשמל. יש ברזיה בקירבת האוהל והרחצה נעשית בעזרת גיגית. אין חשמל במקום. הטלת הצרכים נעשית בשדה והשינה היא על מזרון. 4. המערער נבדק על-ידי אחות בריאות הציבור בתאריך 12.9.1994 כשהיה בגיל 16 ונמצא זקוק לעזרה מלאה בהלבשה ולסיוע קל ברחצה ובאכילה ושתייה. הבדיקה נעשתה ב"ביטוח הלאומי" ולא במקום מגורי המערער. 5. המשיב (להלן - המוסד) דחה את תביעת המערער על סמך מימצאי דוח אחות בריאות הציבור והחלטת רופא המהווה חלק בלתי נפרד מדוח אחות בריאות הציבור. 6. המערער השיג על החלטה זו בתביעה שהגיש לבית-הדין האזורי בבאר-שבע. בית-הדין האזורי בבאר-שבע (תב"ע נה0-163/; השופטת הופמן ונציג הציבור קליינברג) דחה את תביעת המערער בקובעו שהמערער אכן זקוק לעזרה רבה של הזולת בפעולות הלבשה ורחצה, אך אינו זקוק לעזרה רבה של הזולת בפעולות ניידות, אכילה ושתייה ושליטה בהפרשות. 7. בא-כוח המערער טען בין השאר, בנימוקי הערעור לבית-דין זה, כי בגלל תנאי המגורים המיוחדים של המערער שבהם אין מקלחת ואין שירותים מסודרים, הגבלותיו בניידות, הלבשה ורחצה משליכות על מידת יכולתו לבצע את פעולות הרחצה והשליטה בהפרשות. בהקשר זה טען בא-כוח המערער כי היה צריך לבדוק את המערער במקום מגוריו ולא במשרדי המוסד לביטוח לאומי, כפי שהמליץ רופא המוסד כבר בשנת 1984. בנוסף לכך השיג בא-כוח המערער על מסקנות בית-הדין האזורי ביחס לתפקוד המערער. 8. בא-כוח המוסד טענה, כי כאשר מדובר בילדים נכים בדואים הם נבדקים במוסד, מאחר ואין אפשרות פיזית לבדוק אותם בסביבה הטבעית שלהם. לגופו של עניין תמכה בא-כוח המוסד בקביעות בית-הדין האזורי. 9. אנו סוברים כי יש לקבל את הערעור. בהתאם לתקנה 1 לתקנות וגם בהתאם לפסיקה (דב"ע מט0-179/ המוסד לביטוח לאומי - פרץ [1], בעמ' 66) יש לבדוק את תפקוד הנכה ב"פעולות יומיום" במקום מגוריו. במקרה הנוכחי, כאשר התנאים המיוחדים של המגורים, אפשר שמשפיעים על מידת מסוגלותו של הנכה לתפקד בעצמו ולא להזדקק לעזרת הזולת, מן הנכון להקפיד על בדיקת הנכה במקום מגוריו עם כל ההבנה לקשיים הטכניים של הבדיקה במקום זה. 10. סוף דבר הערעור מתקבל. על המוסד לערוך בדיקה חדשה של המערער על-ידי אחות בריאות הציבור, במקום מגורי המערער. 11. המוסד ישלם למערער הוצאות משפט לרבות שכר טרחת עורך-דין בסך 2,000 ש"ח בתוספת מע"מ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק.קטיניםנכותילד נכה / פעוט נכהביטוח לאומי