קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לעיון מחדש בהחלטה של משרד הפנים: זוהי עתירה מנהלית אשר הוגשה כנגד החלטת המשיב מיום 5.4.12, בה נדחתה בקשת העותרת לעיון מחדש. בעתירה מבקשת העותרת לבטל את החלטת המשיב ולהורות לו להנפיק לה אשרה מסוג 2/א5 ולחילופין, להורות למשיב לקבל את הבקשה לעיון חוזר ולדון בה לגופו של עניין. העובדות: 1. העותרת הגיעה לישראל מניגריה ביום 6.3.09 באשרה ב/2 לשבועיים. 2. ביום 29.7.09 הגישה העותרת בקשה למקלט מדיני ובאותו יום הונפק לה רישיון זמני לישיבת ביקור אשר הוארך, מעת לעת, עד ליום 4.3.12. 3. ביום 4.3.12 סורבה בקשתה של העותרת למקלט והיא התבקשה לעזוב את ישראל תוך 14 ימים. 4. ביום 13.3.12 פנתה ב"כ העותרת ליחידת הטיפול במבקשי מקלט בבקשה לקבל את פרוטוקול הראיונות אשר נערכו לעותרת וביום 15.3.12 הועברו המסמכים לידיה. 5. ביום 27.3.12 הגישה העותרת בקשה לעיון מחדש וביום 5.4.12 נדחתה הבקשה על הסף בשל איחור בהגשתה. 6. כנגד החלטה זו הגישה העותרת את העתירה נשוא פסק דין זה. 7. העותרת טוענת כי על פי נוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל מיום 2.1.11, מוטלת על המשיב חובה למסור למבקש המקלט שבקשתו נדחתה את העתק פרוטוקול הראיון שנערך לו. המשיב לא מסר לעותרת את העתק פרוטוקול הראיון ביחד עם מסירת ההחלטה הדוחה את בקשת העותרת, ועל כך אין חולק. משום כך מבקשת העותרת לקבוע כי הגשת הבקשה לעיון מחדש, תוך 14 ימים ממועד קבלת המסמכים, איננה לוקה בשיהוי. לחילופין, מבקשת העותרת, להורות למשיב לקבל את הבקשה לעיון מחדש גם אם הוגשה באיחור קל. 8. המשיב מתנגד לעתירה. לטענתו, יש להגיש בקשה לעיון מחדש תוך 14 ימים מקבלת הודעת הדחייה ומשהוגשה הבקשה לעיון מחדש ביום 27.3.12, כאשר ההחלטה על דחיית הבקשה נמסרה ביום 4.3.12, בדין נדחתה הבקשה לעיון מחדש מחמת איחור בהגשתה. 9. המשיב מתייחס גם למהות הבקשה לעיון מחדש וטוען כי אין בה נסיבות חדשות וטוען כי דין העתירה להידחות. דיון: 10. לאחר שעיינתי בעתירה, בתגובה ובטיעוני הצדדים בפני, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להתקבל. 11. המשיב הפר את הנוהל אשר קובע בסעיף 4א(2), כדלקמן: "החלטה מנומקת ומפורטת ככל שניתן, הדוחה על הסף את הבקשה למקלט מדיני תימסר ביד למבקש וניתן יהיה להרחיקו מישראל. מי שנדחתה בקשתו על הסף, יקבל בנוסף להחלטה גם העתק של פרוטוקול הראיון הבסיסי שנערך לו." המשיב לא מסר לעותרת, עם מסירת ההחלטה מיום 4.3.12, גם את העתק הראיון שנערך לה ומשום כך פעל בניגוד לנוהל. רק תמוה בעיני כי למרות זאת עומד המשיב על עמדתו לפיה הוגשה הבקשה לעיון מחדש באיחור. 12. ב"כ העותרת הגישה את הבקשה לקבלת הפרוטוקול תוך 9 ימים ממועד קבלת ההחלטה, בתוך המועד הקבוע להגשת בקשה לעיון מחדש. בדיון בפני ציינה ב"כ המשיב כי העותרת ביקשה את הפרוטוקול "רק אחרי 9 ימים". גם טענה זו מעוררת תמיהה. חובתו של המשיב היה למסור את הפרוטוקול ביחד עם מסירת ההחלטה ואם הוגשה הבקשה לקבלת הפרוטוקול תוך 9 ימים ממועד ההחלטה, אין בכך שיהוי אלא בקשה במועד לקבלת מסמכים להם היתה זכאית העותרת קודם לכן. 13. העותרת קיבלה את המסמכים ביום 15.3.12 והגישה את בקשתה לעיון מחדש ביום 27.3.12, היינו פחות מ- 14 ימים לאחר קבלת המסמכים. לטעמי, גם בעניין זה עמדה העותרת במועדים כאשר הגישה את הבקשה לעיון חוזר תוך 14 ימים ממועד קבלת הפרוטוקול. 14. בנסיבות אלה, שבהן הפר המשיב את הנוהל, ולאור המועדים שבהם הוגשה הבקשה לקבלת הפרוטוקול והבקשה לעיון מחדש, אין ולא היה מקום לדחות את הבקשה לעיון מחדש מן הטעם שזו הוגשה באיחור. 15. המשיב טוען כי אי קבלת פרוטוקול הראיון לא מנע מהעותרת להגיש את הבקשה לעיון מחדש לו חל בעניינה שינוי בנסיבות. עוד טוען הוא כי פרוטוקול הראיון מכיל אך ורק דברים שנשמעו מפי העותרת "וברי כי היא יודעת את תוכנם". גם לטיעון זה אין מקום במסגרת טיעוני המדינה. ידיעתה או אי ידיעתה של העותרת את פרטי הפרוטוקול אינם רלוואנטיים לעתירה שבפנינו ואינם פוטרים את המשיב מלפעול על פי הנוהל. יתירה מכך. אם בוחר מבקש המקלט לפנות לערך דין כדי שיגיש בשמו בקשה לעיון מחדש, יש צורך בהעתק מהפרוטוקול כדי שעורך הדין ידע בדיוק את פרטי הראיון והבקשה לעיון מחדש תוגש באופן מבוסס ומנומק. 16. המשיב טוען כי העותרת לא העלתה בבקשה לעיון מחדש טענות המלמדות על שינוי נסיבות וגם משום כך לא היה מקום לקבל את הבקשה. דין טענה זו להידחות באשר אין היא רלוואנטית לעתירה שבפנינו. העתירה הוגשה כנגד ההחלטה לדחות על הסף את הבקשה לעיון מחדש מחמת איחור. ההחלטה לדחות על הסף את הבקשה לעיון מחדש מחמת איחור איננה סבירה ומקום הדיון במהות הבקשה הוא במסגרת הדיון בבקשה לעיון מחדש. 17. המשיב טוען (סעיף 34 לתגובה) כי הוא חושש "מפני יצירת 'מדרון חלקלק' ומפני פתיחת פתח נרחב לחוסר בהירות ולפרשנויות של הנוהל באופן שלא יהיה ברור היכן עובר הגבול". גם עמדה זו מעלה תמיהות, וזו בלשון המעטה. אם מבקש המשיב למנוע "מדרון חלקלק", יפעל הוא על פי הנוהל ולא יפר אותו וכך לא ייפתח "פתח נרחב לחוסר בהירות ולפרשנויות של הנוהל". 18. אשר על כן אני מקבלת את העתירה ומורה למשיב לדון בבקשה לעיון מחדש, לגופו של עניין. 19. ביום 3.6.12 ניתנה החלטה ע"י כב' השופט ק. ורדי לפיה ניתן צו ביניים כנגד הרחקת העותרת ובסעיף 10 להחלטה המליץ כב' השופט ורדי כדלקמן: "מומלץ למשיבה, ולו כדי לקצר את ההליכים ואף מלפנים משורת הדין מבחינתה, להסכים לדון בעיון החוזר לגופו ולקבל את ההחלטה המהותית בעניין העותרת, דבר שייתר את הדיון בעתירה". המשיב לא הסכים לקבל את המלצת כב' השופט ורדי ואף בדיון בפני עמד על דעתו כי דין העתירה להידחות. 20. עמדה זו של המשיב, שהוא משרד הפנים של מדינת ישראל, איננה מקובלת עלי. משכשל המשיב והפר את הנוהל, לא היה מקום לדחות את הבקשה מחמת איחור והיה עליו להסכים לעתירה, שכן בדין יסודה. 21. אשר על כן ובנסיבות אלה מצאתי מקום לחייב את המשיב בהוצאות והוא ישלם לעותרת הוצאות בסכום של 5,000 ₪.עיון חוזרמסמכיםמשרד הפנים