קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דמי תאונה לעקרת בית: כללי - התובעת הינה עקרת בית, אשר נפגעה בתאונה מיום 10.8.10 והגישה לנתבע תביעה לתשלום דמי תאונה, לפי פרק ו' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"). המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע"), דחה את תביעתה של התובעת לדמי תאונה לתקופה מיום 16.10.10 ועד לתאריך 31.10.10 (להלן: "התקופה שבמחלוקת"). כנגד החלטת הנתבע כאמור, הוגשה התביעה שלפנינו. תמצית העובדות הצריכות לעניין - 1. התובעת ילידת 1948. 2. ביום 10.8.10 החליקה התובעת ונחבלה בקרסול ימין. 3. הנתבע אישר לתובעת את תביעתה בכל הנוגע לתקופת אי מסוגלות לעבוד בעבודות משק בית לתקופה מ-10.8.10 ועד 17.9.10. 3. בגין התקופה מ- 18.9.10 ועד 15.10.10, לא הוגש מטעם התובעת אישור רפואי לגבי אי מסוגלותה לעבודת משק הבית. 4. התובעת הגישה אישור מחלה בגין התקופה מיום 16.10.10 ועד 31.10.10, שלפיה אינה מסוגלת לעבוד בעבודת משק הבית. תעודה זו לא אושרה ע"י הנתבע והתקופה כאמור היא נשוא המחלוקת בהליך זה. עיקרי טענות הצדדים - 5. התובעת טוענת כי בתקופה שבמחלוקת, לא יכולה היתה לעבוד כלל במשק ביתה ואף המלצת הרופאים המומחים הייתה כי עליה לנוח לגמרי בתקופת המחלה הנ"ל. 6. התובעת מוסיפה וטוענת כי החלטת הנתבע ולפיה לא איבדה את כושר תפקודה בבית, ניתנה באופן שרירותי ובלתי סביר בעליל. 7. הנתבע לעומת זאת, טוען כי התובעת אינה עומדת בדרישות סעיף 150 לחוק ובתנאים ובהוראות תקנה (3)1 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נפגעי תאונות) התשמ"א- 1981 (להלן: "התקנות"), שכן במשך התקופה שבמחלוקת לא איבדה התובעת את כושר עבודתה במשק ביתה. 9. הנתבע מוסיף וטוען כי אין קשר סיבתי בין התאונה מיום 10.8.10 לבין אובדן כושר העבודה בתקופה שבמחלוקת. דיון והכרעה - 10. בהתבסס על העובדות המוסכמות הצריכות לעניין, כפי שפורטו לעיל, ולצורך מתן מענה לסוגיות השנויות במחלוקת, מונה ד"ר דוד אנג'ל כמומחה מטעם בית הדין, אשר התבקש להשיב על השאלות כדלקמן - א. בהסתמך על העובדות המופרטות לעיל, כמו גם על החומר הרפואי בתיק, האם יש כדי ללמד על כך שהתובעת אכן לא הייתה מסוגלת לעבודה בעבודות משק ביתה בתקופה מיום 16.10.10 ועד 31.10.10? ב. ככל שיקבע כי התובעת אכן לא היתה מסוגלת לעבודת משק ביתה בתקופה הרלוונטית - האם קיים קשר סיבתי בין אי מסוגלותה של התובעת כאמור לעבודות משק הבית באותה תקופה לבית התאונה מיום 10.8.10 בה החליקה התובעת ונחבלה בקרסול ימין? 11. בחוות דעתו, קובע ד"ר אנג'ל בין היתר את הדברים הבאים: "עבודות משק הבית אינן "שחור-לבן" אלא ספקטרום של עבודות שבחלקן קלות ובחלקן מאומצות ודורשות עמידה והליכה מרובה. להערכתי ע"פ הרישומים יכלה התובעת בתקופה הנידונה (התקופה שבמחלוקת מ.ש) לבצע רק עבודות בית קלות וללא עמידה או הליכה ממושכת. סביר לדעתי כי התובעת יכלה לעבוד 3-4 שעות ביום וללא עבודה מאומצת." 12. בחוות דעתו של ד"ר אנג'ל אין התייחסות ישירה לעניין שאלת הקשר הסיבתי בין אי מסוגלותה של התובעת לתאונה מיום 10.8.10 אולם נקבע כי כחודש לאחר שהורד הגבס מן התובעת יש רישום מתאריך 18.10.10 בו עדיין יש כאב ורגישות בקרסול. לפיכך, עולה מחוות דעתו של ד"ר אנג'ל כי קיים קשר סיבתי בין התאונה לבין מוגבלות התובעת. נציין כי הנתבע אינו חולק על קשר זה, שכן נמנע מלהתייחס לסוגיה זו בסיכומיו, תוך שהוא פונה ישירות לבחינת משמעות מגבלותיה של התובעת. 13. באשר למידת מסוגלותה של התובעת לעבודות משק הבית בתקופה שבמחלוקת, קבע ד"ר אנג'ל כאמור כי התובעת הייתה מסוגלת לעבוד מספר שעות ביום, ללא עמידה או הליכה ממושכת ולא עבודה מאומצת. נשאלת השאלה מה משמעות קביעה זו לענייננו. 14. נביא לצורך הנוחות את נוסחם של סעיפי החוק והתקנות הצריכים לעניין, זאת בשים לב לעובדה כי אין מחלוקת שבתקופה הרלוונטית לתביעה, הייתה התובעת במעמד של עקרת בית. בפרק ו' לחוק, שעניינו ביטוח נפגעי תאונות, נקבעו בסע' 150, בין היתר ההגדרות הבאות - "'תאונה'- אירוע פתאומי שבו גורם חיצוני גורם לחבלה פיסית כתוצאה ממנה לאבדן כושר העבודה. 'אובדן כושר התפקוד' - לפי כללים ומבחנים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, לכל המבוטחים או לסוגים מהם." 15. ה"כללים והמבחנים" כאמור, נקבעו ע"י השר בתקנות. תקנה 1(3), שכותרתה "אובדן כושר התפקוד" קובעת לענייננו כי אבדן כושר התפקוד לעניין הגדרת תאונה במקרה של עקרת בית הינו: "(3) לגבי מבוטחת שהיא עקרת בית - שאינה מסוגלת לעבודות משק הבית" 16. לטענת הנתבע, מעת שקבע המומחה כי התובעת יכולה לבצע עבודות קלות וחלקיות במשק ביתה למשך מספר שעות ביום, כי אז אין היא נחשבת כעקרת בית שאינה מסוגלת לעבודות משק הבית ולכן אינה זכאית לדמי תאונה עבור התקופה שבמחלוקת. אין בידינו לקבל עמדה זו, כפי שנסביר להלן. 17. עבודות משק הבית - לעקרת בית, הינן מכלול של פעולות שונות ומגוונות, אשר חלק ניכר מהן דורש עמידה ממושכת ומאמץ בדרגות שונות. אם נקבל את גישת הנתבע, הרי בכל מקרה שבו יקבע כי מבוטחת מסוגלת לבצע עבודה כלשהי במשק ביתה, ולו הקטנה ביותר, הרי שלא ניתן יהיה לראותה כמי ש"אינה מסוגלת לעבודות משק ביתה". גישה זו, עשויה להביא לתוצאות בלתי סבירות. 18. לפיכך, אנו סבורים כי על מנת שניתן יהיה להכיר במבוטחת כמי שאינה מסוגלת לעבודות משק ביתה, אין הכרח בקיומו של מצב בו אין היא מסוגלת לבצע עבודות כלשהן, אלא די בכך כי אין היא מסוגלת לבצע חלק ניכר מן העבודות כאמור. זאת, משום שיש לבחון את מסוגלותה של המבוטחת כמכלול, כאשר הטפל הולך אחרי העיקר. יש לזכור כי עבודות הבית מורכבות מפעולות שונות המשלבות עמידה ממושכת ומאמץ, לצד עבודות אחרות, קלות יותר. שילובן של הפעולות יוצר אצל מבוטחים כדוגמת התובעת, מצב בו אינם מסוגלים להשלים את הפעולה ה"קלה", מאחר שאינם יכולים לבצע את הפעולה הכרוכה במאמץ. מעבר לכך, עבודות הבית המרכזיות כדוגמת בישול ונקיון, דורשות עמידה ממושכת, לגביה אין מחלוקת כי התובעת היתה מוגבלת בתקופה הרלוונטית. 19. קביעתו של המומחה בדבר מסוגלותה של התובעת לעבוד 3-4 שעות ביום, בעבודה שאינה כרוכה בעמידה או הליכה ממושכת ובעבודה שאינה מאומצת, היא קביעה רפואית, אשר יש ליישם אותה במקרה הנדון, בשים לב למשמעות היותה של התובעת - עקרת בית. לו עסקנו במגבלה של עובד אשר מיועד לעבוד במפעל יצרני, הרי שמעבידו יכול היה לספק לו עבודה שאינה מאומצת ואשר מתאימה למגבלותיו, למשך 3-4 שעות כאמור. במקרה שלפנינו, לעומת זאת, מדובר בעבודות משק בית, המשלבות פעולות שונות, אשר עקרת הבית אינה יכולה לברור אותן ולבצע רק את הפעולות הקלות שבהן. לפיכך, במקרה הספציפי שלפנינו, ניתן לומר כי הגם שהתובעת היתה מסוגלת לבצע חלק מסויים מעבודות משק הבית, הרי שלנוכח מגבלותיה, אין היא מסוגלת לבצע את עיקר עבודות משק הבית. לפיכך, דין תביעתה של התובעת להתקבל. סוף דבר- 20. בהתבסס על קביעות המומחה, ובשים לב לנימוקים שפורטו לעיל, אנו קובעים כי התובעת לא היתה מסוגלת לעבודות משק ביתה בתקופה שבין 16.10.10 לבין 31.10.10, ולפיכך על הנתבע לשלם לתובעת את זכויותיה לתקופה זו, כמתחייב. 21. בשים לב לכך כי התובעת מיוצגת עפ"י מינוי מטעם הלשכה לסיוע משפטי, אין צו להוצאות. 22. הצדדים רשאים לערער על פסק דין זה, בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים ממועד קבלתו.עקרת ביתדמי תאונה