מהם תנאי הזכאות לדמי תאונה מביטוח לאומי ? סעיף 151(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 קובע: "מבוטח שאירעה לו תאונה, בין בישראל ובין בחוץ לארץ, יהיה זכאי לדמי תאונה בעד פרק הזמן שבו הוא נמצא בישראל ואבד לו כושר התפקוד, אם לא עסק למעשה בעבודה כלשהי".   הגדרתה של "תאונה", בסעיף 150 לחוק הביטוח הלאומי, הינה:"אירוע פתאומי שבו גורם חיצוני מביא לחבלה פיסית וכתוצאה ממנה לאובדן כושר התפקוד". תקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נפגעי תאונות) התשמ"א - 1981 (להלן: "התקנות") עניינה "אבדן כושר התפקוד לענין הגדרת תאונה" כאשר נקבעה הגדרה שונה למונח בהתאם לעיסוקו ולמעמדו של המבוטח וזאת כמפורט להלן: " (1) לגבי מבוטח שהוא עובד או עובד עצמאי - שאינו מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת; (2) לגבי מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי - שהוא מאושפז בבית חולים או מרותק לביתו; (3) לגבי מבוטחת שהיא עקרת בית - שאינה מסוגלת לעבודות משק בית". לפי תקנה 1(2) לתקנות אובדן כושר התפקוד לגבי מי שאינו עובד ואינו עצמאי יהיה באשפוז בבית חולים או בריתוק לבית.   בעב"ל 778/07 יוסף גוב ארי - המוסד לביטוח לאומי (מיום 29.1.09) קבע בית הדין הארצי- "...שאלת הריתוק לבית וקביעת אובדן כושר תפקוד לאורה, צריכה להיקבע באופן אובייקטיבי ולא על פי תחושה סובייקטיבית של הנפגע, ואין הוא יכול להסתמך לעניין זה על אישור רפואי שניתן לו על ידי רופא המשפחה... הטעם לקביעה האמורה ברור, באשר כל תכלית החוק הינה לשלם גמלה לנזקק לה באמת, דהיינו - מי שאכן מרותק לביתו, על פי מצבו הרפואי...". בהתייחסו לסוגייה הנ"ל קבע, גם ביה"ד הארצי כי כאשר מבוטח מסוגל לצאת לביתו על מנת לקבל טיפול בקופת חולים - אין לראותו כמרותק לביתו. (בעב"ל 326/99 המוסד לביטוח לאומי - גבאי (פסק דין מיום 9/11/01).דמי תאונה