הבטחת הכנסה - עזרה מהמשפחה

התובעת נסמכת על ההלכה שנקבעה בעב"ל 681/07 אהרון בנישו - המוסד לביטוח לאומי, מיום 6.7.09, תלפיה תמיכת קרובים או עזרה משפחתית אינם נחשבים בגדר הכנסה ואינם שוללים את הזכאות או מפחיתים את גמלת הבטחת ההכנסה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הבטחת הכנסה - עזרה מהמשפחה: 1. התובעת הגישה תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן - הנתבע) לגמלת הבטחת הכנסה. התביעה אושרה.   2. ביום 31.7.11 התקבלה אצל התובעת הודעת הנתבע לפיה - "בבדיקה מ- 4/2011 נמצא כי בחשבון העו"ש ישנן הפקדות שהוסברו כתמיכה משפחתית והכנסות משכר עבודה. יש הפקדות קבועות מבנק דיסקונט בסך 750-500 ₪ כל 5 עד 7 לחודש וכן הפקדות שיקים/מזומנים/העברות לחשבון. ע"פ הנהלים הפקדות אלו יחשבו כהכנסה וחישוב נערך מ 7/2010. חודשה זכאות לגמלה מ- 7/2011 והודעה על זכאות והודעה על חוב נשלחו ב- 27/7/2011 ".   3. אין מחלוקת שלחשבון התובעת הועברו, מדי חודש, כספים מבני משפחתה בסכומים כלהלן - חודש 7/10 - 1,230 ₪. חודש 8/10 - 500 ₪ חודש 9/10 - 550 ₪. חודש 10/10 - 1500 ₪. חודש 11/10 - 700 ₪. חודש 12/10 - 2,450 ₪. חודש 1/11 - 2,100 ₪. חודש 2/11 - 1,400 ₪. חודש 3/11 - 2,300 ₪. חודש 4/11 - 2,600 ₪. חודש 5/11 - 1,750 ₪. 4. לאור האמור, הפלוגתא בה יש להכריע הינה האם כדין ייחס הנתבע לתובעת סכומים אלה כהכנסה לצורך בחינת זכאותה לתשלום הבטחת הכנסה על פי סעיפים 5 (ב) ו- 9 לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א - 1980 (להלן - החוק) והאם כדין נשללה זכאותה לתשלום הבטחת הכנסה.   5. בתיק זה העידה התובעת בלבד. הנתבע לא הביא עדים מטעמו.   6. מכתב התביעה וחקירתה הראשית של התובעת עולות העובדות כלהלן -   א. בעקבות בדיקה תקופתית שביצע הנתבע בחודש 4/11 בעניינה של התובעת, נקבע כי החל מחודש 7/10 תופחת הקצבה החודשית המשולמת לתובעת מ - 2,597 ש"ח ל- 875 ₪ לחודש. ב. לאור החלטתו של הנתבע, נוצר לתובעת חוב בסך 17,999 ₪ בגין הקצבאות שקיבלה ביתר. ג. הנתבע שגה כשראה בתמיכה המשפחתית אותה מקבלת התובעת כ"הכנסה" לצורך חישוב זכויותיה, שכן מדובר בתמיכה שאינה קבועה ובסכומים נמוכים - בין 500 ל - 750 ₪ לחודש. מה גם שמדובר בתמיכה שנתנה לה אמה באופן וולנטרי ולא בקביעות. פעמיים הופקדו בחשבון סכומים בסך 800 ₪ משיקים פתוחים שגנבה מבעלה. ד. התובעת הינה אם חד הורית המפרנסת ומגדלת את שני ילדיה לבדה, אביהם של הקטינים אינו תומך בתובעת ואינו משלם דמי מזונות באופן סדיר. התובעת הינה קורבן לאלימות קשה מצד אבי ילדיה ומסורבת גט עד היום. ה. התובעת מתקיימת, מדי חודש, משכר עבודה כמנקה בסך 1,000 - 1,500 ₪ בלבד, מקצבת ילדים ע"ס 360 ₪ ומהבטחת הכנסה שכאמור הופחתה ל - 875 ₪ בלבד. לתובעת אין כל חסכונות, פיקדונות או קופות גמל אלא רק חובות. ו. מאז הקטנת הקצבה התובעת מוצאת עצמה בקושי גדול לקיים את עצמה ואת ילדיה והיא נאלצת להיתמך בבני משפחתה ביתר שאת לאור החובות שצברה. 7. התובעת אישרה, בחקירתה הנגדית, שאת הסכומים המפורטים בסעיף 3 לפסה"ד קבלה מאמה שנפטרה וכן מבעלה בנפרד. לטענת התובעת, כעולה מכתב התביעה, התמיכה לה זכתה מבני משפחה הינה תמיכה לא קבועה בסכומים הנעים בין 750-500 ₪ לחודש, אולם בחקירתה הנגדית התברר כי מדובר בתמיכה נרחבת יותר. כך למשל, ביום 15.12.10, הופקדו לחשבונה 1,700 ₪ וכאשר נשאלה לפשר ההפקדה השיבה - "אני לקחתי הלוואה...לא לקחתי הלוואה מהבנק, אלא לקחתי הלוואה מאחי והחזרתי אחר כך" בהמשך הסבירה כי "אמא עזרה לי להחזיר את החוב". בחקירתה הנגדית השיבה התובעת כי בעלה בנפרד חתם כערב עבורה לצורך השכרת הדירה בה היא מתגוררת וכי בעלה עזר לה, בסוף שנת 2010 ובשנת 2011, בתשלום שכר הדירה "אולי בסוף 2010 הוא עזר לי, כי המשכורת שלי ירדה ולא יכולתי לשלם". בהמשך, כאשר נשאלה אודות שתי הפקדות מזומנים בסך כולל של 1,500 ₪ בחודש 1/2011 השיבה - "זה כסף שאני התחלתי לקבל מאמא במזומן בנוסף על הכסף שהיא מעבירה לחשבון." דיון והכרעה -   8. אין חולק כי התובעת השתכרה מעבודה, בתקופה הרלבנטית לתביעה, סך כ - 1,400 ₪ לחודש, שהובאו בחשבון על ידי הנתבע במסגרת בדיקת זכאותה לגמלת הבטחת הכנסה. 9. המחלוקת בתיק דנן נסבה בשאלה האם ההפקדות שהופקדו לחשבון התובעת, בתקופה הרלוונטית לתביעה, מהוות "הכנסה" והאם תמיכה ועזרה מצד בני משפחה מהווה "הכנסה" כמשמעות מונח זה בחוק, השוללת את הזכאות לגמלה על פי החוק באופן חלקי או מלא. 10. סעיף 5(ב) לחוק קובע - "הגמלה לזכאי שיש לו הכנסה תהיה בסכום השווה להפרש שבין הגמלה, שהיה זכאי לה לפי סעיפים קטנים (א) או (ה) לולא ההכנסה, לבין ההכנסה." 11. סעיף 9 לחוק קובע - "(א) בחוק זה, "הכנסה" - הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה, אף אם לא צמחה, הופקה או נתקבלה בישראל, ולרבות - (1) כל גימלה כמשמעותה בחוק הביטוח; (2) תשלומים למי שמצוי בהכשרה מקצועית; (3) דמי מזונות שמקבל אדם לפי כל דין בעדו ובעד ילדיו, לרבות תשלום בעדו ובעד ילדיו לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב- 1972; (4) סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, אף אם הנכס הוא של ילדו של הזכאי הנמצא עמו ואף אם אין מופקת ממנו הכנסה; (5) סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס שהוא רכב כאמור בסעיף 9 א. (ב) השר רשאי לקבוע בתקנות - (1) כללים בדבר חישוב הסכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, כאמור בסעיף קטן (א)(4); (2) נסיבות שבהן ייראה נכס שהועבר לאחר כשייך למעביר הנכס, ודרכי חישוב ההכנסה מהנכס, אף אם אין מופקת ממנו הכנסה; (3) הוראות מיוחדות ומשלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין חוק זה. (ג) לענין סעיף זה, "נכס" - כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, וכן כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות, והכל בין שהם בישראל ובין שהם מחוץ לישראל, למעט מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, ולמעט סכום שאינו מובא בחשבון ולמעט זכות החזקה במקרקעין המשמשים למגורי הזכאי ולא לשם השתכרות או ריווח (בסעיף זה - דירת מגורים). "סכום שאינו מובא בחשבון" - סכום כמפורט להלן: (1) סכום כסף שאינו עולה על סכום השווה לסכום הבסיסי כפול ארבע, ולגבי מי שעמו ילד או שיש לו בן זוג - סכום שאינו עולה על הסכום הבסיסי כפול שש. (2) סכום שהתקבל בעד מכירת דירת מגורים, לרבות פיצויים לפי הוראות סימן א' בפרק ה' לחוק יישום תוכנית ההתתנתקות, והכל לתקופה שתחילתה ביום קבלת הסכום או הפיצויים כאמור בסיומה בתום 12 חודשים מאותו מועד או ביום שבו רכש הזכאי דירת מגורים אחרת, לפי המוקדם." 12. התובעת נסמכת על ההלכה שנקבעה בעב"ל 681/07 אהרון בנישו - המוסד לביטוח לאומי, מיום 6.7.09, (להלן - פסק דין בנישו), לפיה תמיכת קרובים או עזרה משפחתית אינם נחשבים בגדר הכנסה ואינם שוללים את הזכאות או מפחיתים את גמלת הבטחת ההכנסה. בפסק דין בנישו דובר בעזרה וולנטרית, לא קבועה שאינה מחייבת. אין הדבר דומה למקרה מושא פסק הדין בו הועברו לחשבונה של התובעת כספים מדי חודש בחודשו בסכומים קבועים מאמה ז"ל. זאת ועוד, התובעת קיבלה סיוע גם מבן זוגה בנפרד בדמות כספים וסיוע בשכר דירה, ונעזרה באחיה לצורך קבלת הלוואה, אותה אמה החזירה. באשר לעזרה מסוג זה, קבעה ההלכה הפסוקה כי סכום הניתן באופן סדיר וקבוע ראוי להיחשב כהכנסה (עב"ל 176/09 דוד ולאה מרים בליתי - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 8.6.10). 13. לא נעלם מעינינו, כי מצבה של התובעת אינו קל: התובעת הינה אם חד הורית לשני ילדים קטינים ונאלצת להתמודד עם אלימות מצד בן זוגה לשעבר. יחד עם זאת, למרות מצבה הקשה, משלא מדובר בעזרה חד פעמית אלא בעזרה מתמשכת וקבועה לא ניתן לקבל את התביעה. 14. וכבר נפסק כי תכלית חוק הבטחת הכנסה הוא הבטחת משאבים הדרושים לסיפוק צרכים חיוניים למי שאינו יכול לקיים את עצמו. תכלית החוק מחייבת פסיקה שאינה מבדילה בין מי שמשתכר הכנסה קבועה בעבודה לבין מי שמקבל סכומי כסף גבוהים באופן קבוע. מי שמקבל מידי חודש סכומי כסף גבוהים אינו בגדר מי שאינו מסוגל לספק את צרכיו הבסיסיים והציבור אינו חייב לתמוך באדם אשר יכול לספק לעצמו צרכים חיוניים (עב"ל (ארצי) 618/08 אורן - המוסד לביטוח לאומי (16.1.2011) 15. סוף דבר - יש לראות בתשלומים אשר הועברו אל התובעת כהכנסה לעניין חוק הבטחת הכנסה ועל כן, דין התביעה להידחות. 16. סוף דבר - התביעה נדחית. 17. אין צו להוצאות. הבטחת הכנסה