הודעה על התקנת ביוב

הלכה פסוקה היא שלא זו בלבד שדרישת התשלום לא היא אשר מגבשת את החיוב אלא אפילו ההודעה בדבר החלטת המועצה להתקין ביוב איננה זו אשר מגבשת את החיוב. ההחלטה עצמה היא זו היוצרת את החיוב. כך נפסק בע.א. 380/86, אילנה ושלמה נעים נ' עירית ת"א-יפו פד"י מ"ג 4 עמ' 156. באותו עניין נתקבלה בשלב כלשהו החלטה במועצת העיר ת"א-יפו להתקין רשת ביוב באיזור מגוריהם של המערערים. ההודעה על ההחלטה נשלחה שנים לאחר מכן לאחר שהעבודה כבר הושלמה ובמצורף להודעה נשלח שובר לתשלום. בבית המשפט נדונה השאלה האם מסירת ההודעה על התקנת הביוב על פי החלטת מועצת העיר היא מהותית או פרוצדורלית בלבד. בבית המשפט המחוזי אשר על החלטתו הוגש הערעור נקבע כי חובת מתן ההודעה היא חובה פרוצדורלית בלבד וקיומה או העדר קיומה אין בה כדי לפטור את המערערים מחובת התשלום קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הודעה על התקנת ביוב: תביעה כספית ע"ס 50,000 ₪ מיום 23.5.00 שעניינה דרישה לקבלת החזר תשלום ששילמה התובעת לנתבעים בנסיבות של הטעייה או טעות, כך לטענת התובעת, ובקשה לפסיקת פיצוי מוסכם. העובדות הצריכות לעניין הן כדלקמן: בתאריך 25.1.96 כרתו הצדדים הסכם לפיו מכרה התובעת לנתבעים את זכויותיה בנכס מקרקעין המצוי ברח' הכרמל 42 בקרית טבעון והידוע גם כחלק מחלקה 42 בגוש 11391. מדובר היה על בית מגורים ומגרש. בסעיף 8 להסכם נקבע כי היטלים שנוצרו או הוטלו בגין הנכס ביחס לתקופה שעד למסירת החזקה יחולו על התובעת המוכרת. אין חולק כי מסירת החזקה היתה ביום 1.7.96. בתאריך 17.5.95 שלחה המועצה המקומית טבעון הודעה לפי סעיף 16 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב) תשכ"ב-1962, ובהודעה נרשם שהמועצה המקומית בישיבתה מס' 45 מיום 5.9.93 החליטה להתקין ביוב ציבורי אשר ישמש את הנכס הנדון. בתאריך 10.7.96 שלחה המועצה המקומית טבעון בתוקף סמכותה על פי חוקי העזר במועצה, דרישת תשלום עבור היטל ביוב בסך של 8,710 ₪. לגרסת התובעת דרישת התשלום היא זו אשר על פי דין מגבשת את החיוב ומכיוון שדרישת התשלום לא קדמה לתאריך 10.7.96 כאשר מסירת החזקה היתה כאמור ב- 1.7.96, הרי ממילא אין היא חייבת בתשלום ההיטל ותשלום זה חל על הנתבעים. לגרסת הנתבעים ההיטל "נוצרו או הוטלו" במשמעות המונחים על פי ההסכם שבין הצדדים עם קבלת ההחלטה על ידי המועצה בספטמבר 93 ולפיכך תשלומו מוטל על התובעת. בתאריך 2.3.98 הגישו הנתבעים תביעה כספית כנגד התובעת בתיק ת.ק. 2192/98 בבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה ועתרו לחייב את התובעת לשלם להם 8000 ₪. בתביעתם הסבירו שנאלצו לשלם את חובה של התובעת שכן ב- 30.5.97 מכרו את הנכס לצד ג' וכל נסיונותיהם לקבל את המגיע מן התובעת לא עלו יפה. בתאריך 14.4.98 שילמה התובעת לנתבעים סך של 8000 ₪ בהסתמך על טענות הנתבעים והתביעה נמחקה בהסכמה. טוענת התובעת שבתאריך 5.11.98 החלה לחשוד כי המצג אשר הוצג כלפיה בהסתמך על הודעת המועצה הנ"ל ממאי 95, היה מצג שווא ולא הוצגה בפניה התמונה במלואה ולפיכך פתחה בבירורים שבעקבותיהם נמסרה לה אינפורמציה על ידי גזבר המועצה טבעון אשר רשם במכתבו אליה על ידי בא כוחה בתאריך 11.11.98 כי היטל הביוב הוטל בתאריך 10.7.96 (הוא יום דרישת התשלום א.ש.). על סמך אינפורמציה חדשה זו דורשת התובעת לקבל החזר כספי ובנוסף לכך את סכום הפיצוי המוסכם בחוזה ובסה"כ 50,000 ₪. הצדדים הסכימו לטעון בכתב. תמצית טענות התובעת מצויות בפרק הטיעון המשפטי שבסיכומי התובעת המפנה לסעיפים 16,28 ו- 33 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב) תשכ"ב -1962. סעיף 16 לחוק הנ"ל קובע את חובת הרשות המקומית המחליטה להתקין ביוב למסור על כך הודעה למי אשר ימצא עצמו מחויב בתשלום. סעיף 28 לחוק הנ"ל קובע את חובת ראש המועצה למסור לבעלי הנכסים החייבים בהיטל דרישת תשלום מפורטת. סעיף 33 עליו משתיתה התובעת על ידי בא כוחה את טיעונה קובע כדלקמן: "ההיטל ישולם תוך 3 חודשים לאחר מסירת דרישת התשלום לבעל הנכס או במועדים מאוחרים יותר שנקבעו בחוק העזר או בדרישת התשלום או עד תום 30 יום מיום תחילת עבודת ההתקנה שבקשר איתה הוטל ההיטל. הכל לפי המועד המאוחר יותר". לפיכך מסכם ב"כ התובעת את פרק הטיעון בזו הלשון: "התובעת תטען כי מסירת דרישת התשלום הוא מהותי ובלעדיו אין היטל בהתאם לחוק וזו הונפקה ע"י המועצה ביום 10.7.96, במועד שבו כבר המחזיקים בנכס היו הנתבעים. לפיכך תשלומו של ההיטל חל עליהם בלבד". הנתבעים בכתב סיכומיהם חולקים מכל וכל על ההשקפה כפי שהיא מובעת לעיל וטוענים כי על פי ההסכם שבין הצדדים יש לבחון מתי נוצר ההיטל להבדיל מן המועד הקבוע לתשלום וכלשון הנתבעים: "המועד הרלוונטי הוא המועד להחלת ההיטל ולא למועד קביעת סכומו המדוייק בהכרח או שליחת דרישת התשלום בפועל בגינו וההגיון הטמון בכך הוא טבעי ומוכר בכל עסקת מקרקעין, אלא אם כן מוסכם על הצדדים במפורש אחרת, המוכר נכס אשר השביח את ערכו עד למועד המכירה בשל ההשבחה של הרשות המקומית או השבחה התלויה במעשה של רשות חיצונית לו עצמו, צריך לשאת בעלות המס הנובע מכך. אין כל הגיון שרוכש דירה במתכונת מושבחת ועל כן מטבע הדברים משלם יותר בגין הדירה המושבחת למוכר ישלם גם את המיסים הקשורים בהשבחת הנכס כשהיה בידי המוכר". דעתי כדעת הנתבעים. הלכה פסוקה היא שלא זו בלבד שדרישת התשלום לא היא אשר מגבשת את החיוב אלא אפילו ההודעה בדבר החלטת המועצה להתקין ביוב איננה זו אשר מגבשת את החיוב. ההחלטה עצמה היא זו היוצרת את החיוב. כך נפסק בע.א. 380/86, אילנה ושלמה נעים נ' עירית ת"א-יפו פד"י מ"ג 4 עמ' 156. באותו עניין נתקבלה בשלב כלשהו החלטה במועצת העיר ת"א-יפו להתקין רשת ביוב באיזור מגוריהם של המערערים. ההודעה על ההחלטה נשלחה שנים לאחר מכן לאחר שהעבודה כבר הושלמה ובמצורף להודעה נשלח שובר לתשלום. בבית המשפט נדונה השאלה האם מסירת ההודעה על התקנת הביוב על פי החלטת מועצת העיר היא מהותית או פרוצדורלית בלבד. בבית המשפט המחוזי אשר על החלטתו הוגש הערעור נקבע כי חובת מתן ההודעה היא חובה פרוצדורלית בלבד וקיומה או העדר קיומה אין בה כדי לפטור את המערערים מחובת התשלום. בית המשפט העליון על ידי כב' השופט בך אימץ את עמדת בית המשפט המחוזי הנכבד בדחותו את הערעור וקבע: "נראה לי כי אין מנוס מלקבוע שחובת מסירת ההודעה המוזכרת בסעיף 17 הנ"ל היא פרוצדורלית גרידא". ניתן אולי בכל הכבוד, להרהר אם אכן כך הוא לאור לשונו של סעיף 16 לחוק סיפא אשר נוקט בנוסח של "טענה כי הודעה כאמור לא נמסרה למי שחייב בתשלום בעקבות ההודעה לא תישמע וכו' " ואולם נראה כי בכל אופן שהוא לא ניתן לקבל את הדעה כי דרישת התשלום היא זו אשר מגבשת את החיוב כטענת התובעת. לדעתי לא יכול להיות ספק של ממש כי כוונת הצדדים בנסחם את סעיף 8 להסכם היתה להציב מבחן מהותי לחיוב ולא מבחן טכני פרוצדורלי שהוא במידה רבה שרירותי בלבד. הרי אם תתקבל השקפת התובעת תהיה המשמעות לכך כי גם כאשר נתקבלה ההחלטה בדבר ביצוע רשת הביוב שנים רבות קודם לעסקה שבין הצדדים או למימושה ואף הביצוע הסתיים זמן רב קודם לכן עלולים הקונים למצוא עצמם מחוייבים אך ורק מן הטעם שקבלת הדרישה בדואר היתה במקרה בסמוך לאחר תאריך מסירת החזקה שאף הוא במקרים רבים עניין מקרי. תוצאה שכזו אין להניח שהצדדים התכוונו לה. מכאן שדין התביעה להידחות. אני מחייב התובעת לשלם לנתבעים ע"י בא כוחם שכ"ט עו"ד בסך 6000 ₪ בצירוף מע"מ והפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל. ביוב