החזרת עיקול זמני שבוטל

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא החזרת עיקול זמני שבוטל: 1. המבקשת (להלן: פרומט) הגישה בקשה למתן רשות ערעור, על החלטתו של בימ"ש שלום חדרה (כבוד השופט אהוד קפלן, מיום 3/4/03, בתיק בש"א 1238/03 ת"א 1329/03), בה נעתר ביהמ"ש לבקשת המשיבים והורה על ביטול צו עיקול זמני שניתן על ידו ביום 4/2/03 במעמד צד אחד. פרומט מבקשת ליתן רשות לערער ולדון בבקשה כבערעור, ולהשיב את תוקפו של צו העיקול הזמני שניתן. 2. ביום 30/1/03 הגישה פרומט תביעה כספית בסדר דין מקוצר, בקשר להסכם שעניינו ביצוע עבודות יבוא אספקה והתקנה של חלונות ודלתות פלדה מפרופיל בלגי כמפורט בהסכם שנכרת בין המערערת לבין המשיבים, בקשר להקמת בית המועצה האזורית מנשה על ידי המשיבים. יחד עם התביעה, בקשה פרומט להטיל עיקולים זמניים במעמד צד אחד על סכום התביעה, עד לסכום של 300,187 ש"ח בצירוף מע"מ, ביהמ"ש נעתר לבקשה בהחלטה שניתנה על ידו באותו מועד, והורה על עיקולים להבטחת סכום של 300,000 ש"ח, וזאת כנגד הפקדת פרומט ערבות בנקאית בסך של 40,000 ש"ח (נספח 3 לבקשה). עיקולים אלה הומרו בערבות בנקאית בגובה סכום העיקולים ביום 5/2/03, וביום 6/3/03 הגישו המשיבים בקשה לביטול העיקולים. ההחלטה בבקשה נדונה על סמך סיכומים בכתב. 3. בהחלטה שניתנה על ידי בימ"ש קמא ביום 3/4/03, ביטל ביהמ"ש את העיקולים שהוטלו כנגד משיב מס' 3 באופן אישי, להבדיל מהיותו מנהלו של הנתבעות וזאת מאחר שעל פי קביעתו לא הוצגה כל ראיה בכתב הקושרת את המשיב 3 באופן אישי לנושא החיוב הנתבע. בנושא זה, קבע ביהמ"ש כי מאחר שהתביעה הוגשה בסד"מ ואין ראיה הקושרת משיב זה כנתבע, ממילא לא ניתן להטיל עיקול כנגדו. לגבי העיקול הזמני שהוטל כנגד המשיבות 1 ו- 2, קבע ביהמ"ש כי יש להתחשב גם ביכולת הכלכלית של המשיבים, לפרוע את חובם מכוח פסה"ד אם ינתן כנגדם, וזאת לפי הכלל שאין ליתן עיקול זמני אלא אם שוכנע ביהמ"ש שללא מתן העיקול יהיה קשה מאד או בלתי אפשרי לגבות את החוב. לאחר בדיקת הנסיבות של המצב הפיננסי של המשיבים, ועל אף שלא נמסרה כתובת של המשיבה מס' 1, אלא תיבת דאר בלבד, קבע ביהמ"ש כי המסמכים מצביעים על איתנות פיננסית של עסקיהם של המשיבים. 4. לאחר עיון חוזר בבקשה וכן עיון בתשובה שנתקבלה, לרבות התגובה לתשובה - תוך התעלמות מהערות רבות שאינן לעניין מטעמם של ב"כ הצדדים, ולעניין זה ראה הסייפא בהחלטה זו - יש בדעתי ליתן רשות ערעור, לראות את הבקשה שהוגשה, כבקשה שניתן עליה רשות ערעור, והוגש ערעור, על פי הרשות שניתנה. לפיכך תידון הבקשה כערעור. 5. הסייפא שבתקנה 374(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי אכן קובעת שעל ביהמ"ש לשקול במסגרת שיקוליו בהטלת עיקול זמני, גם שיקול כלכלי - מעשי ואולם אין שיקול זה שיקול בלעדי או מכריע. עיון חוזר בלשון התקנה, מורה על דרך "ו" החיבור כי מדובר בשיקול נוסף שיש לקחתו בחשבון בין יתר השיקולים. גם בספרו של א' גורן אליו מפנה בימ"ש קמא (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית - תשס"ג2003-), עמ' 435) לרבות הערות השולים שם, מורה כאמור כי השיקול הכלכלי שבא לבחון את יכולתו הכלכלית של הנתבע הוא שיקול חשוב, אך בשום אופן אינו יכול להיות שיקול מכריע. לשיקול הכלכלי יש חשיבות בעיקר גם לגבי סוג העיקול שיוטל, כאשר לא יכולה להיות מחלוקת שבשלב הראשוני של הדיון, בטרם ניתן פסק-דין אם יגיע ביהמ"ש למסקנה כי יש להטיל עיקול, סיווגו של העיקול צריך שיהיה תואם ליכולת הכספית של הנתבע ובאופן שמידת הפגיעה בנתבע תהא מינמילית. בהתייחס לה"ש 41 בספרו הנ"ל של א' גורן, ראוי לאבחן לפחות שני פסקי דין הנזכרים שם: האחד רע"א 246/85 (ערד חברה לביטוח נ' מ.ב.י. בע"מ, פ"ד מא(1) 586, 587). שם דובר בחברת ביטוח. הסיבה בין היתר לאי הטלת עיקול שם הייתה בהעדר מסמך או ראיות מהימנות אחרות שיש בהן להצביע על קיומה של עילת תביעה וביהמ"ש קבע "שאין עילה לתביעה בקביעה זו" (שם, עמ' 587 מול האות ו'). ביהמ"ש הוסיף וציין עוד שכאשר מדובר בגופים כגון בנק או חב' ביטוח ודומיהם שמושבם בישראל קיימת חזקה (חזקה כזו יכול שתיסתר אפילו כנגד גופים כאלה), שיש להם יכולת כספית עם נזילות גבוהה. מכל מקום, אין להתעלם מן ההחלטה שלמעשה לא הייתה בפני ביהמ"ש באותו מקרה ראיה לכאורה בכתב לקיומה של העילה. בפסה"ד האחר הנזכר באותה הערת שוליים רע"א 5242/95 (סיגנל שירותי אלקטרוניקה בע"מ נ' דנבאר, תק-על 95 (3), 786) גם שם קבע ביהמ"ש, שלא ניתן לתת עיקול על דרך השגרה בהעדר מסמך או ראיות מהימנות אחרות לקיומה של עילה. באותו מקרה נקבע שאין למעשה מסמך אשר יש בו לתמוך בבקשת העיקול שהרי אותו מכתב שצורף אינו מלמד על התקשרות מוגמרת, והוא הדין לגבי מסמך טיוטא שצורף. באותן בנסיבות וכאשר סכום העיקול היה משמעותי, ביטל ביהמ"ש את העיקול שהוטל על ידי ביהמ"ש המחוזי. 6. בענייננו, והגם שיתכן שיש מקום לנהל את התיק בדרך של תביעה רגילה, צורף חוזה שאין הצדדים מתכחשים לקיומו ואשר לכאורה יש בו כדי להצביע על ראיה לכאורה לקיומה של עילת התובענה. ממילא התנאים האחרים המפורטים בתקנה 362 לתקנות יחד עם התנאי המפורט בתקנה 367(ב) סייפא צריכים, כל אחד מהם, לקבל את משקלם הראוי, ואולם, יכולת כלכלית ותהא עמידה ככל שתהא כתנאי בלעדי, אינו יכול להישקל ככזה, במיוחד כאשר הדיון המשפטי אינו קצר, והמצב הכלכלי לא תמיד יציב. לפיכך, וככל שהדבר מתייחס למשיבות 1 ו- 2, יש לקבל את הערעור, לבטל את ההחלטה שניתנה ולהורות לביהמ"ש לחזור ולדון בעיקולים שהוטלו, תוך אפשרות להמרתם, לרבות הקטנת ערכם ושוויים, ובמציאת האיזון הנכון בין יכולתה של המערערת לבצע פס"ד אם ינתן לטובתה, לבין יכולתן של המשיבות 1 ו- 2 להמשיך ולנהל את עסקיהן, ללא פגיעה משמעותית בחוסנם הכלכלי. בהתייחס למשיב מס' 3, ובמיוחד כאשר התביעה הוגשה בסד"מ, אין מקום לקבל את הערעור. גם בטיעונים בפני, לא הוצגה ראייה שהיא מסמך בכתב, הקושרת משיב זה לעילה העולה מכתב התביעה. 7. לאור התוצאה אליה הגעתי, ראויה הייתה המערערת לכיסוי הוצאותיה בערעור זה. התשובה שניתנה לוותה בהערות שראוי היה שלא להעלותן, ואולם גם ב"כ המערערת הוסיף הערות משלו, שאינן בתחום המשפט. בנסיבות אלה, שקלתי שלא להטיל הוצאות על המשיבים. ואולם, מאחר שבסופו של דבר נושא ההוצאות כפועל יוצא מן הערות שהוספו, יישקל בנפרד, יש לפסוק הוצאות לטובת המערערת, ואולם יש לקחת בחשבון שהערעור כנגד משיב מס' 3, נדחה. 8. לפיכך, אני מורה כי המערערת תשלם למשיב מס' 3, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,500 ש"ח. ואילו המשיבות 1 ו- 2, ביחד ולחוד, יישאו בהוצאות הליך זה, ובשכ"ט עו"ד בסכום של 8,000 ש"ח. לסכומים הנ"ל, יווסף מע"מ כחוק. התוצאה בערעור: 9. החלטת ביהמ"ש קמא מיום 3/4/03 בבש"א 1238/03 בת"א 1329/03, ככל שהיא מתייחסת למשיבות 1 ו- 2, בטלה. הדיון בעניין זה יוחזר לבימ"ש קמא, על-פי העקרונות שפורטו בהחלטה זו. העיקולים שהומרו, על-פי החלטת ביהמ"ש מיום 5/2/03 יישארו בעינם, עד למתן החלטה אחרת על-ידי בימ"ש קמא. ההוצאות בהליך זה, כמפורט בסעיף 6 של ההחלטה. התנסחות עורכי הדין - הוצאות לטובת אוצר המדינה? 10. מעיון בכתבי הטענות של הצדדים עולה, כי ההתנסחות אינה ראויה, והדבר אמור לגבי ב"כ שני הצדדים. בנסיבות אלה, ובהעדר הודעת התנצלות לתיק בית המשפט, עם העתק לב"כ הצד האחר, תוך 5 ימים מהיום, ינמק כל אחד מעורכי הדין מדוע לא ישקול בית המשפט הטלת הוצאות לטובת אוצר המדינה על כל אחד מעורכי הדין באופן אישי. לעניין זה, תימסר במקביל הודעה כתובה על ידי כל אחד מב"כ הצדדים, לתיק בית המשפט עד ליום 9/7/03 עם העתק לצד השני. 11. אני קובעת את התיק למעקב נוסף בפני ליום 10/7/03. ההחלטה בנושא תינתן בהעדר ועותק יומצא לב"כ הצדדים. עיקול זמניעיקול