קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הימנעות מהרשעת אדם ללא עבר פלילי: הנאשם הודה בביצוע עבירה של תקיפה חבלנית, לפי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"). הנאשם יליד 1984 ואין בעברו רישום פלילי. מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי ביום 9.5.09 ברחוב בעיר בת-ים, על רקע חילופי דברים בין הנאשמים, אשר שתו עובר לאירוע נשוא כתב האישום לבין המתלונן, הכו הנאשמים את המתלונן בחלקי גופו השונים וגרמו להמטומות בפניו. במוקד הדיון ניצבת שאלת הרשעת הנאשם בדין. תסקיר שירות המבחן 5. שירות המבחן המליץ להימנע מהרשעת הנאשם ולהטיל עליו צו של"צ בהיקף של 140 שעות. תסקיר שירות המבחן סקר את רקע חייו של הנאשם, שלא ארחיב בעניין מחמת צנעת הפרט. אך אציין כי הנאשם נשוי ואב לילדה ועובד מזה כשנה כמנהל תיקי לקוחות בתחום השיווק. הנאשם הציג בפני שירות המבחן, מכתב ממעסיקו ממנו עולה כי הוא אחראי על קמפיינים חברתיים, מוערך כעובד חרוץ ואחראי המסייע לעמיתיו לעבודה במישור המקצועי וכן מבטא כישורים חברתיים. עוד הציג הנאשם, חוזה העסקתו המצביע על אפשרות פיטוריו במידה ויורשע בפלילים. בנוסף, הנאשם הציג אישור בשבר השתלבותו בלימודים כסטודנט בתחום מנהל עסקים ושיווק. הנאשם נטל אחריות מלאה על מעשיו וציין את הרקע להם בדמות עימות שנוצר מחמת תוקפנות המתלונן כלפיו וכלפי אחרים, תוך שהנאשם חש לחץ וחרדה בעיקר בהקשר לרעייתו שהייתה בהריון באותה עת. שירות המבחן התרשם כי הנאשם היה בסערת רגשות, לא הצליח לרסן את עצמו והגיב באימפולסיביות. להערכת שירות המבחן, הנאשם התקשה להתמודד באופן שקול ורציונאלי בסיטואציה שנוצרה, מתוך הבהלה שחש. עוד העריך שירות המבחן כי הנאשם חש צורך להוכיח "גבריות" בפני אשתו כדפוס חוזר במהלך חייו, במצבים בהם הוא חש חוסר אונים ומוחלש. שירות המבחן העריך כי הנאשם הבין את הבעייתיות בהתנהגותו וביטא אכזבה אישית בגינה. עוד התרשם שירות המבחן מנורמטיביות המאפיינת את הנאשם במישורי חייו השונים בהם הוא מתפקד באופן בולט בתקינותו, מערכים חיוביים וממוטיבציה גבוהה להתפתחות אישית, משפחתית ומקצועית. להערכת שירות המבחן, אירוע האישום הינו חריג לחיי הנאשם והתנהגותו במהלכו אינה מאפיינת את התנהלותו הכוללת. תמצית טיעוני הצדדים 6. המאשימה עתרה להרשיע את הנאשם ולהשית עליו עונש הרתעתי בתוספת לסכום הפיצוי למתלונן שהפקיד הנאשם בקופת בית המשפט. ב"כ המאשימה הפנתה לחומרת העבירה ולתוצאותיה הקשות. 7. הסנגור עתר לאמץ את המלצות שירות המבחן. הודגשו הודיית הנאשם בכתב אישום מתוקן, חרטתו והפנמת פסול מעשיו וכן העמדת פיצוי לזכות המתלונן. עוד ציין הסנגור כי כנגד המתלונן הוגש כתב אישום בגין האירוע דנן וכי המתלונן הוא זה שיצר פרובוקציה בהיותו בגילופין ובאחיזתו במפתח ברזל. המתלונן ביקש מהנאשמים סיגריה ומשלא נענתה בקשתו, איים עליהם. הנאשמים חשו פחד ובהלה וחששם הסובייקטיבי גרם להסלמת האירוע. ב"כ המאשימה לא חלקה על נתונים אלו ואכן הפניתה בטיעוניה לפרובוקציה שיצר המתלונן ולכתב אישום תלוי ועומד כנגדו בגין מעורבותו. סנגור הוסיף והפנה לנסיבות חייו של הנאשם שתוארו בהרחבה בתסקיר שירות המבחן, ציין כי הנאשם פעל תוך הפעלת שיקול דעת מוטעה והדגיש כי לנוכח חלקו של המתלונן באירוע, לא יהא זה צודק להכתים את הנאשם בכתם ההרשעה הפלילית. הסנגור סיכם בהפנייה לפגיעה התעסוקתית הקונקרטית שתיגרם לנאשם במידה ויורשע והפנה לאסמכתאות במסגרתן וכנגד אלימות קשה וחמורה יותר מצד נאשמים, הסתיימו ההליכים המשפטיים נגדם ללא הרשעה. 8. הנאשם ניצל את זכות המילה האחרונה, התנצל על מעשיו, ציין את המקריות שבהם על רקע חייו, הביע חשש מהרשעתו בפלילים שתפגע בצמיחה אליה הוא מכוון ובחיזוק משפחתו. דיון 9. לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, התרשמויות והמלצות שירות המבחן ומכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי יש להימנע מהרשעת הנאשם. 10. שוכנעתי כי חלות נסיבות יוצאות דופן על עניינו של הנאשם, המצדיקות חריגה מכלל ההרשעה ומגבשות יחס בלתי סביר בין הנזק הצפוי לו מן ההרשעה לבין חומרת מעשיו. אמנם, מעשי הנאשם חמורים וראויים לכל גינוי והוקעה. מנגד, הם אינם עומדים לבדם, משקדמה להם התנהגות בלתי ראויה מטעם המתלונן עצמו וכתב אישום נפרד הוגש כנגדו בגין מעשיו הלכאוריים כלפי הנאשמים. אין במעשי המתלונן משום הצדק לתקיפתו הקשה, אך יש בכך כדי להכהות מחוד חומרת מעשי הנאשם. סברתי כי נסיבות המקרה המסוימות מאפשרות ויתור על ההרשעה, תוך שנחה דעתי כי בכך לא ייפגעו שיקולי ענישה אחרים (ר' ע"פ 2083/96 - כתב נ' מ"י, פד"י נ"ב 3, 337). יתרת הקווים המנחים שפורטו בע"פ 2083/96 הנ"ל לעניין הימנעות מהרשעה, תומכת במסקנתי. המדובר בהסתבכות ראשונה מטעם הנאשם, שאינה מאפיינת את אורחות חייו. חומרת העבירה ומידת פגיעתה במתלונן ברורה , אך אין לכחד מהימצא המתלונן בגילופין, מאחיזתו במפתח ברזל ומיוזמתו ומאיומיו הלכאוריים שהחלו את הויכוח בין הנצים. שוכנעתי כי הסבירות שהנאשם יעבור עבירות נוספות בעתיד הינה נמוכה. התנהגות הנאשם אינה משקפת דפוס אלים, כרוני ופסול ושירות המבחן התרשם כי התנהלותו באירוע זה הינה מקרית וחריגה לחייו. יחסו של הנאשם למעשיו בוגר, מפוקח והוא נוטל אחריות מלאה בגינם. הוכחה פגיעה תעסוקתית לנאשם שאינה בגדר פוטנציאל בלבד (ר' נ/1 - מכתבי המלצה, תעודות הערכה, חוזה העסקה ואישור קבלה ללימודים אקדמאיים). 11. מכל המקובץ, אני נמנע מהרשעת הנאשם בדין. 12. שיקולי החובה לנאשם מתמצים בחומרת מעשיו. אלו שבזכות מתמצים בגילו הצעיר, בהודייתו המשקפת קבלת אחריות והפנמת פסול מעשיו והבעת חרטה בגינם, בניהולו אורח חיים נורמטיבי, בעברו הנקי ובנסיבות חייו. 13. לפיכך, קיבלתי את המלצות שירות המבחן ואני משית על הנאשם את העונשים, כדלקמן - צו של"צ - הנאשם יבצע של"צ בהיקף של 140 שעות וזאת בתיאום עם שירות המבחן. הובהר לנאשם כי הפרת צו השל"צ עשויה לגרום להפקעתו, לחידוש המשפט ולגזירת דינו מחדש. התחייבות - הנאשם יחתום על התחייבות בסכום של 10,000 ש"ח, להימנע מלעבור במשך שנה מהיום על כל עבירת אלימות כלפי גוף למעט תגרה, שאם לא יחתום על התחייבות כאמור ייאסר למשך 10 ימים. פיצוי למתלונן - בסכום של 2,000 ש"ח. סכום הפיצוי ישולם על דרך הפקדתו במזכירות בית משפט. הבנתי כי סכום הפיצוי הופקד. המזכירות תעביר את סכום הפיצוי לידי המתלונן, בד בבד עם עותק מגזר הדין. זכות ערעור בתוך 45 ימים.משפט פליליעבר פלילי