קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע הכנסה ממשכורת של הילדים - הבטחת הכנסה: 1. במכתבו מיום 24.07.11 הודיע המוסד לביטוח לאומי ("המוסד" או "הנתבע") למר מחמוד מיעארי ("התובע") שכתוצאה מקבלת גמלת הבטחת הכנסה שלא כדין בתקופה שבין 01.11 - 06.11, נוצר לו חוב בסך 10,733 ₪ ("החוב"). כנגד הודעה זו הוגשה התביעה שבפנינו. רקע ועובדות: 2. א. התובע מקבל גמלת הבטחת הכנסה לסירוגין החל מחודש יוני 2000. ב. ביום 12.05.11 הגיש התובע טופס "מעקב על זכאות לגימלה להבטחת הכנסה" (בדיקה תקופתית). לבקשת הנתבע המציא התובע תדפיס תנועות עו"ש בחשבון הבנק שלו. מהתדפיס עולה, כי בחשבון הבנק של התובע הופקדו סכומים במזומן בתקופה שבין 01.01.11 - 31.07.11 ("התקופה הרלוונטית") בסכומים שבין 1,300 ₪ ל-5,200 ₪ בכל חודש. ג. הנתבע ראה בסכומים שהופקדו, כאמור, הכנסה. לכן עודכנה זכאותו של התובע לגימלה בתקופה הרלוונטית ועקב כך נוצר לו החוב. 3. בדיון מיום 10.06.12 הסכימו ב"כ הצדדים על העובדות הבאות: "1. לתובע בת זוג ו - 7 ילדים. אחת מילדים, בת נשואה ולא גרה בבית; אחרת קטינה מתחת לגיל 18 ו - 5 ילדים מעל 18 שעדיין מתגוררים בבית התובע. 4 מהילדים עובדים. 2. הכספים שהשתכרו הילדים עד חודש אוגוסט 2011 הועברו לחשבון הבנק של התובע. 3. הילדים שגרים בביתו של התובע נתנו לו את הסמכות לנהל את הוצאות מחייתם ואת הוצאות הקיום שלהם, והוא משתמש בחלק ממשכורתם כדי לשלם עבור הוצאות מחייתם הכוללים אוכל, מים, חשמל, ארנונה ציוד לבית הנחוץ לשימוש הילדים וכו' (לדוגמא רכש התובע מקרר חדש לילדיו ושילם תמורתו בשיקים מחשבונו הפרטי; שילם לעיריה בגין צריכת הילדים למים; קיבל הלוואה על מנת לשלם את הוצאות המחייה לילדים, הנפיק שיקים למכולת וכו'). 4. לטענתו של התובע בכתב התביעה כיוון שלילדים העובדים ישנם בעיות בחשבונות הבנק שלהם משתמשים הם בחשבון הבנק של התובע וזה עושה שימוש בכספים בין היתר כאמור לעיל בסעיף 3. על יסוד העובדות האמורות העולות מכתב התביעה, שהן מוסכמות (כולל הערת ב"כ הנתבע שלפקידיו מסר התובע שהכספים המופקדים בחשבון הבנק שלו מהכנסת הילדים משמשים לצורכי המשפחה ללא פירוט כפי שנעשה בסעיף 3 לכתב התביעה), יסכמו הצדדים טיעוניהם בעל פה". לטענת ב"כ התובע, אין מדובר בתמיכה כספית מבני משפחה, אלא בעזרה של התובע לילדיו, אשר אינם יכולים לנהל חשבון בנק ולכן מפקידים משכורותיהם בחשבון התובע, אשר מנהל עבורם את הכספים. עוד טוענת ב"כ התובע, כי, כנהוג במגזר הערבי, הילדים הבוגרים משתתפים בכלכלת המשפחה ומשלמים את חלקם בהוצאות הארנונה, חשמל ומים וכי התובע אינו מפיק כל טובת הנאה מההפקדות בחשבונו. לטענת ב"כ הנתבע, ההפקדות החודשיות בחשבון הבנק של התובע הן בגדר הכנסה לצורך חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 ("החוק"). המסגרת הנורמטיבית: 4. בעב"ל 10110/04 המוסד לביטוח לאומי - זהבה עמר, (פד"ע מ' 704), עמד בית הדין הארצי על מטרת החוק, בקובעו - "חוק הבטחת הכנסה חוק סוציאלי, המבוסס על אבני בוחן שעניינם גובה ההכנסה והיכולת להפיק הכנסה. החוק נועד בעיקרו של דבר, להבטיח לכל אדם שאינו מסוגל לפרנס עצמו, ושהכנסתו פחותה מ"רצפה" הקבועה בחוק ובתקנות שהותקנו על פיו, רמה מינימלית של הכנסה לצורך קיום בסיס. אין החוק מיועד לאלה היכולים להשתכר את המינימום שנקבע בו או היכולים להפיק הכנסה ממנכס כלשהו. משכך, נשללת בסעיף 9 לחוק הקצבה ממבוטח שברשותו נכס שהחזקה היא שניתן להפיק ממנו הכנסה מינימאלית. ההשקפה הגלומה בחוק היא שהציבור אינו חייב לתמוך באדם שיש לו רכוש ממנו ניתן להפקיד, למצער, הכנסה מינימאלית" (ההדגשה בכתב הוספה - ר.כ.). סעיף 9 לחוק קובע: "9. (א) בחוק זה,"הכנסה" - הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה, אף אם לא צמחה, הופקה או נתקבלה בישראל, ולרבות - (1) כל גימלה כמשמעותה בחוק הביטוח; (2) תשלומים למי שמצוי בהכשרה מקצועית; (3) דמי מזונות שמקבל אדם לפי כל דין בעדו ובעד ילדיו, לרבות תשלום בעדו ובעד ילדיו לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב - 1972; (4) סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, אף אם הנכס הוא של ילדו של הזכאי הנמצא עמו ואף אם אין מופקת ממנו הכנסה; (5) סכומים שיראו כהכנסה מנכס שהוא רכב כאמור בסעיף 9א'. ...". בפסק הדין בעניין אורן (עב"ל 618/08 דנה אורן - המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם 16.01.11) דן בית הדין הארצי בערעורה של מקבלת גמלת הבטחת הכנסה, אשר בחשבון הבנק שלה הופקדו, מדי חודש, סכומים בסך אלפי שקלים. וכך פסק בית הדין - "מחובתה של המערערת היה ליידע את המוסד על קבלת אלפי שקלים באופן קבוע בסכומים העולים על גמלת הבטחת הכנסה משמדובר ב"שינוי אחר העשוי להשפיע על זכותו לגמלה או על שיעורה" וכקבוע בסעיף 20 לחוק הבטחת הכנסה. ... נוסיף כי הגדרת "הכנסה" של מבקש גמלת הבטחת הכנסה, לענייננו, איננה צריכה להיות הגדרה דווקנית על פי פקודת מס הכנסה. כשם שזכויות בנכס כמפיק "הכנסה רעיונית" אינן נקבעות על ידינו בהכרח על פי הרשום בפנקס המקרקעין. ... יש לראות בהכנסתה הסדירה הקבועה והמשמעותית של המערערת מבני משפחתה כהכנסה "על פי תכלית חוק הבטחת הכנסה" שהרי בפועל בשל אותה הכנסה אין היא זקוקה לאמיתו של דבר לסיפוק צרכיה החיוניים מהמדינה על פי אותו חוק" (ההדגשה במקור - ר.כ.). דיון 5. משאין חולק, כי בחשבון הבנק של התובע הופקדו סכומים שבין 1,300 ₪ - 5,200 ₪ בתקופה הרלוונטית השאלה שבמחלוקת הינה האם יש לראות בהפקדות בחשבון הבנק של התובע משום עזרה כלכלית. א. על מהות ההפקדות ניתן ללמוד מגרסאותיו של התובע בפני פקידי הנתבע - כאמור, במסגרת הבדיקה התקופתית הגיש התובע ביום 12.5.11 טופס "מעקב על זכאות לגימלה להבטחת הכנסה". בסעיף ההערות ציין התובע - "ההפקדות בחשבון הן עזרה מהילדים שלי". כך ציין גם על תדפיס פעולות העו"ש אשר צורף לטופס המעקב. ביום 13.07.11 הצהיר התובע בפני פקיד התביעות, בין היתר, כי - "בקשר להפקדות בחשבון הבנק שלי הן בגדר עזרה והשתתפות הילדים בפרנסת המשפחה". על גבי תדפיס פעולות עו"ש שהמציא התובע לנתבע ביום 15.08.11 צוין בכתב יד, כי: "ההפקדות בחשבון הן בגדר עזרה ותמיכה מהבנים שלי הרי כל הילדים הבוגרים שלי גרים אצלי באותו בית. יש לי משפחה מורכבת מ-8 נפשות. אני ואשתי + 6 ילדים". ב. בכתב התביעה, הרחיב התובע ופירט, כי - "הילדים שבגילאים מעל 18 שנים שגרים אצלו בבית עובדים ומקבלים משכורת חודשית, ונותנים הסמכות לנהל את הוצאות מחייתם והוצאות הקיום שלהם לאביהם בהיותו בעל ניסיון בחיים יותר מהם ובהיותו האחראי על מימון הבית וצרכיו וצרכי כל המשפחה, לכן ראו ילדיו של המערער למסור חלק ממשכורתם לאביהם במטרה שיוכל לשלם עבורם הוצאות מחייתם הכוללת אוכל, מים, חשמל, ארנונה, ציוד לבית הנחוץ לשימוש הילדים וכו'". כך, לדוגמא, פירט בסעיף 6, כי רכש מקרר חדש לבית ושילם מחשבונו הפרטי, שילם לעירייה בגין צריכת הילדים למים, נטל הלוואה למימון הוצאות מחייתם, שילם למכולת וכו'. 6. סבורים אנו, כי במקרה שלפנינו, הצדק עם ב"כ הנתבע. ונפרט. מגרסאותיו של התובע, בפני פקידי הנתבע, בכתב התביעה ובעבודות המוסכמות, עולה, כי הכספים משמשים, בערבוביה, לכלכלת כל בני הבית, לרבות התובע ורעייתו. התובע השתמש בכספים לרכישת מקרר לשימוש בני הבית, שילם חשבונות ארנונה ומים וביצע רכישות במכולת. אף כי טוען התובע שהוא משתמש בכספים המופקדים לתשלום חלקם של הילדים בהוצאות, לא ברור כיצד חושב חלק זה וכיצד בוצעה החלוקה בפועל. עוד לא ברור מדוע יש צורך במקרר חדש לשימוש הילדים הבוגרים, כאשר לטענת התובע, סמוכים הם על שולחנו. נראה, כי במקרה זה בוצע מעין "עירוב נכסים", כך שלא ניתן עוד להפריד בין ההכנסות וההוצאות ולא ניתן עוד לומר הכנסתו של מי משמשת הוצאותיו של מי. כמו כן, אם ילדיו של התובע העבירו אליו את כלל משכורתיהם, האם וכיצד העביר להם את יתרת המשכורת ככל שנותרה כזו, לאחר תשלום חלקם בהוצאות. ועוד זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה שבגרסאותיו הראשוניות של התובע בפני פקידי הנתבע טען כי מדובר בעזרה מילדיו ורק בכתב התביעה טען לראשונה כי מדובר בהשתתפותם בכלכלת הבית בגין חלקם בהוצאות. 7. לא מצאנו הבדל בין המקרה שבפנינו, בו נושאים ילדיו של התובע בהוצאות, הכוללות בין היתר גם את הוצאותיו והוצאות רעייתו, בגין ארנונה, חשמל, מים, קניות ומוצרי חשמל לבית, לבין מצב בו היו הילדים מפקידים לחשבונו סכומים לשימושו. לפיכך, ולנוכח פסק הדין בעניין אורן, יש לראות בהפקדות אלה משום הכנסה. 8. לאור האמור לעיל, אנו קובעים, כי החלטת הנתבע לראות בהפקדות בחשבון התובע כהכנסה, בדין יסודה ועל כן דין התביעה להידחות. אין צו להוצאות. קטיניםהבטחת הכנסהמשכורת