בית המשפט ציין כי החייב עצמו טען כי טרקטור שהיה בבעלותה של החברה ואשר היה משועבד לטובת בנק הפועלים הועבר, על אף השעבוד, לתושב השטחים בתמורה לחוב שהחייב חב לו. התנהגות זו של החייב, לבד מהיותה התנהגות הראויה לגינוי בשל יסודות המרמה והגזל הגלומים בה, מלמדת על העדפת נושים פסולה ועל חוסר תום לב משווע. ##קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא העדפת נושים בפשיטת רגל:## 1. החייב הגיש לבית משפט זה בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתו פושט רגל. בהחלטתי מיום 26/12/00 נעתרתי לבקשת החייב ונתתי, בהסכמת הכונס הרשמי, צו לכינוס נכסי החייב. באותה החלטה חייבתי את החייב לשלם לקופת הכינוס, לטובת נושיו, סך של 500 ש"ח מדי חודש בחודשו. עתה עלי להחליט אם להכריז על החייב פושט רגל אם לאו. 2. הכונס הרשמי מתנגד להכרזתו של החייב פושט רגל. על פי סעיף 18ג' לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם - 1980 (להלן - "הפקודה") נערכה לחייב חקירה במשרדי הכונס הרשמי שבעקבותיה הוגשה חוות דעת על פי סעיף 18ד' לפקודה. מחוות דעתו של הכונס הרשמי עולות העובדות שלהלן. א. החייב הגיש את בקשתו בגין חובות מוצהרים על סך של 2,894,666 ש"ח ל- 23 נושים. נכון ליום עריכת חוות דעתו של הכונס הרשמי הוגשו כנגד החייב 10 תביעות חוב על סך של 1,971,593 ש"ח שמתוכם נתבע בדין קדימה, על ידי המוסד לביטוח לאומי, סך של 1,675 ש"ח. ב. במשרדי הכונס הרשמי נערכו שתי אסיפות נושים. החייב לא הציע הצעת הסדר. ג. החייב טען בחקירתו במשרדי הכונס הרשמי כי חובותיו נובעים מערבויות שחתם לקרובי משפחתו עבור הלוואות שנטלו מהבנקים בזמן שירותו במשטרה. קרובי משפחתו של החייב לא עמדו בהחזרת ההלוואות ובעקבות כך ננקטו נגדו הליכי הוצאה לפועל. עוד טען החייב כי חובותיו נוצרו בשל כשלון עסקי של חברת ח.ט.ס. שאותה הקים בשנת 1994. לטענתו, החברה ביצעה פרוייקט גדול בישוב צור יגאל אולם מזמיני העבודה לא שילמו לו תמורתה וכתוצאה מכך נקלעה החברה לקשיים ולחוסר נזילות שהובילו להפסקת פעילותה. ב"כ הכונס הרשמי ציין כי החייב לא המציא דו"חות כספיים של עסקיו לשנים 1994 עד 1997. ד. בא כוחו המלומד של הכונס הרשמי, עו"ד ארז אהרון, ציין בחוות דעתו כי החייב שיתף פעולה עם ב"כ הכונ"ר באופן חלקי בלבד ולא המציא מסמכים רבים שנדרש להמציא. ה. ב"כ הכונס הרשמי הציע על כך שהחייב טען בחקירתו כי הוא עובד כמנהל עבודה בחברת אשתר עבודות תשתיות בע"מ ומשתכר כ- 4,000 ש"ח נטו בחודש ומקבל רכב ופלאפון. ואולם, החייב לא המציא תלושי שכר או אסמכתאות המאשרות את גרסתו. ו. ב"כ הכונס הרשמי כתב בחוות דעתו כי - "לחייב לא היה הסבר מה נעשה עם מלאי החברה בסך 170,000 ש"ח. כמו כן, לטענת החייב, טרקטור בבעלות החברה אשר היה משועבד לבנק הפועלים הועבר, על אף השעבוד, לאדם מהשטחים בתמורה לחוב, דבר המעיד על חוסר תום ליבו של החייב. החייב הוסיף וטען כי מכבש בבעלות החברה נגנב וכי דיווח על כך למשטרה, אולם החייב לא המציא מסמך כלשהו המאשש טענה זו". ז. ב"כ הכונס הרשמי ציין בחוות דעתו כי החייב הורשע ביום 19/05/96 בגין אי הגשת דו"חות למע"מ בסכום מצטבר של 76,000 ש"ח ונגזר עליו קנס בסך 5,500 ש"ח וכן מאסר על תנאי. ח. ב"כ הכונס הרשמי סיכם את חוות דעתו באומרו כי לדעתו החייב לא הרים את נטל ההוכחה המוטל על כתפיו ולא הוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב. "כמו כן, ב"כ הכונ"ר לא השתכנע כי אין ברשות החייב היכולת הכלכלית לשלם את חובותיו לנושיו". 3. טענות החייב א. בא כוחו המלומד של החייב, עו"ד עודה מועלם, טען כי מן הדין לקבל את בקשתו של החייב ולהכריזו פושט רגל. ב. ב"כ החייב טען כי החייב מסר לכונס הרשמי את תלושי השכר שלו, שלא כטענת הכונס הרשמי. ג. ב"כ החייב טען בשמו של החייב כי - "מדובר באיש שבכלל איננו מסודר. ניהל את עסקיו באופן כושל ופושע והיום החובות שלו מגיעים ל- 2,000,000 ש"ח. בין היתר הוא חייב למנהלי החשבונות שלו כספים ולכן אינם רוצים להמציא לנו מסמכים". ד. בעקבות טענות ב"כ החייב החליט בית המשפט, ביום 10/10/01, לדחות את הדיון למועד אחר כדי ליתן לחייב "הזדמנות נוספת ואחרונה" להשלים לידי הכונס הרשמי את כל המסמכים, הפרטים וההסברים שנדרשו על ידו (עמ' 7 לפרוטוקול). ואולם, גם בדיון שהתקיים ביום 23/01/02 שב ב"כ הכונס הרשמי וטען כי החייב לא המציא מסמכים לתמוך בטענתו על דבר כשלון עסקי בין השנים 94' ל- 97'. ה. ב"כ החייב טען כי לאור מצבו הכלכלי של החייב, הרי שאם בית המשפט יחליט לדחות את הבקשה "ספק רב אם (...) מישהו מהנושים יוכל להיפרע מהחייב". בהקשר זה טען ב"כ החייב כי במשך שנים נוהלו הליכי הוצל"פ כנגד החייב ואולם נושיו של החייב לא נחלו הצלחה גדולה. ו. ב"כ החייב טען כי החייב גרוש מאשתו, הוא איננו מתגורר בביתו אלא אצל אחיו ומצבו הכלכלי קשה. לדבריו, החייב הגיש את בקשתו להכריזו פושט רגל כדי לנסות ולשקם את עצמו. לדבריו, רק באמצעות הכרזת החייב פושט רגל יוכלו נושיו של החייב "לקבל חלק זעיר מחובותיהם" (רוצה לומר, מסכומי נשייתם). 4. במהלך הדיונים התייצבו עורכי דין מטעם הנושה בנק לאומי לישראל בע"מ והביעו את התנגדותם להכרזתו של החייב פושט רגל. בין היתר טענו באי כוח הבנק כי החייב הבריח את נכסיו. 5. דיון א. לאחר ששקלתי את טענות באי כוח הצדדים ואת מכלול נסיבות העניין, הגעתי למסקנה כי מן הדין לדחות את בקשת החייב. ב. השאלה העיקרית העומדת לנגד עיניו של בית המשפט בבואו להחליט אם להכריז על חייב, לבקשתו, פושט רגל אם לאו, היא השאלה אם פעל בתום לב אם לאו. הדגש באשר לתום ליבו של החייב, לעניין התקופה שקדמה להגשת בקשתו להכריזו פושט רגל, מושם, מטבע הדברים, על דרך יצירתם של חובותיו (ראו בספרם של כבוד השופטים שלמה לוין ואשר גרוניס "פשיטת רגל", מהדורה שנייה, בעמ' 169). על שום כך, מקום שחייב אינו נותן לכונס הרשמי, במהלך החקירה על פי סעיף 18 ג' לפקודה, הסבר המניח את הדעת באשר למקור חובותיו, ואינו ממציא מסמכים הנדרשים ממנו כדי לתמוך בטענותיו על כך שכשלונו הינו כשלון עסקי, אין הוא עומד בנטל הוכחת תום הלב הנדרש ממי שמבקש להכריזו פושט רגל. החייב אינו יכול לצאת ידי חובתו אם הוא נמנע מלהמציא דו"חות כספיים על עסקיו לגבי השנים 1994 עד 1997. טענתו של ב"כ החייב על כך שמנהלי החשבונות של מרשו מסרבים למסור לו מסמכים שנדרשו על ידי הכונס הרשמי אינה יכולה להישמע. החייב לא מצא לנכון להגיש בקשה כלשהי לבית המשפט כדי שבית המשפט יכפה על אותם מנהלי חשבונות למסור את המסמכים המצויים בידיהם. זהו מחדל של החייב ועל שום כך אין העובדה שמנהלי החשבונות מסרבים למסור לו את המסמכים שנדרשו על ידי הכונס הרשמי יכולה לסייע בידו, ולפוטרו מחובת המצאת המסמכים. ג. סבורני כי העובדה שהחייב לא נתן כל הסבר בקשר למה שנעשה עם מלאי החברה בסך של 170,000 ש"ח אומרת דרשני. אין אדם יכול לטעון לכשלון עסקי ועם זאת לא ליתן הסבר באשר למה שנעשה עם רכוש העסק. אי מתן ההסברים והתשובות מעלה סימני שאלה באשר לתום ליבו של החייב. זאת ועוד: החייב עצמו טען כי טרקטור שהיה בבעלותה של החברה ואשר היה משועבד לטובת בנק הפועלים הועבר, על אף השעבוד, לתושב השטחים בתמורה לחוב שהחייב חב לו. חוששני כי התנהגות זו של החייב, לבד מהיותה התנהגות הראויה לגינוי בשל יסודות המרמה והגזל הגלומים בה, מלמדת על העדפת נושים פסולה ועל חוסר תום לב משווע. מי שכך נוהג אינו ראוי להגנתו של בית המשפט במסגרת הליכי פשיטת הרגל. ד. ההימנעות מהמצאת מסמכים השתרעה גם לעניין מסמכים היכולים לתמוך בטענותיו של החייב על כך שרכוש של החברה נגנב ממנה. החייב טען כי מכבש שהיה בבעלות החברה נגנב וכי הוא דיווח על כך למשטרה. למרות זאת, לא המציא החייב כל אישור על התלונה האמורה לכונס הרשמי. חוששני כי חוסר המעש מצידו של החייב באי המצאת המסמכים שנדרשו ממנו מלמד על אדישות וחוסר אכפתיות. לא כך מצופה ממי שמעוניין בהכרזתו פושט רגל. ה. סבורני כי די באמור עד כה כדי להצדיק את דחיית בקשתו של החייב. 6. אחרית דבר אשר על כן ולאור כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן: א. אני דוחה את בקשתו של החייב להכריזו פושט רגל. ב. אני מבטל את צו הכינוס שניתן כנגד החייב ביום 26/12/00. ג. אני מבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ שניתן כנגד החייב. העדפת נושיםנושהפשיטת רגל