קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התייעצות עם נציגות העובדים לפני פיטורים: סגן הנשיא (אדלר) 1. בית הדין האזורי בירושלים (השופטת רוזנפלד ונציגי הציבור תמיר ובוגלר; תב"ע נה/ 4-14) קיבל את עתירתה של המשיבה להצהיר, כי מעמדו של מר X אצל המערערת (להלן: בזק) הוא של "עובד זמני” ופיטוריו ביום 19.3.1995 בטלים, שכן לא קוימה התייעצות עם נציגות העובדים, בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי החל על הצדדים. על כך הערעור שלפנינו. 2. העובדות, בעיקרן כפי שנקבעו על ידי בית הדין האזורי, הן כדלקמן: המשיבה, מועצת פועלי ירושלים, הינה אורגן של ההסתדרות הכללית החדשה המייצגת את העובדים המועסקים על ידי בזק. בזק הינה חברה המעניקה שירותי תקשורת. הצדדים חתומים על הסכמים קיבוציים הקובעים את תנאי עבודתם של עובדי בזק. מר X עבד בבזק מיום 13.6.1990 עד שפוטר ביום 19.3.1995, בתוקף מיום 30.4.1995. מר X חתם כל חצי שנה על "חוזה מיוחד להעסקת עובד בעבודה בלתי צמיתה" לתקופה קצובה של ששה חודשים. בחוזים צוין, כי העובד מועסק במשרת "טכנאי יצור", ביחידת "אגף כלכלה - תחום ארגון ומנהל". עבודתו של מר X הייתה "מבקר טיב". בשמונה חוזים נרשם במשבצת "מס' המשרה בתקן", מספר משרה; בשלושה חוזים נרשם במשבצת זו: "על חשבון שיא כוח אדם". בחוזים נקבע, כי בזק רשאית להפסיק את עבודתו של העובד בכל עת, תוך מתן הודעה מוקדמת של חודש. חוזה העבודה האחרון בין בזק לבין מר X היה לתקופה מ- 1.12.1994 ועד 30.4.1995. מר X חתם על שני כתבי הסכמה: האחד - "כתב הסכמה להארכת חוזה ארעי מעבר ל- 24 חודש", שנחתם ביום 28.10.1991 ; והשני - "כתב הסכמה להארכת חוזה ארעי מעבר ל- 36 חודש", שנחתם ביום 6.12.1992. נוסח כתב ההסכמה השני הוא: "הובא לידיעתי האמור בהסכם בפסקה 16.522 לתקשי"ר. והנני מביע את הסכמתי להמשך העסקתי על פי חוזה מיוחד לתקופה נוספת בת 24 חודשים - סה"כ עד 60 חודשי העסקה". בעת חתימתו על כתב ההסכמה השני הודיע מר X לממונה עליו, כי המסמך אינו מוצדק וביקש ראיון אצל הסמנכ"ל לארגון ומשאבי אנוש, וכן ביקש את הדבר בכתב במכתב מיום 6.11.1992 שנכתב לפני חתימתו על כתב ההסכמה. ביום 24.12.1992 השיב לו הסמנכ"ל בכתב, שלהלן חלקו הנוגע לעניין: "... אכן התחלת את עבודתך בחברה, כאשר תקופת [ה]העסקה המקובלת הייתה למשך שנתיים. אולם, אין בכך סתירה, שאנו בחברה פועלים בהתאם לתנאים סביבתיים ומדיניות משתנה, ועל כן הוחתמת על הארכת תקופה ל- 60 חודש. אין אנו מעבירים עובדים למעמד זמני בטווח הקרוב....". ביום 19.3.1995 הודיעה בזק למערער בכתב על סיום העסקתו אצל בזק, בתוקף מיום 30.4.1995. פיטורי מר X נעשו מבלי להודיע לנציגי ארגון העובדים או נציגות העובדים או לשוחח עמם. מועצת הפועלים הגישה את התובענה דנן ביום 25.4.1995. 3. התקדים המקרה שלפנינו אינו נוגעת לשאלה משפטית חדשה, שכן הבעיה המשפטית הוכרעה בדב"ע נה/ 4-23 בזק - ההסתדרות הכללית, מועצת פועלי ירושלים (טרם פורסם). המקרה שנדון שם, אשר התנהל בין אותם הצדדים המתדיינים בפנינו כעת, היה בעניין עובדת בזק שפוטרה מבלי להתייעץ עם נציגות העובדים. העובדת עבדה 48 חודשים, קבלה הודעת פיטורים סמוך לפני סיום תקופה זאת, והמשיכה לעבוד על פי חוזה מיוחד, תוך שחתמה על טופס כתב הסכמה, כפי שתחם מר X. בית הדין קבע, כי יש להחזיר את העובדת לעבודתה, ואין לפטרה מבלי להתייעץ עם נציגות העובדים, שכן היא עברה ממעמד של עובדת ארעית לעובדת זמנית כאשר המשיכה לעבוד אחרי 48 חודשי עבודה בבזק. שם אמר בית הדין (בסעיף 20 לפסק הדין): "...משהשלים עובד ארעי את תקופת העבודה שנקבעה (24 חודשים, ולאחר מכן - 48 חודשים), והוא לא פוטר, 'הוא עובר למעמד זמני'. משמע, ההעברה היא מכוח ההסכם הקיבוצי, ואין צורך במעשה מיוחד של בזק כדי להעניק מעמד של עובד זמני לעובד ארעי אשר השלים 48 חודשי עבודה ולא פוטר...". [ההדגשה במקור] הלכה זו חלה על המקרה שלפנינו, שכן מר X המשיך לעבוד בסיום התקופה של 48 חודשים. בא כוח המערערת לא העלה אף טענה, שעל פיה ניתן להבחין את המקרה דנן מההלכה שנקבעה בדב"ע נה/ 4-23, ועל כן דין הערעור להידחות. אשר לטענותיו של בא כוח המערערת בעניין כתב ההסכמה והוראות חוזי העבודה האישים, שנחתמו על ידי העובד, אין לקבלן, שכן "הוראה בחוזה עבודה שהיא שונה מהוראה אישית שבהסכם קיבוצי החל על בעלי החוזה - ההוראה שבהסכם הקיבוצי עדיפה" (סעיף 22 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז - 1957), וכן "זכויות המוקנות לעובד בהוראות אישיות שבהסכם קיבוצי אינן ניתנות לויתור" (סעיף 20 לחוק הסכמים קיבוציים) (ראה גם: ס. אדלר, "הסכמים קיבוציים: מסגרת, תחולה ותיאום", ספר בר-ניב, ע' 17, הוצאת רמות, 1987). 4. סוף דבר - הערעור נדחה. אין צו להוצאות בסכסוך קיבוצי זה.פיטורים