קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התקף לב אצל אישה כתאונת עבודה - ביטוח לאומי: השופט פליטמן 1. פתח דבר: לפנינו ערעור של פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (תב"ע נד/ 0-1339; השופט לובוצקי כדן יחיד ), לפיו נדחתה תביעת המערערת להכיר באוטם שריר הלב בו לקתה ביום 15/6/93 כבתאונת עבודה. 2. הרקע העובדתי: ביום 18/12/94 הגיעו ב"כ הצדדים להסכמה דיונית לפיה - בית הדין יקבע את התשתית העובדתית על סמך ההודעות לחוקר המוסד ותצהירי התביעה, ולאחר סיכומי הצדדים, ללא צורך בחקירות נגדיות של העדים. לאור המוסכם , קבע בית הדין העובדות הבאות: א. המערערת היא מטפלת סיעודית המורגלת בעבודה פיסית קשה הכוללת הרמת חולים והעברתם ממקום למקום. אותה עבודה פיסית יומיומית אינה בגדר ארוע חריג. ב. בשבוע שקדם לאוטם , היתה מוטלת על המערערת עבודה פיסית רבה שאין להכיר בה כארוע חריג , אלא כלחץ עבודה מתמשך. ג. יש להכיר כארוע חריג בעבודה, ויכוח עם אחד העובדים שהתרחש ככל הנראה יום אחד לפני הופעת האוטם. הויכוח כלל חילופי גידופים ועלבונות הדדיים במשך מספר דקות והוא אירע על רקע של עומס עבודה עקב תחלואה מוגברת של דיירי המוסד הסיעודי. ד. בבוקרו של יום קרות האוטם, ה- 15/6/93 פרץ ויכוח נוסף בין המערערת לאותו עובד, אלא שמדובר היה בויכוח "קל ערך" מסוג הויכוחים שהיו ביניהם לעיתים תכופות , שאינו יכול להחשב כארוע חריג. לאחריו, חשה המערערת כאבים בחזה , אך המשיכה בעבודתה בטיפול בחוליה. משכאביה החריפו, הוזעק רופא המקום שהורה להזמין אמבולנס, אשר העבירה לבית החולים. בבית החולם אובחן שעברה אוטם שריר הלב. 3. פסק האזורי: משמצא בית הדין כי הויכוח בין המערערת לעובד האחר יום לפני קרות האוטם ראוי להחשב כארוע חריג בחיי עבודתה, הוא החליט על מינוי מומחה רפואי. בחוות דעת המומחה הרפואי נקבע כי: "הסבירות של קשר סיבתי בין אוטם שריר הלב במועד שבא לבין הויכוח החריג ביום שקדם לו , קיימת במידה לא משכנעת.... וניתן לומר כי השפעת האירוע בעבודה על הופעת האוטם במועד שבא, היתה פחותה בהרבה מאשר השפעת הגורמים האחרים". בהסתמך על אותה חוות דעת - דחה בית הדין את התביעה. 4. הטיעון: עיקרי טיעונו של ב"כ המערערת היו: א. לאור אופן קביעת העובדות, אין יתרון לבית הדין קמא על פני בית הדין הארצי, ובהתחשב באמור, ראויה התשתית העובדתית להשתנות כך שיש להעתיק את מועד הויכוח החריג בין המערערת לעובד מיום לפני קרות האוטם ליום קרות האוטם. משהאירוע החריג אירע ביום קרות האוטם, אין להסתמך על חוות דעת המומחה מטעם בית הדין , אלא יש לאמץ את חוות הדעת שנתן מומחה המוסד למשיב ולפיה להכיר באוטם כבתאונת עבודה. ב. תגובת ב"כ המשיב לנטען היתה: למרות שאין יתרון בנסיבות המקרה לערכאה הדיונית בקביעת העובדות על פני ערכאת הערעור - אין לשנותם משהתשתית העובדתית כפי שנקבעה ע"י בית הדין קמא מעוגנת בחומר הראיות שהיה בפניו. אין להסתמך על חות דעת מומחה המוסד משהעובדות לאורן ניתנה חוות דעתו שונות מעובדות המקרה כפי שקבען בית הדין בהחלטתו. לפיכך דין הערעור להידחות בהסתמך על חוות דעת מומחה בית הדין ומטעמי הפסק האזורי. 5. אשר לדעתנו: א. ככלל, אין ערכאת הערעור מתערבת במימצאים העובדתיים כפי שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית ככל שהם מבוססים על התרשמות מעדים. במקרה שלפנינו, אין מקום לתחולת אותו כלל משקביעת העובדות נעשתה אך ורק עפ"י החומר הכתוב - ההודעות לחוקר המוסד ותצהירי העדות שהוגשו ללא חקירת המצהירים. לאור האמור בחנו את חומר הראיות שהוגש לבית הדין ומסקנתנו לאחר עיון בו הינה, כי סביר לקבוע שהויכוח החריג בין המערערת לעובד אירע יום לפני קרות האוטם. מספר טעמים מצטברים לכך: ראשית - על פי הודעתה הראשונה של המערערת לחוקר המוסד, הויכוח מיום קרות האוטם בינה לאותו עובד, לא הגיע לכדי ויכוח חריג. שנית - על פי הודעתה לחוקר המוסד של האחות האחראית ( האחות שלגירסת המערערת בהודעתה השניה לחוקר המוסד היתה מעורבת בויכוח מיום קרות האוטם) - הויכוח באותו יום לא היה שונה מהויכוחים הרגילים הקודמים שהיו ביניהם. שלישית - על פי ההודעה לחוקר המוסד של אותו עובד איתו התווכחה המערערת , הויכוח החריף ביניהם התרחש ביום שקדם ליום קרות האוטם. לאור האמור לא מצאנו, כי ראוי לשנות את החלטת העובדות שהועברו למומחה ע"י בית הדין קמא. ב. משעובדות המקרה כפי שקבען בית הדין, ראויות להשאר על מכונן - יש להסתמך על חוות דעת המומחה מטעם בית הדין, אשר קבע בחוות דעתו, כי הסבירות לקיום קשר סיבתי בין הארוע החריג לאוטם - היא קטנה, וכי השפעת הארוע החריג על קרות האוטם בעת שהיא היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמיו האחרים. אין להסתמך לענין זה על חוות הדעת שנתן המומחה של המוסד, לא רק משם שהסמכות להכרה בתביעה כתאונת עבודה נתונה, על פי סעיף 296 לחוק, לפקיד התביעות ולא למומחה ממנו הוא מבקש חוות הדעת, אלא גם משום שאותו מומחה ביסס חוות דעתו על מערכת עובדתית אחרת מזו שנקבעה, אשר לפיה ביום קרות האוטם התרחש הויכוח החריג שלאחריו ביצעה המערערת מאמץ פיסי לא רגיל. 6. סוף דבר: לאור האמור דין הערעור להידחות ללא כל הוצאות.התקף לב / אוטם שריר הלבהכרה בתאונת עבודהתאונת עבודה