חוק חניה לנכים, תשנ"ד-1993 סעיף 4ב, קובע, בסעיף שכותרתו "פטור מתשלום בעד חניה במקום ציבורי" כך: "4ב. מקום ציבורי שהגישה הנגישה היחידה אליו לאדם עם מוגבלות היא דרך חניה במקום הציבורי הכרוכה בתשלום, תחול על המפעיל או המחזיק של המקום הציבורי חובה לשלם בעד חניה במקום האמור, בשל האדם עם המוגבלות, ככל שנדרש לאדם כאמור מקום חניה; לענין סעיף זה - 'אדם עם מוגבלות' - כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות; 'חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות' - חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998; 'מקום ציבורי' - כהגדרתו בסימן ג' לפרק ה'1 בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות; 'תשלום' - לרבות שיפוי בעד תשלום". חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998 אליו מפנה חוק החניה לעניין הגדרה של "מקום ציבורי", קובע בסעיף 19ז.: "בסימן זה ובסימן ה' - 'מקום ציבורי' - אחד מאלה: (1) מקום או חלק ממקום, המפורט בתוספת הראשונה, העומד לשימושו של כלל הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו; (2) מקום שבו ניתן שירות ציבורי כהגדרתו בסעיף 19י;" התוספת הראשונה בחוק שוויון זכויות, אליה מפנה סעיף 19ז. הנ"ל, מפרטת את המקומות המהווים "מקום ציבורי". "מקום ציבורי" - אחד מאלה: (1)   מקום או חלק ממקום, המפורט בתוספת הראשונה, העומד לשימושו של כלל הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו; (2)   מקום שבו ניתן שירות ציבורי כהגדרתו בסעיף 19י;            "מקום ציבורי קיים" - אחד מאלה: (1)   מקום ציבורי שהוא בנין שההיתר לבנייתו או לשימוש בו כמקום ציבורי ניתן לפני כניסתן לתוקף של תקנות שיתקין שר הפנים לפי סעיף 158ו1 לחוק התכנון והבניה; (2)   מקום ציבורי מסוים שאינו בנין, אשר היה קיים במקום כאמור, לפני מועד כניסתן לתוקף של תקנות שיתקין שר המשפטים לפי סעיף 19ט (בסימן זה - המועד הקובע). נכותחניית נכים / תו נכהחניהחניון