יצירה מוגנת

מהי יצירה מוגנת ? חוק זכות יוצרים קובע מהן היצירות אשר עליהן תחול הגנת חוק זכות יוצרים: "4. (א) זכות יוצרים תהא ביצירות אלה: (1) יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי; (2) תקליט; ובלבד שהתקיים לגבי היצירות האמורות אחד התנאים הקבועים בסעיף 8 או שיש בהן זכות יוצרים מכוח צו לפי סעיף 9. (ב) לעניין סעיף קטן (א), מקוריות של לקט היא המקוריות בבחירה ובסידור של היצירות או של הנתונים שבו". סעיף 11 לחוק זכות יוצרים קובע את מהות הזכות של יצירה מוגנת: "11. זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לסוג היצירה: (1) העתקה כאמור בסעיף 12 - לגבי כל סוגי היצירות; (2) פרסום - לגבי יצירה שלא פורסמה; (3) ביצוע פומבי כאמור בסעיף 13 - לגבי יצירה ספרותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית ותקליט; (4) שידור כאמור בסעיף 14 - לגבי כל סוגי היצירות; (5) העמדת היצירה לרשות הציבור כאמור בסעיף 15 - לגבי כל סוגי היצירות; (6) עשיית יצירה נגזרת כאמור בסעיף 16, ועשיית הפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (5) ביצירה הנגזרת כאמור - לגבי יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית ויצירה מוסיקלית; (7) השכרה כאמור בסעיף 17 - לגבי תקליט, יצירה קולנועית ותוכנת מחשב". סעיף 47- 48 דנים בהפרה זכויות יוצרים על יצירה מוגנת וקובעים: "47. העושה ביצירה פעולה מהפעולות המפורטות בסעיף 11, או מרשה לאחר לעשות פעולה כאמור, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, מפר את זכות היוצרים, אלא אם כן עשיית הפעולה מותרת לפי הוראות פרק ד'. 48. העושה אחת מהפעולות האלה בעותק מפר של יצירה, מפר את זכות היוצרים, אם בעת ביצוע הפעולה, ידע או היה עליו לדעת כי העותק הוא עותק מפר: (1) מכירה או השכרה, לרבות הצעה או העמדה למכירה או להשכרה; (2) החזקה למטרה עסקית; (3) הפצה בהיקף מסחרי; (4) הצגה לציבור בדרך מסחרית; (5) ייבוא לישראל שלא לשימוש עצמי כהגדרתו בסעיף 129 לפקודת המכס". בע"א 559/69 אלמגור נ' גודיק, פ"ד כד(1) 825 (1970) (עמ' 830 לפסק הדין) עמד כב' השופט י' כהן על התנאים הנדרשים להוכחת  הפרת זכות יוצרים ועל אבחנות רלוונטיות נוספות, כדלהלן: (1) יש להוכיח כי הנתבע העתיק חלקים ממשיים ומהותיים מיצירת התובע, כאשר לא הכמות היא הקובעת, אלא האיכות. (2) ניתן להסיק העתקה כאשר לנתבע היתה גישה ליצירת התובע, וכאשר הדמיון בין היצירות הוא במידה כזו אשר לא סביר להניח כי הוא יד המקרה. (3) יש חשיבות להצטברות נקודות דמיון. ככל שהן רבות יותר, גובר החשש כי מדובר בהעתקה. (4) השאלה אם הדמיון בין שתי היצירות מספיק על מנת לקבוע כי מדובר בהעתקה של חלק ממשי ומהותי היא שאלה של עובדה ושל דרגה. תשובה לשאלה זו צריכה להינתן לא על סמך השוואה מכנית של מספר מילים או שורות הדומות ביצירות הנדונות, אלא לפי התרשמות של השופט מהיצירות בכללותן. לאחרונה דן בית המשפט העליון בעא 10242/08 רבקה מוצפי נ' רחל קבלי עמ' 16 וקבע כי ההלכה שנקבעה בעניין אלמגור עדיין שרירה וקיימת: "הלכת אלמגור ביססה את מעמדה כהלכה נוהגת, לא נס ליחה, והיא עומדת בתוקפה עד עצם היום הזה (ראו, בין היתר: ע"א 15/81 גולדנברג נ' בנט, פ"ד לו(2) 813, 823 (1982) (להלן: עניין גולדברג); עניין הרשקו, בעמ' 762; ע"א 136/71 מדינת ישראל נ' אחימן, פ"ד כו(2) 259 (1972); ע"א 8117/03 ענבר נ' יעקב 16.1.2006) ". דיני זכויות יוצרים נועדו להגן על יצירות מסוגים שונים, ביניהן יצירות על גבי תקליט, תוך איזון בין הצורך להעניק זכויות כלכליות ביצירות לבין הצורך לאפשר לציבור להשתמש ביצירות לשם קידום התרבות והידע. בעא 360/83 סטרוסקי בע"מ נ' גלידת ויטמן בע"מ פ"ד מ(3) 349 נקבעו הקריטריונים להכרה ביצירה כלשהי כיצירה מוגנת וחוסה תחת חוק זכות יוצרים בגילגוליו השונים: "אכן, טקסט שבפרסומת יכול להיחשב כיצירה ספרותית, אם הוא יצירה הראויה להגנה, בעוד שהחלק הציורי או הגראפי של אותה פרסומת יכול להיחשב כיצירה אמנותית. כך המצב לגבי הדפסות ותוויות, כך לגבי מפות (ראה נימר, בעמ' 76-2, 114-2, 116-2, 118-2), וכך, כדוגמה שמביא באכוח המשיבות בסיכומיו, לגבי סיפורים מצוירים (cartoons), המכילים תמונה וטקסט. אך כדי שהיצירה תהיה ראויה להגנה כ"יצירה ספרותית", צריכה היא לתת ביטוי בכתב לרעיון כלשהו, דל ככל שיהיה, וצריכה היא למקוריות ולמידת מה של מאמץ וכישרון. כל אלה, כפי שקבעה השופטת המלומדת בצדק, חסרים בטקסט שבשלט. האותיות אינן יצירתו של המערער. השם עצמו הוא נתון קיים ומוכר. אין לא מקוריות, לא יצירתיות ולא ביטוי לרעיון כלשהו בטקסט כחומר כתוב. הוא מהווה חלק מהעיצוב גראפי, אך אין לו כל תפקיד עצמאי כחומר כתוב". זכויות יוצרים (הפרת)