מהי תביעה במקרקעין ?

מהי הגדרת תביעה במקרקעין ? סעיף 5 לחוק מבחין בין התיישנות תביעה "במקרקעין" לבין התיישנות תביעה "בשאינו מקרקעין": "הזמן להתיישנות 5. התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה (להלן - תקופת ההתיישנות) היא - (1) בשאינו מקרקעין - שבע שנים; (2) במקרקעין - חמש-עשרה שנה; ואם נרשמו בספרי האחוזה לאחר סידור זכות קנין לפי פקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין) - עשרים וחמש שנה." סעיף 6 לחוק קובע את הכלל שלפיו: "תחילת ההתיישנות 6. תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה." השאלה הראשונה הצריכה הכרעה במסגרת הדיון בסוגיית ההתיישנות היא, אפוא, אם תביעת התובע היא תביעה "במקרקעין". אם כן - מהי תביעה במקרקעין? סעיף 1 לחוק מגדיר: "'מקרקעין' - קרקע מכל סוג וכל זכות או טובת-הנאה בקרקע וכל דבר המחובר לקרקע חיבור-קבע וכל זכות או טובת-הנאה הטעונים רישום בספרי האחוזה." בפסק הדין בעניין ע"א 9382/02 בולוס ובניו - חברה לאירוח ותיירות בע"מ נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (10/6/08), הוסבר כי: "תביעה במקרקעין לצורך מנין תקופת ההתיישנות עניינה הליך שמטרתו לדון ולהכריע בזכויות במקרקעין. הגדרת 'מקרקעין' בחוק ההתיישנות היא - "קרקע מכל סוג וכל זכות או טובת הנאה בקרקע וכל דבר המחובר לקרקע חיבור קבע, וכל זכות או טובת הנאה הטעונים רישום בספרי האחוזה. החוק הבהיר, אפוא, כי 'מקרקעין' לצורך סיווג התובענה לענין התיישנות נוגע לזכויות במקרקעין עצמם, ולזכויות וטובות הנאה במקרקעין, שהן בבחינת זכויות קנייניות בקרקע או בכל דבר המחובר לקרקע חיבור קבע, וכל זכות או טובת הנאה הטעונים רישום בספרי האחוזה. החוק מדבר, אפוא, בזכויות קנייניות במקרקעין, העולות כדי בעלות ממש, או זכויות קנייניות במקרקעין, הפחותות מבעלות, הטעונות רישום. 'תובענה במקרקעין' לצורך חוק ההתיישנות אינה מתפרשת על פני זכויות אובליגטוריות הנתונות לאדם, גם אם הן נוגעות לשימוש במקרקעין. כאשר הזכות הנטענת מסווגת כזכות אובליגטורית, ולא כזכות קניינית במקרקעין, היא תמויין כתביעה 'בשאינו מקרקעין' ולא כתביעה ב'מקרקעין'". בפסק הדין בעניין בולוס הנ"ל, נדונה שאלת התיישנותה של תביעה לביטול הסכם מכר, שבגדרו נרכשה זכות מעבר במקרקעין, ועליה הוטל משכון. בית המשפט העליון קבע כי הסעד המבוקש בתביעה הוא חוזי במהותו, ואין הוא קשור לזכות במקרקעין. בית המשפט הבהיר כי המשכון הטיל שעבוד קנייני על זכות המעבר החוזית, שהוקנתה לזכאי מכוח הסכם המעבר, אך אופיו הקנייני של המשכון ביחס לזכות החוזית של המעבר, הטמונה בהסכם המעבר, אינו קשור כלל ועיקר לזכות במקרקעין. כך הגיע בית המשפט למסקנה כי לא מדובר בתביעה במקרקעין. שאלות משפטיותמקרקעין