קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נזק למערכת השקיה: תביעה זו מתייחסת לפגיעה נטענת של ג'יפ בו נהג הנתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע") במערכת השקיה של מטע במושב בית חנן השייך לתובע. הנתבעת מס' 2 היא מבטחת כלי הרכב שבו נהג הנתבע. המקרה אירע בחודש ינואר 2002 בשעות אחר הצהריים בשעה שהג'יפ בו נהג הנתבע שקע במקום בו מצויה מערכת ההשקיה של המטע. מדובר במקום מטויל על ידי כלי רכב רבים. בין הצדדים ניטש ויכוח קשה בשאלה האם הנתבע נסע בשבילים בין המטעים עד ששקע בבוץ, או האם נסע בשביל הראשי ושקע בבוץ רק כאשר חפץ להסתובב. לטעמי, אין כל צורך להכריע בשאלה זו, שכן הנתבע אחראי לפגיעה במערכת ההשקיה גם אם התאונה התרחשה כדבריו בעת שנסע בשביל הראשי וחפץ להסתובב. הנתבע הודה בעדותו כי על מנת להסתובב הוא נאלץ לרדת עם גלגלי הג'יפ בו נהג לשולי השביל, כי לא הבחין במערכת ההשקיה שהייתה מכוסה בבוץ וכי התחפר בדיוק באותו מקום. אין לי ספק כי הירידה לשולי השביל לשטח פרטי במקום שבו לא ניתן להסתובב לבטח, ומבלי לוודא כי בעת כניסתו לשטח החקלאי אין כל מכשול בדרכו של הג'יפ מהווה רשלנות מצדו של הנתבע, ואם התוצאה היא כי עקב כך ניזוקה מערכת ההשקיה של התובע, הרי הנתבע אחראי לכך. על הנתבע היה לרדת מהרכב לפני שירד מהשביל ולוודא כי הוא איננו פוגע בדבר, ומשלא עשה זאת - התרשל. אין באמור לעיל כדי להכריע בשאלה האם הגיע הנתבע מכיוון השביל הראשי או מכיוון המטעים, אלא לומר כי גם אילו הייתה מתקבלת גרסתו של הנתבע, הרי הנזק ארע עקב רשלנותו, ועל אחת כמה וכמה אם התאונה התרחשה, כפי גרסת התובע, כשהנתבע הגיע מכיוון המטעים. עם זאת, אילו הייתי צריך להכריע בשאלה דלעיל, הרי לאור התמונות אשר הוגשו והמצביעות על כך כי מערכת ההשקיה אשר נפגעה מצויה מרחק מספר מטרים מהשביל הראשי, מרחק ניכר יחסית לרכב המבקש להסתובב, הייתי קובע כי הנתבע הגיע למקום מערכת ההשקיה מכיוון המטעים, ולא מכיוון השביל הראשי. אינני מקבל גם את טענת הנתבע כי יש לייחס רשלנות תורמת לתובע עקב אי גידור מערכת ההשקיה. כאשר מדובר בשטח חקלאי, מטבע הדברים קיימות מערכות השקיה באותו שטח ולא ניתן לדרוש מהחקלאי לגדר אותן. האחריות שלא לפגוע בהן מוטלת על מי שנוסע בשטח החקלאי. קיים צינור ישן המפריד בין השביל לבין מערכת המים, וזאת לפי עדותו של התובע וגם על פי התמונות, ובכך יש להוות מכשול ראוי המתריע מפני כניסת כלי רכב לשטח החקלאי. אף באשר לנזקים אשר נגרמו למערכת ההשקיה ניטשה מחלוקת עזה בין הצדדים. התובע טען בכתב התביעה כי למערכת ההשקיה נגרמו נזקים רבים אשר חייבו החלפת חלקים רבים וכן עבודה, כשהכל מסתכם ב-6,581 ₪ לפי הצעת מחיר אשר צורפה לכתב התביעה. לעומתו טען הנתבע כי לא ארע כל נזק למערכת ההשקיה וכי אם נגרם נזק למערכת ההשקיה הרי היה הוא זעום וזניח. אביו של הנתבע הוא איש מקצוע בתחום הצנרת והיה מוכן לתקן את הנזק, אם נגרם, אך לטענתו לא יצרו אתו קשר. מאחר ובישיבה הראשונה שהתקיימה ב-10.10.02 היו בידי התובע רק הצעת מחיר כאמור לעיל, למרות שלדבריו תוקן הנזק בחודש אפריל-מאי אותה שנה, ומאחר ולטענת התובע באותה ישיבה, יש בידיו קבלות על אותו הסכום הנקוב בהצעת המחיר בסך 6,581 ₪, קבעתי ישיבה נוספת אליה יוזמן מר יצחק מוסיוב, איש מערכת המים של המושב אשר תיקן את הנזקים וכן נפגש עם הנתבע ואביו יום לאחר הארוע. כן הוריתי לתובע להביא עמו לישיבה הבאה את החשבוניות והקבלות אשר בידיו. בישיבה הנדחית העיד רק מר מוסיוב, עובד המים של מושב בית חנן. מר מוסיוב טען כי ביצע חלק מהתיקון וכי תיקן את השיבר, הברמד והמסנן. לדבריו, ביצע את העבודה בשני חלקים, קודם החליף את המנגנון 3 צול של השיבר. אחרי שהתחילה ההשקיה התגלו תקלות נוספות, וגם אותן הוא תיקן. עוד תיאר מר מוסיוב כיצד שמע ביום שלאחר התאונה את הנתבע מתאר לאביו כיצד הגיע עם הג'יפ מכיוון הפרדסים. אציין כבר עתה כי עדותו של מר מוסיוב לא היתה מהימנה בעיני לגבי חלק גדול הימנה בשל שתי סיבות עיקריות שיפורטו להלן. הסיבה האחת היא, שהעד בעדותו תיאר את שיחתו עם הנתבע ואביו ביום שלאחר האירוע וכן העיד כי לאחר שיחה זו סיפר לתובע על הנזק שנגרם. דא עקא, כי מר מוסיוב הוסיף ואמר כי כשדיווח לתובע על הנזק, לא ידע התובע על הנזק שנגרם, ולא ידע גם כלל על כך שהג'יפ נתקע שם. עדות זו עומדת בסתירה מוחלטת לעדותו של התובע, אשר אושרה על ידי הנתבע, כי התובע הגיע למקום כבר באותו יום בו אירע המקרה ואז התפתחו חילופי דברים בינו לבין הנתבע. התובע ניסה ליישב סתירה זו בעדות מאוחרת יותר בה טען כי לא ידע אכן על הנזק, ובנוסף כי לא אמר למוסיוב בעת שזה התקשר אליו כי היה נוכח במקום לאחר שהג'יפ התחפר בבוץ, ולכן סבר מוסיוב כי התובע איננו יודע על כך. אינני מקבל ניסיון זה של התובע ליישב את הסתירה ואני רואה בו ניסיון מאוחר לתקן את המעוות. התגובה הטבעית למשמע דבריו של מוסיוב בטלפון הינה לספר לו כי התובע היה בשטח וראה את המקרה, ואינני מאמין כי אם מוסיוב התקשר לתובע, וסיפר לו על המקרה, לא הגיב התובע והשיב כי נכח במקום בעת התחפרות הג'יפ. הסיבה השניה לחוסר האמון הינה כי התובע הגיש שתי חשבוניות מס שהוצאו על ידי מר מוסיוב בסכומים של 1,357 ₪ ושל 1,003 ₪ עבור העבודות שביצע. חשבוניות אלה נושאות תאריכים של 10.12.01 ושל 1.11.02 בעוד שהתובע העיד כי מוסיוב ביצע את העבודות באפריל ובמאי, ומוסיוב אישר פחות או יותר מועדים אלה. הוצאת חשבוניות מחצית השנה לאחר ביצוע העבודות, ואי קבלת כל תשלום בגינן משך תקופה כה ארוכה אינם נראים לי סבירים ומתיישבים עם השכל הישר, מה גם שבאישור בכתב (ת/1) החתום על ידי מר מוסיוב שהוגש עוד בישיבה הראשונה עולה מסעיף 5 באותו אישור כי התובע שילם למוסיוב עבור העבודה. ענין זה מוביל אותי גם להערכת הנזקים שנגרמו לתובע. כזכור, הצהיר התובע בישיבה הראשונה כי מצויות בידיו כל הקבלות עבור הסכום המקורי בהצעת המחיר ביום 27.2.02 בסך 6,581 ₪. דא עקא, כי במועד הישיבה השניה התברר כי התובע לא דייק בדבריו, ועתה הוא העמיד את סכום הנזק הישיר שנגרם לו על סך של 3,785 ₪ בלבד. סכום הנזק הנ"ל התבסס על 4 חשבוניות שהאחת מהן בסך 800 ₪ כלל לא הוצגה לבית המשפט. מתוך שלוש החשבוניות האחרות, הרי שתיים מהן הן חשבוניות של מוסיוב בסך 1,357 ₪ (ת/5) ובסך 1,003 ₪ (ת/6) שהוצאו על ידי מוסיוב ביום 10.12.02 וביום 1.11.02. דהיינו לאחר הישיבה הראשונה. אינני מקבל שתי חשבוניות אלה הן בשל חוסר האמון לגבי עדותו של מוסיוב, הן בשל העובדה כי הן מתייחסות כביכול לעבודה שבוצעה חצי שנה קודם לכן והן בשל כך כי התובע הצהיר ביום 10.10.02 כי הן מצויות בידיו, בעוד שבפועל הן הוצאו לאחר מועד זה. החשבונית היחידה אותה מצאתי לנכון לקבל הינה חשבונית מיום 31.3.02 לגבי רכישת מנגנון 3 צול בסכום של 529.60 ₪ ובתוספת מע"מ ובסך הכל 620 ₪ (ר' ת/4). ייתכן ואם היה התובע ממציא חוות דעת שמאי המאשרת את הנזק שארע עקב המקרה, את התיקונים הנדרשים ואת עלותם היה מקום לאשר לו סכום גבוה יותר, אך הוא לא עשה כן ולאור כל התנהלות ההליך על ידו, אין מקום לפסוק לו כל סכום פרט לזה הנזכר בסעיף 17 לעיל. התוצאה היא, אפוא, כי אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע את הסך 620 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 31.3.02 ועד התשלום בפועל. בנסיבות המפורטות לעיל אין התובע זכאי להוצאות משפט כלשהן. הואיל והעד מר מוסיוב לא דרש כי ייפסקו לו הוצאות עבור עדותו, תשיב הגזברות לתובע את הסך של 250 ₪ שהופקד על ידו להבטחת הוצאות העד. השקיה