קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נכות נפשית משרד הביטחון: 1. המערער יליד 1972, שירת כגשש משנת 1999 עד 2002. בשנת 2007 טען כי לאחרונה הבחין בלחצים, חרדות ונדודי שינה שהוא מייחס זאת לשני אירועים טראומתיים מחודש מרץ ופברואר 2002, שם אירעו פיצוצי מטענים לא רחוק ממנו. המערער טען גם לנכות בגין ליקוי שמיעה, בקשה שנדחתה על רקע ממצאי בדיקת BERA. ערעור זה עוסק אך ורק בנושא הנכות הנפשית. 2. ועדה מחוזית מיום 10.2.10 הכירה קבעה נכות זמנית בגין PTSD בדרגה של 20%, עד לפברואר 2012. קיימת חוות דעת הפסיכיאטר ד"ר אמיר בן אפרים מיום 30.6.09, אשר התייחס לכך כי למערער סימנים אופייניים ל- PTSD ללא סימנים פסיכוטיים. 3. המערער ערער לוועדה רפואית עליונה וצרף לוועדה זו חוות דעת ד"ר מזרוחין, מומחה בפסיכיאטריה מיום 27.10.10. בחוו"ד זו נטען כי המערער סובל מהפרעה פוסט-טראומטית וציין כי "מכיוון שצוינה גם פגיעה מוחית בעת הפיצוץ, רופאיו גם העלו השערה שבנוסף להפרעה פוסט-טראומטית הנ"ל פיתח הפרעות אורגניות באישיותו". מומחה המערער העריך את נכותו כ- 50% צמיתה (אציין כי מעיון בתיק הרפואי שעולה לא עולה כל פציעה מוחית. מדובר בפגיעת הדף, וראו בדיקת C.T מוח גולגולת מיום 10.4.02, שהיא תקינה לחלוטין). 4. ועדה רפואית עליונה התכנסה ביום 28.12.10 לדון בעניינו של המערער. הועדה שמעה את דברי ב"כ המערער בקשר לקושי בתפקודו של המערער. הועדה שמעה את תלונות המערער. הועדה פרטה בפרוטוקול את ממצאי התרשמותה מהמערער. הועדה ציינה כי המערער מסודר בהופעתו, יוצר קשר עין, ללא סימנים של אי שקט או האטה פסיכומוטורית, דיבור ספונטאני, עונה לעניין, אין הפרעה בשטף הדיבור, חשיבה מאורגנת, אין עדות למחשבות שווא, מתלונן על זיכרונות חוזרים וסיוטי לילה של האירוע הטראומטי, לא מגלה מחשבות אובדניות, אין הפרעה בתפיסה, שיפוט ותובנה שמורים, אין הפרעה בריכוז ובזיכרון, נשוי בשנית + 3 ילדים, הקטן בן שנה. לפני 8 חודשים הפסיק לעבוד כמאבטח בבית ספר. מאז ללא עבודה. הועדה עיינה בכל המסמכים. לרבות מכתבי הרופא המטפל. כמו כן עיינה בחוות הדעת של ד"ר מזרוחין ולא קיבלה המלצותיו תוך שהיא מנמקת זאת. הועדה קבעה את נכות המערער בדרגה של 20% לצמיתות לפי סעיף 34א'(ג). 5. ב"כ המערער מציין בטיעוניו כי הנכות שקבעה הועדה איננה תואמת את מצבו הנפשי של המערער. עוד טען ב"כ המערער כי חזקה שהועדה הושפעה ממכתב של ד"ר גורליק ממרפאה פסיכיאטרית העמק מיום 24.6.04, שם ציינה התרשמותה שהמערער סובל מהפרעת PTSD וכנראה רווח משני, זאת על אף שמכתב זה הוא כ- 3 שנים קודם פניית המערער להכיר בנכותו הנפשית כנכות מוכרת. עוד טען ב"כ המערער כי הועדה התייחסה לכך שהרופא המטפל, ד"ר אלון רשף ציין במכתביו כי המערער סובל מ- PTSD בשילוב הפרעת אישיות אורגנית ולכן חזקה שהועדה הפחיתה מדרגת נכותו בשל כך שסברה שחלק מנכותו יש לייחס להפרעת אישיות אורגנית. עוד מוחה ב"כ המערער על כך שהועדה לא אימצה את חוות דעתו של ד"ר מזרוחין. 6. התייחסות למכתב ד"ר גורליק מיום 24.6.04 - הועדה ציינה בחלק הדיון בפרוטוקול כי עיינה בכל המסמכים שבתיק, לרבות במסמך של ד"ר גורליק שהתייחסה לאפשרות של רווח משני. עיון במסמך של ד"ר גורליק מלמד כי הוא קובע בנוסף שאין סימנים פסיכוטיים, אין סימני דיכאון מג'ורי ואין מחשבות אובדניות. הועדה מציינת במפורש כי עיינה גם בכל המכתבים של ד"ר אלון רשף, הרופא המטפל מבית החולים עפולה. אין ללמוד מאזכור המכתב של ד"ר גורליק כי עניין החשש ל"רווח משני" השפיע על הועדה בקביעת דרגת הנכות. הטענה שמעלה ב"כ המערער יכולה להיות בבחינת ספקולציה בלבד. עובדה היא כי אותה דרגת נכות (אמנם רק באופן זמני), נקבעה על ידי הועדה המחוזית קודם לכן. הועדה גם מציינת על מה היא מסתמכת בקביעת דרגת הנכות - "בבדיקתנו היום התרשמנו מקיום סימני PTSD ללא עדות לסימנים פסיכוטיים עם הגבלה בינונית בכושר התפקודי". אין מקום לטעון שאזכור של מכתב כזה או אחר הוא הגורם להתרשמות הכללית של הועדה מהנבדק, במיוחד כשאין אמירה כזאת בגוף הפרוטוקול. 7. התייחסות לממצאי הרופא המטפל - מתוך מסמכי ביקור במרפאה רפואית "מרכז העמק" עולה כי מצוין לעיתים בחלק מהמסמכים בטבלת האבחנות שקיימת אבחנה של הפרעת אישיות אורגנית. הועדה מציינת שכך רשום במסמכים. מכל מקום, ההכרה בנכות של המערער היא אך ורק בגין מרכיב PTSD ולרכיב זה בלבד מתייחסת הועדה הרפואית העליונה. הועדה גם מפרטת כי כושר תפקודו של המערער מוגבל באופן בינוני וזה מה שמכתיב את דרגת הנכות שנתנה. 8. התייחסות לחוות דעת ד"ר מזרוחין, המומחה מטעם המערער - הועדה התייחסה לחוות דעת ד"ר מזרוחין מיום 27.10.10 וציינה:"בבדיקתו אז הנ"ל דיבר בקצב איטי מאד ובלטה האטה פסיכומטרית. דיבור איטי עם גמגום קל, קצב חשיבה מאד איטי, אפקט דיכאוני - דברים שלא נמצאו בבדיקתנו היום". לפיכך הועדה ציינה שאיננה מקבלת את מסקנות ד"ר מזרוחין לעניין שיעור הנכות. וראו לענין זה רע"א 4652/04 אואקנין נ. משרד הבטחון - "הועדה הרפואית העליונה עיינה בחוות דעתו של המומחה מטעם המבקש, אך בחרה שלא לאמץ אותה. שיקוליה הם שיקולים רפואיים מקצועיים, ובית המשפט אינו אמור לשים עצמו בנעלי הועדה לנקוט עמדה בעניינים שבמקצוע הרפואה. החוק קבע מנגנון מקצועי מבוקר לצורך מתן ההחלטות המקצועיות בנושא זה ומעורבותו של בית המשפט מקובלת לבחינת תקינותם של ההליכים בפני הועדה הרפואית ולשאלות בעלות גוון משפטי העשויות לעלות אגב הליכים אלה". 9. טענה לגבי דרגת נכות שאיננה תואמת את המצב הנפשי - טענה זו אין לקבל שכן שיקול הדעת לגבי חומרת הפגיעה שמור לרופאי הועדה הרפואית העליונה. הפניה לבית משפט זה הינה בנקודות משפטיות בלבד. וראו לעניין זה רע"א 54/08 פלוני נ' קצין התגמולים (פס"ד מיום 8.4.08) - "אכן ההבחנה בשאלה מהי נקודה משפטית להבדיל מנושא רפואי, אולי אינה פשוטה ובהירה תדיר, אך ביסודה ברובא דרובא של הנושאים הנדונים בועדות הרפואיות עסקינן בשאלות הנסבות על "מומחיות שברפואה", ושעל כן עיקרן רפואי ולא משפטי; ניסיונות לשוות להן גוון משפטי בטענות הקשורות בסיווגים שונים על פי רוב קשה להלמם, בודאי כשהמדובר בגלגול רביעי של הנושא, לאחר שתי הועדות הרפואיות במידרג ובית המשפט המחוזי". וראו גם ראו בע"א 472/81 קצין התגמולים נ. גבריאל אברג'יל פד לז (2) עמ' 78 בעמ' 796 - "...נשאר בתחום תפקידנו כחכמי המשפט ונשאיר את העיסוק בתורת הרפואה לבקיאים בה. סבוכה היא תורת הרפואה בכלל ותורת רפואת הנפש בפרט מכדי שהדיוטות יכניסו ראשיהם בה, אף אם ינסו לעשות זאת בעזרת ספרי רפואה ומילונים רפואיים למיניהם. אין לנו אלא להשאיר שאלה זו למומחים, וכשאלה חלוקים בדעתם, וכל עוד היה לוועדת הערעורים על מה שתסמוך, אל לנו להתערב". בית משפט זה איננו אמור להתערב בדרגת החומרה של מחלתו של המערער ואין לו את הכלים לדון במצבו הרפואי. 10. בשל כל האמור לעיל, הערעור נדחה. 11. אין צו להוצאות.   נזק נפשי / נכות נפשיתנכותהתחום הנפשיצבאמשרד הביטחון