סעיף 29 לפקודת השטרות - אוחז כשורה

סעיף 29 לפקודת השטרות קובע כדלקמן: "כל אוחז שטר, חזקה לכאורה שהוא אוחז כשורה אך אם הודה או הוכיחן בתובענה שהקבול או ההוצאה או הסיחור שלאחריה, פגועים ברמאות, בכפיה או באלימות ופחד או באי -חוקיות, חובת הראיה מוחלפת עד אם הוכיח האוחז שלאחר אותה רמאות או אי חוקיות ניתן בתום לב ערך בעד השטר". בע"א 665/83 בנק לאומי בע"מ נ' בן עליזה פד"י ל"ח(4) עמ' 281 נקבע במפורש כי על הבנק המחזיק בשטר שלאחר שהנתבע הוכיח פגם חובה עליו להוכיח כי ניתן ערך בעד השטר אותו הוא מחזיק. בספרו של המנוח השופט זוסמן "דיני שטרות - (מהדורה שישית תשמ"ג) בע"מ 261 נאמר: "משמעות החזקה שבסעיף 29ב' לפקודה היא כדלקמן: נטל השכנוע לגבי העובדות המהותיות לענין אחיזה כשורה אינו מוטל כולו על האוחז ואף אינו מוטל כולו על החייב. הנתבע חייב לפרש בכתב ההגנה מהי טענתו כלפי השטר וטענה זו חייב הוא להוכיח. הוכיח הנתבע את טענתו צריך התובע להוכיח שלאחר מעשה הרמאות ניתן בתום לב ערך בעד השטר. הוכיח התובע - זוכה על אף הגנת הנתבע שהוכחה". שיקיםאוחז כשורהאחיזה בשטרשטרפקודת השטרות