עבודות יישור כביש

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עבודות יישור כביש:   בפני תביעה שעניינה טענתה של התובעת, כי הנתבע הזמין אצלה עבודות ביגר וזאת לצורך יישור והכשרת כביש המוביל לחלקתו של הנתבע וכי הנתבע ביקש מהתובעת שתוציא את החשבון על שם המועצה המקומית עראבה ואכן החשבון הוצא ביום 19.10.01 על שם המועצה המקומית עראבה כולל פירוט ל - 2.5 ימי עבודה של ביגר על פי יומית של 2,000 ₪ ללא מע"מ, ובסך הכל מדובר בחשבון בסך 5,850 ₪ אשר הוצג למועצה המקומית עראבה.   הנתבע אשר הגיש הודעה צד ג' נגד מועצה מקומית עראבה טען כי לא הזמין מהתובעת את ביצוע העבודות המתוארות וכי העבודות בפועל הוזמנו על ידי המועצה המקומית עראבה. לטענתו הנתבע לא היה מעורב בכלל בהזמנת העבודות וההתחייבות לתשלום.   צד ג' טען כי המדובר בדרך פרטית המשרתת את חלקתו של הנתבע וכי מעולם לא פעלה לגבי ההזמנה הנ"ל וכי הזמנה זו בוצעה על ידי הנתבע ואין לה כל קשר אליה.   ראשית דבר אציין כי לאחר ששמעתי את הראיות ביום 22.5.03 נחה דעתי כי העבודות אכן בוצעו ועלותם היא עלות סבירה בהחלט, אני נותן אמון כי מדובר היה ביומיים וחצי עבודה ולא ביום וחצי בלבד, ומשכך - דין התביעה להתקבל בסך של 5,850 ₪ נכון ליום גיבוש החוב, דהיינו 19.10.01, והמחלוקת העיקרית היא - מי הוא זה אשר צריך לשאת בעלות טרחתה של התובעת בגין ביצוע העבודות, הנתבע או שמא המועצה המקומית עראבה.   אציין, כי על פי הסיכומים שהגישה התובעת, ועל פי עמדתה, היא פנתה לנתבע על מנת שזה ישלם את החוב ורק במעמד זה ביקש הנתבע מהתובעת להוציא חשבונית על שם צד ג' לשם סילוק החוב ולכן פנה נציג התובעת לצד ג', ומסר חשבון אשר חתם עליו מנהל מחלקת המים מר תמים סמאדי.   התובעת מבהירה כי מעבר להפסד של 5,850 ₪ ולנוכח העובדה כי התייצבה מספר פעמים בביהמ"ש, יש לפסוק לה הוצאות ריאליות הכוללות השבתת מחפרון ל - 3 ימים בסך של 2,550 ₪, לפי יומית 850 ₪, וכן השבתת ביגר ליום אחד בסך של 2,000 ₪ - דהיינו בסך הכל 4,550 ₪.   נדמה לי שדרישה לאובדן 3 ימי עבודה של ביגר בעלות של 4,550 ₪ שהתביעה כולה היא על סך 5,850 ₪ היא דרישה בלתי סבירה לחלוטין ולמרות שאני אפשרתי לתובע להעלות עניין זה בשים לב לטענה שלו להפסדים, אין בדעתי לפסוק סכומים חסרי פורפורציה המדובר בתובע שהגיש את תביעתו וככזה היה עליו להתייצב בביהמ"ש ואולם מכאן ועד לטענה כי אותם פרקי זמן אשר במהלכם נדרש להתייצב בביהמ"ש ועד לביטול יום עבודה כללי של הביגר - עוד הדרך ארוכה, אני פוסק לו על פי שיקול הדעת המסור לי בגין הוצאות משפט סך של 1,500 ₪ כסכום כולל ובתוספת אגרות ביהמ"ש ששולמו משוערכות ובתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור של 1,000 ₪ + מע"מ. אלה הסכומים שנפסקים לתובע ולגבי מי שישא בחיובים, אני מתייחס כעת למחלוקות שבין הנתבע מס' 1 וצד ג'. הנתבע מס' 1 טוען כי מדובר בכביש ציבורי שמשרת שכונה חדשה ועל כן יש לחייב את המועצה המקומית עראבה בסכום התביעה. עוד נטען כי מי שאישר את העבודה היה ס. ראש המועצה המקומית שכיהן בזמן הרלוונטי מר נעאמנה סעוד. טענה זו לא נסתרה וגם לא הוזמן נעאמנה סעוד על מנת לסתור טענה זו. הנתבע מס' 1 טוען כי העד מטעם צד ג' כלל לא ידע על העב' ולא ידע כלל באיזה כביש בוצעו העבודות. הוא גם לא היה מעורב בהזמנתן של אותן עבודות. עוד מפנה הנתבע לכך כי היה מקבל את ההזמנות ממר תמים סמדי וכי אותו תמים סמדי הוא אותו אדם אשר אישר למעשה את החשבון ומשכך, יש גם להכשירו. לטענת הנתבע, הכביש שנסלל משרת את כל החקלאים שיש להם אדמות בכוון ההוא ולא מדובר בדרך פרטית אלא בדרך ציבורית אשר הגוף הציבורי המופקד עליה הוא בבחינת מועצה מקומית עראבה. הוא מפנה לכך כי בעדותו הנתבע מס' 1 ציין קיומן של משפחות ו/או גורמים הגרים בסמוך לכביש והדבר לא נסתר. הנתבעת מס' 2/צד ג' טוענת כי לא היתה כל פנייה כלשהי מצד מי מהמועצה לביצוע עבודות ואף התובעת מדגישה בעדותה כי לא הוסבר לה כלל בעת ביצוע העבודות כי המועצה היא זו שתישא בחשבון ההוצאות. היא לא ידעה על העבודה והיא לא בוצעה על דעתה. העובדה שהונפקה חשבונית ע"ש המועצה ע"י התובעת אין בה בוודאי טוענת הנתבעת מס' 2 כדי ללמד דבר שהרי פעולה זו נדרשה ע"י הנתבע עצמו בנסיון ללחוץ את המועצה לשלם את הסכום ולפי הנחיות גיסו של הנתבע שהוא חבר מועצה נעאמנה סעוד והבטיח לסדר את העניין במועצה. עוד טוענת הנתבעת מס' 2 כי המדובר בעבודה שנעשתה בקרקע חקלאית מחוץ לתוכנית מתאר מאושרת של היישוב וביתו של הנתבע נבנה ללא היתר כפי שהוא עצמו הודה. הכביש משרת שכונה שלמה וזו אכן טענה נכונה ולמעשה הנתבעת בסיכומיה מודה בכך לראשונה ואולם השכונה היא מחוץ לתוכנית המתאר המאושרת של היישוב והנתבע ואחיו הם אנשים הבודדים היחידים בשכונה. עוד מפנה הנתבעת מס' 2 לכך כי התובע הוא זה אשר היה צריך להביא את נעאמנה סעוד לעדות וכי הנטל עליו בהקשר זה.   לאחר שבחנתי את ראיות הצדדים ואת העדויות בביהמ"ש, אני נותן את פסה"ד. אני סבור וכך גם ניתן היה ללמוד מעדותה של התובעת כי הנתבע מס' 1 הוא זה שהזמין את העבודה, הוא עשה זאת למעשה על דעת עצמו וגם אם היתה לו הבטחה כלשהי מגיסו נעמאנה סעוד הרי כמי שכנגדו הוגשה התביעה היה עליו להביאו לעדות. מצד שני, גם הנתבעת מס' 2 היא בעלת דין לאור תיקון כתבי הטענות וגם היא לא מצאה לנכון להזמינו לעדות על מנת לחקור אותו על חוות דעתו. הנתבע מס' 1 פעל שלא כמצופה במצב עניינים שבמהלכו גוף ציבורי עתיד או צריך להכשיר עבודה שכזו ואשר על כן, הוא זה אשר צריך לשאת במרבית החיוב של תביעה זו. עם זאת ולמרות העובדה שעפ"י החומר הראייתי ועפ"י ההתרשמות שלי, הנתבע מס' 1 הוא זה שהזמין את העבודה והוא זה גם שבפועל נהנה ממנה כמי שנסלל כביש המוביל אל ביתו, אין להתעלם מהעובדה כי בסיכומיה מודה למעשה הנתבעת מס' 2 לראשונה כי מדובר גם בכביש המשרת שכונה שלמה ולא יעלה על הדעת כי כביש שכזה יכול שבסופו של דבר והגם שהוא מחוץ לתוכנית מתאר, היה נסלל ע"י המועצה כי הנתבע מס' 1 יצטרך לשאת בכל החיוב לכביש זה שהוא למעשה כביש ציבורי ועתיד לשרת ציבור שלם של אנשים. אשר על כן, אני קובע כי 75% מסך כל החיוב בתיק זה, יישא בו הנתבע מס' 1 ולאור העובדה כי כאמור המדובר בדרך ציבורית ולמרות המחדלים של הנתבע מס' 1 בכל הקשור בקבלת אישורים כאלה או אחרים לסלילתו של כביש זה ע"י הנתבעת מס' 2, ולאור העובדה כי מדובר בכביש שישרת שכונה שלמה, 25% מסך כל החיוב בתיק זה תישא בו הנתבעת מס' 2. המדובר בחיובים נפרדים.   החיובים עפ"י פסה"ד הם כאמור סכום התביעה בסך של 5,850 ₪ נכון ליום יצירת החיוב, דהיינו 10/01 כשהסכום צמוד ונושא ריבית חוקית עד התשלום המלא בפועל ובתוספת 1,500 ₪ הוצאות משפט ובתוספת אגרות בימ"ש ששולמו ובתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור של 1,000 ₪ + מע"מ. חיובים אלה ישולמו 75% ע"י הנתבע מס' 1 ו- 25% ע"י הנתבעת מס' 2 בחיובים נפרדים, כל זאת תוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק. כביש