קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פגיעת עגלה ברכב: בפני בית המשפט מונחת תביעה ע"ס 13,000 ₪, לפיצויים בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבו של התובע בתאונת דרכים . המחלוקת בין הצדדים נסבה סביב עצם קרות האירוע וגובה הפיצויים הנתבעים. מכתב התביעה עולה שהתאונה אירעה ביום 18/09/01, בעת שרכבו של התובע מסוג וולבו מ.ר. 00-496-57 שהיה נהוג על ידי מר חוסני אחיו של התובע (להלן: חוסני) שהמתין בפתח מחסום קרני, לפני הכניסה לרצועת עזה, החנה את רכבו ונפגע מעגלה מ.ר 01-267-80 שהיתה קשורה לרכב מסוג וולבו מ.ר 15-651-33 (להלן: הרכב הפוגע) המבוטח בביטוח לכיסוי נזקי צד ג' אצל המבטחת חברת הביטוח סהר ציון (להלן: סהר), ושהיה נהוג על ידי מר ג'ומעה (להלן: ג'ומעה), וזאת כאשר התחיל הרכב הפוגע לנוע, חזר לאחור לעבר הרכב הנפגע, וגרם לפגיעה בחזיתו של הרכב הנפגע על ידי העגלה הקשורה אליו, מחד. מאידך טוענת סהר בכתב הגנתה, כי חוקר מטעמה ערך חקירה מקיפה לעניין נסיבות התאונה הנטענות ומצא סתירות רבות שאינן מתיישבות עם הנזקים הנטענים, ומממצאי החקירה עולה כי המדובר בתביעה כוזבת, תוך רקימת קנוניה על ידי הצדדים. לאור הנ"ל ובהסתמך על הוראת סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א - 1981, הקובעת כדלקמן: 25. מרמה בתביעת תגמולים : "הופרה חובה לפי סעיף 22 או לפי סעיף 23(ב), או שנעשה דבר כאמור בסעיף 24(ב), או שהמבוטח או המוטב מסרו למבטח עובדות כוזבות, או שהעלימו ממנו עובדות בנוגע למקרה הביטוח או בנוגע לחבות המבטח, והדבר נעשה בכוונת מרמה - פטור. המבטח מחבותו". טוענת סהר כי היא פטורה מחובת תגמול המבוטח -התובע, בגין תביעה כוזבת זו. מעיון בדו"ח החקירה שהוצג ע"י סהר, לא ראיתי כי עולות ממנו סתירות מהותיות בדבריהם של הנחקרים שיש בהן כדי להביא לדחיית תביעה זו בגין תרמית ומרמה ועל כן, אני רואה לנכון, שלא לאמץ את מסקנותיו ל דו"ח החקירה. בדיון שהתקיים לפניי, נשמעו עדויותיהם של ג'ומעה ומר סעדיה עבדאללה (להלן: הבעלים של הרכב הפוגע), לעניין התרחשות התאונה. מהעדויות עולה שעדותו של ג'ומעה הינה מרכזית, מכרעת ובעלת משקל ראייתי כבד להכרעה בתביעה דנן. להלן אסקור את העדויות ואתייחס אליהן. בעדותו של ג'ומעה בעמוד 2 לפרוטוקול שורה 16 מוסר הנ"ל כדלהלן: "אני מודה שפגעתי ברכב התובע, הרכב שלי התדרדר אחורה ופגעתי בו...". ג'ומעה ממשיך ומוסר בשורות 21 עד 24: "קמנו בבוקר התנעתי את האוטו, רציתי להתקדם והרכב התדרדר ופגעתי ברכב התובע. עד שבלמתי כבר פגעתי בו". "לא שמתי רוורס, לא שמתי לב שהאוטו מתדרדר...שחררתי את האמברקס וכנראה שהאוטו התדרדר ופגעתי בו". ג'ומעה ממשיך ומוסר בשורה 26: "אני מודה שפגעתי בו וגרמתי לו נזק. לא יודע להעריך את הנזק של התובע, השמאי יכול להעריך". עדותו של הבעלים של הרכב הפוגע מחזקת את עדותו של ג'ומעה, ומסיפה לה משקל ראייתי. בעמוד 3 לפרוטוקול שורות 4 עד 5 מעיד הבעלים של הרכב הפוגע כדלקמן: "בשעה 07:00 בבוקר התקשר אלי הנתבע מס' 1 ואמר לי שהוא פגע ברכב של התובע, הוא תיאר לי את הנזק". נציג סהר העלה מספר טענות בדיון, טענות שברובן אשר מופרכות על ידי העדיות שנשמעו בפניי. ולהלן אסקור את טענותיו של נציג סהר. בעמוד 3 לפרוטוקול בשורות 27 עד 28 טוען הנציג: "...הרי שאין התאמה הן באשר לכך שפני העגלה ישרים עם הפגוש התחתון דבר שהיה צריך לגרום נזק לכל רוחב הפגוש וחזית הרכב השני והן באשר לגובה הבליטה שהוערכה במטר על פני קרקע ובתצלומי הנזק של התובע אפשר לראות שמוקד זה נמוך עוד צויין שאותה בליטה נמצאת במרכז הרכב ברוחבה כ- 40 ס"מ כאשר הנזק ברכב התובע מצוי בצד ימין קדמי". טענה זו מופרכת על ידי ג'ומעה, שמסר בעדותו בעמוד 2 שורות 16 סיפא עד 18 כי: "... לעגלה שלי יש בליטה מאחורה בגובה מטר. יש לה בליטה חוץ מהאמבטיה מאחורה, זו בליטה של העגלה. חוץ מהאמבטיה מאחור יש עוד בליטה של העגלה עצמה, זה אורך של השאסי". בנוסף לנ"ל מהתמונות המצורפות לכתב התביעה עולה שמוקד הנזק ברכב הנפגע נמצא בסביבות מטר מעל פני הקרקע ולא כפי שטען נציג סהר ועל כן, גם התמונות מפריכות את טענתו בעניין גובה מוקד הנזק. ולבסוף, לטענת נציג סהר בעניין הבליטה הנמצאת במרכז הרכב הפוגע, כאשר הנזק ברכב הנפגע ממוקם בצד ימין קדמי, גם טענה זו מופרכת בעיניי ולהלן אפרט את עמדתי. אין חולק שטיעון כזה הנו הגיוני ומוצדק, אולם, אין הוא בהכרח נכון. טיעון כזה ניתן לקבל במידה והרכב הנפגע היה חונה מאחורי הרכב הפוגע בקו ישר,ללא בליטות אם מצד ימין ואם מצד שמאל. בהעדר קו יחוס כגון מדרכה, קיר או גדר (ראה: דבריו של ג'ומעה בדו"ח שהוגש ע"י מוקד חקירות (עמוד 4 שורות 26 עד 30). קרי, שמדובר בשטח רחב שממתינים בו 3 עד 4 טורים של משאיות בשעות הלחץ, והיות וחניה עם בליטה של 20 עד 40 ס"מ הנם ממדים זעירים וזניחים ביחס למשאית, עלולים להוביל ולגרום לתוצאה נשוא תביעה זו. אומנם לא הוצגו בפניי תעודות משלוח ו/או חשבוניות, המעידות על היותם של שני כלי הרכב המעורבים בתאונה, במחסום קרני ביום 18/09/01. אולם, אין זה מפריך או שולל את עצם קרות התאונה ובמיוחד בהינתן ההודאה מפיו של ג'ומעה בעניין. נוסף לכך, בעמוד 4 שורה 16 לפרוטוקול, מציין התובע אומר: "לגבי האישורים של ההובלה אין לי בעיה להציג לו אישורים כאלה". נציג סהר טוען שלא ניתן הסבר המניח את הדעת בבית המשפט, לעניין התמונות המצורפות לדו"ח השמאי של הרכב הנפגע מיום 26/10/01, למרות שהתאונה קרתה ביום 18/09/01. הסבר מניח את הדעת ניתן ע"י הבעלים של הרכב הפוגע באומרו בעמוד 3 שורה 8 לפרוטוקול: " הנזק לפי הצילומים שצורפו לחברת הביטוח, זה אותו נזק שראינו ביחד". מעדות הבעלים של הרכב הפוגע עולה, שמאז המועד שהוא ראה את הרכב הנפגע בפועל ועד להדפסת התמונות, לא התווספו עוד נזקים לרכב הנפגע. קרי, שהנזק עמד על אותו נזק נשוא התביעה. אמנם אין צילומי נזק שבוצעו בזמן אמת אך העובדה לפיה הצילומים בוצעו מאוחר יותר לקרות התאונה לבדה, איננה בהכרח מעידה על כך שהנזק נגרם מאוחר יותר. ולבסוף, לעניין השבתת הרכב ואובדן ימי עבודה כפי שטען התובע בכתב תביעתו. צדק הנציג באומרו בעמוד 4 שורות 8 עד 9: "לא הוכחה השבתת הרכב בתקופה בה עמד והכנסות שנגרעו כתוצאה מכך ועל התובע לשם כך להביא אישור רו"ח...". התובע לא הציג מסמכים ואישורים ראויים המעידים על התקופה שבה הרכב הנפגע היה מושבת, כמו כן לא הציג מסמכים ואישורים המעידים על ממוצע הכנסתו ליום. קרי, טענתו של התובע לא התבססה על ראיה פוזיטיבית המוכיחה את דבריו, ולכן טענתו נשארה כטענה. חשוב לציין, שחשבונית מס של המוסך בו תוקנה המשאית לא צורפה כטענת התובע בכתב תביעתו. לאור הנ"ל ובנסיבות העניין אני מקבלת תביעה זו בצורה חלקית ופוסקת כדלקמן: הנתבעים ישאו בהוצאותיו של התובע על סך 9,855 ₪ נכון ליום 26/11/02 , כאשר סכום זה מורכב משכ"ט שמאי על סך 1,150 ₪ ונזק עפ"י חוות דעת שמאי על סך 8,705 ₪. סכום זה של 9,855 ₪ התשלום יבוצע כפוף לכך שהתובע ימציא קבלות המעידות על תשלום הוצאות התיקון על ידו, כאשר חיובה של נתבעת 2 יהיה בסכומים שמעל לסכום ההשתתפות העצמית של נתבע 1. התשלום יבוצע תוך 21 יום לאחר המצאת קבלות התיקון הנ"ל שאם לאכן ישאו הפרשי רבית והצמדה כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. בנוסף לכך, ראיתי לנכון לדחות את התביעה בעניין הסכומים הנתבעים על ידי התובע בגין בלאי חלקי חילוף על סך 1,457 ₪, והשבתת רכב ואובדן ימי עבודה על סך 1,600 ₪, מאחר ונזקים אלו לא הוכחו. כמו כן, אני מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד, בהוצאותיו של התובע בגין הליך זה בסך 300 ₪ . אשר ישולמו תוך 14 יום שאם לא כן ישאו הפרשי רבית והצמדה כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.עגלהרכב