קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצוי בגין תאונת דרכים קלה: רקע: 1. זוהי תביעת פיצויים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"). התובעים, בעל ואשה, היו מעורבים בתאונת דרכים שארעה ביום 28/12/99, עת נהג התובע מס' 1 ברכב שהיה מבוטח על ידי הנתבעת. הנתבעים אינם מכחישים את החבות והכיסוי הביטוחי, וכל אשר במחלוקת הינה שאלת גובה הפיצויי. הסכמה דיונית: 2. התיק היה קבוע להוכחות בשאלת גובה הנזק לתאריך 1/11/04, ובאותה ישיבה הגיעו הצדדים להסכמה דיונית למתן פסק דין מנומק בקצרה, שלא על פי סעיף 4 (ג) לחוק הפלת"ד, על סמך תחשיבי הנזק על צרופיהם, תצהירי עדות ראשית שהוגשו, ושאר כתבי הטענות. הנכות הרפואית: 3. בית המשפט מינה לתובע מומחה רפואי בתחום האורטופדי - ד"ר צינמן, אשר קבע כי לא נותרה אצלו נכות צמיתה; וכן מינה לתובעת מומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה - ד"ר בלה גרוס, אשר אף היא קבעה כי לא נותרה אצלה נכות צמיתה. ד"ר צינמן זומן על ידי התובע ונחקר בבית המשפט. בעקבות חקירת ד"ר צינמן ביקש התובע לפסול את חוות דעתו ולמנות מומחה אחר תחתיו. בקשת התובע נדחתה על פי החלטת בית המשפט מיום 13/7/04. חומרת הפגיעה: 4. על תולדות המקרה וחומרת הפגיעה ניתן ללמוד, לגבי שני התובעים, מחוות דעת המומחים הרפואיים הנ"ל. לתובע: לאחר התאונה הועבר לבית החולים פוריה. לפי מכתב השחרור מחדר המיון נחבל בצוואר גב תחתון וקרסול ימין. נמצאה רגישות באזור החבלה עם נפיחות קלה בקרסול. בדיקה נוריולוגית תקינה. בצילום עמ"ש צווארי, מותני וקרסול ימין - אין לראות נזק גרמי. שוחרר עם המלצה לטיפול שמרני, חזר למחרת לחדר המיון, נבדק שנית ללא כל ממצא פתולוגי. המשיך במעקב במסגרת קופ"ח; כמו כן, נבדק במרפאה הנוירויכירורגית בבית החולים רמב"ם, ללא שנמצא חסר נוירולוגי. בדיקה נוירולוגית מאוחר יותר הייתה תקינה. בצילום C.T. מ - 2/2/00 נמצא בלט דיסק קל פיזיולוגי המתאים לגיל התובע. לתובעת: בעקבות התאונה אושפזה ליממה כי שבה פעמיים לחדר המיון, בגלל כאבי ראש והקאות. בדיקותיה הנוירולוגיות היו תקינות, ללא סימני חבלה בראש. לא איבדה הכרה, זכרה את האירוע. צילומי עמ"ש צווארי תקינים. ממצאי C.T. מ - 8/1/00 תקינים. בדיקה נוירולוגית מ - 13/1/00 הייתה תקינה. 5. התובע טען בתצהירו כי בעקבות התאונה היה באי כושר מוחלט מעבודתו מיום התאונה עד 30/4/00 = תקופה של ארבעה חודשים; בגין תקופה זו תובע פיצויי הפסד שכר לעבר בסך של -.42,192 ₪. עיון במסמכים הרפואיים שצורפו לתצהיר התובע מלמד, כי רופאיו אכן אישרו לו תקופת מחלה של ארבעה חודשים; אלא שלא בכך כדי להוכיח הפסד שכר בפועל לעבר. התובע הסתפק בהגשת תלושי שכר לחודשים 10,11,12/99 (שלושה חודשים בסמוך לפני התאונה), אשר לכל הדעות אין בהם כדי להוכיח הפסד שכר לעבר בפועל. בנוסף, צירף התובע אישור מו"מ בועיינה - נוגי'דאת, לפיו התובע "קיבל משכורת מקופת המועצה מתאריך 28/12/99 - 30/4/00 עבור חשבון ימי המחלה". בהתחשב בחומרת הפגיעה, ובתפקידו של התובע במועצה - כמנהל מחלקת תברואה, אינני מקבל טענתו בדבר תקופת אי כושר של ארבעה חודשים, והנני סבור כי מדובר בתקופה מוגזמת. זאת ועוד, התובע בחר שלא להגיש תלושי שכר לתקופה בסמוך לאחר התאונה, מהם היה ניתן ללמוד על טיב התשלומים שקיבל בתקופת מחלתו כנטען. לאור האמור, ובהתחשב בגובה משכורתו החודשית של התובע, הנני קובע את הפיצויי בגין הפסד שכר לעבר בסך של -.5,000 ₪. בנוסף, הנני מעריך את הפיצויי בגין כאב וסבל בסך של -.5,000 ₪. לא שוכנעתי כי בנסיבות העניין, נזקק התובע לעזרת צד ו'. מעבר לאמור, אינני פוסק פיצויי נוסף, ולו מן הטעם שלא היו בפי התובע טענות לזכותו לפיצויי בגין ראשי נזק נוספים (ראה תצהיר עדות ראשית של התובע), אך גם לגופו לא הוכחו נזקים כאלה. 6. באשר התובעת, מדובר בעקרת בית, שכל תביעתה הסתכמה בפיצויי בגין הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד; הוצאות בגין עזרת צד ג' לעבר, ופיצויי בגין כאב וסבל. מכל אלה, ולאחר עיון בתצהיר התובעת על צרופיו, שוכנעתי כי היא זכאית לפיצויי בגין כאב וסבל בלבד. התובעת טענה בתצהירה כי נזקקה לעזרת בני משפחתה בעקבות התאונה, אך בחרה שלא להגיש תצהירי עדות ראשית של בני משפחה. גם בעלה, התובע, שהגיש כאמור תצהיר עדות ראשית כאן, לא התייחס לכך שאשתו התובעת, נזקקה לעזרת צד ג' כלשהיא. מעבר לאמור, לא מצאתי כי חומרת הפגיעה, כפי שתוארה במסמכים הרפואיים ובחוו"ד ד"ר בלה גרוס, הצדיקה עזרת הזולת. לאור האמור, הנני קובע את הפיצויי המגיע בגין כאב וסבל בסך של -.5,000 ₪. 7. בטרם אסיים, אציין כי הנתבעת נשאה בשכר המומחים שמונו על ידי בית המשפט. יחד עם זאת, ובנסיבות העניין, לא ראיתי מקום להפחית סכומים אלה מסכומי הפיצויים שנפסקו. 8. לסיכום: הנתבעת תשלם לתובע פיצויי בסך של -.10,000 ₪, ולתובעת פיצויי בסך של -.5,000 ₪. לסכומים הנ"ל יתווסף שכ"ט עו"ד בשיעור של 12% בתוספת מע"מ כחוק, וכן החזר אגרה ששולמה. הסכומים הנ"ל ישולמו לתובעים באמצעות בא כוחם, תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יתווספו להם הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. פיצוייםתאונת דרכים