ההסדר הדיוני, אשר העניק לבורר סמכות להכריע בסכסוך שבין הצדדים, ללא שמיעת ראיות, אלא על פי המסמכים שהונחו בפניו - שמט במידה ניכרת את היסוד לעקרון, שעמד בבסיס הסכם הבוררות, לפיו הבורר חוייב לנמק את פסקו. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פסק בוררות ללא שמיעת ראיות: א. העובדות א.1 זוהי בקשה, בה עותרים המבקשים להורות על ביטולו של פסק בוררות, אשר ניתן על ידי כב' השופט בדימוס, חיים שפירא, מיום 19/3/00. א.2 המבקשים, חברה קבלנית לבנייה ומנהלה, התקשרו בהסכם עם המשיבה, לפיו התחייבו לבנות ולשפץ עבורה, כקבלני משנה, מבני ציבור שונים, אשר המשיבה, אף היא חברה קבלנית לבנייה, זכתה במכרז לבצע בהם עבודות שיפוץ, באזור הדרום והמרכז. א.3 על רקע סכסוך שהתגלע בין הצדדים, הגישו המבקשים תביעה נגד המשיבה ביחד עם שני נתבעים נוספים (אשר נמחקו לאחר מכן מכתב התביעה), לתשלום יתרת שכרם בגין עבודות בנייה, שבצעו לטענתם, עבור המשיבה. א.4 המשיבה כפרה בעובדות שיוחסו לה על ידי המבקשים וטענה כי התביעה אינה נסמכת על ההסכמים שנכרתו בין הצדדים והיא חורגת ממסגרת ההתחשבנות, שנקבעה בהסכמים אלו. א.5 הצדדים הגיעו לכלל הסכמה, לפיה הסכסוך ביניהם יועבר במלואו, להכרעתו של בורר מוסכם, כב' השופט בדימוס, חיים שפירא (להלן: "הבורר"). א.6 עם העברת הסכסוך לידי הבורר, הגישה המשיבה תביעה נגדית, נגד המבקשים ובה עתרה לחייבם בגין נזקים שנגרמו לה, לכאורה, בין ישירים ובין עקיפים, בעקבות הפרת המבקשים את ההסכמים שנכרתו עימה. המשיבה העמידה את תביעתה על סך כולל של 1,553,128 ש"ח. א.7 הסכם הבוררות שנקשר בין הצדדים, גיבש את הכללים הבאים: א.7.1 על הבוררות יחולו הוראות הדין המהותי. א.7.2 על הבורר לנמק את פסיקתו. א.7.3 מועד הבוררות יהא כקבוע בחוק הבוררות, אלא אם יוארך ע"י הבורר או בהסכמת הצדדים. א.7.4 זהות הבורר, כב' השופט בדימוס, חיים שפירא, נקבעה בהסכם הבוררות. א.8 בפתח הבוררות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר הדיוני כדלקמן: א.8.1 יוגשו סיכומים על פי חומר הראיות המצוי בתיק הבוררות. א.8.2 הסכסוך יוכרע על פי החומר שיהא מצוי בפני הבורר, אולם, קנויה בידו הסמכות לקבוע ישיבה לקבלת פרטים נוספים, "אם ירצה בכך". א.9 על יסוד הסדר דיוני זה, ניתן על ידי הבורר פסק הבוררות, לפיו נדחתה תביעת המבקשים והתביעה הנגדית התקבלה בחלקה, באופן שהמבקשים חוייבו לשלם למשיבה את הסך של 443,128 ש"ח, המהווה את נזקה הישיר של המשיבה, בגין הפרת המבקשים את ההסכמים עימה, הכל כפי שפורט בתביעתה הנגדית ובסיכומים שהוגשו מטעמה. א.10 בבקשה זו, עותרים המבקשים לבטל את פסק הבוררות, על יסוד הנימוקים הבאים: א.10.1 הבורר חרג מסמכותו ולפיכך, קמה למבקשים עילת ביטול מכוח סעיף 24 (3) לחוק הבוררות. א.10.2 הבורר לא נימק כהלכה את פסק הבוררות ו/או לא נימק כלל ולפיכך, קמה עילת ביטול מכוח סעיף 24 (6) לחוק הבוררות. א.10.3 הבורר פסק שלא בהתאם לדין המהותי ולפיכך, קמה עילת ביטול מכח סעיף 24 (7) לחוק הבוררות. א.11 המשיבה טוענת כי המבקשים לא השכילו לבסס את בקשתם על אדנות מוצקים וכי היא נעדרת יסוד עובדתי ו/או משפטי. אשר על כן, דינה להידחות. ב. דיון והכרעה ב.1 פסק הבוררות פסק הבוררות נסמך על המוצגים שהיו מונחים בפני הבורר, קרי, כתבי הטענות מטעמם של הצדדים, תצהיריה על נספחיהם וכן סיכומים מטעם באי כוח הצדדים - כל זאת על יסוד ההסדר הדיוני שהושג בין הצדדים. ב.2 ההסדר הדיוני, אשר העניק לבורר סמכות להכריע בסכסוך שבין הצדדים, ללא שמיעת ראיות, אלא על פי המסמכים שהונחו בפניו - שמט במידה ניכרת את היסוד לעקרון, שעמד בבסיס הסכם הבוררות, לפיו הבורר חוייב לנמק את פסקו. ב.3 הבורר נתן את דעתו לעניין זה וציין בפסק הבוררות בעמ' 3: "7. תמיהתי כיצד מתיישב הסדר זה עם הכתוב בס"ק 2 (ב) 1 - 2 (כי על הבוררות יחולו הוראות הדין המהותי ועל הבורר לנמק פסיקתו - ו.מ) ואני מניח שההסדר הוא ראייתי - פרוצידורלי בלבד, כך שהמסקנות העובדתיות נמסרו בעצם לשקול דעתי המוחלט" (הדגש לא במקור - ו.מ.). ב.4 מסקנה זו של הבורר, על פניה, סבירה והגיונית. חזקה על הצדדים, אשר הסמיכו את הבורר ליתן פסק בוררות, על פי המסמכים שהציגו בפניו, ללא שמיעת ראיות, כי הסמיכוהו לקבוע ממצאים עובדתיים, על יסוד המסמכים שהוצגו בפניו. בנסיבות אלו, אין לצפות מהבורר, כי ינמק את הפסק, אלא על יסוד ההגיון והסבירות, כפי שאלו עולים מהמסמכים שבפניו - כפי שאכן נהג. ב.5 הבורר פירט בפסק הבוררות את הנימוקים למסקנותיו, הנסמכים כאמור, על המסמכים שהוצגו בפניו. כך, הוא העדיף את גרסת המשיבה, אשר על פי התרשמותו, לא היתה בעלת אינטרס להערים קשיים על המבקשים, בהיותה "גוף ביניים", בין היזם לבין המבקשים, אשר שימשו קבלני משנה - על פני גרסת המבקשים. בהעדיפו את גרסת המבקשת, הוא קבע כי המבקשים הפרו את ההסכמים, שכרתו עם המבקשת, בכך שלא סיימו את עבודתם באתרים השונים וברחו או סולקו מכל אתר ואתר, בו שהו. בנסיבות אלו, מצא הבורר כסביר וצודק לזכות את המבקשת בנזקה הישיר, אשר על פי המסמכים, עמד על סך של 443,128 ש"ח. ב.6 העולה מהאמור לעיל הוא כי, אין לקבל את טענת המבקשים, לפיה הבורר לא נימק את מסקנותיו. הפסק מנומק ונסמך על הסמכות שהוענקה לבורר, לקבוע ממצאים עובדתיים, על יסוד המסמכים שהונחו בפניו. לפיכך, אל להם למבקשים לבוא בטרוניה לבורר, על מסקנותיו ו/או נימוקיו, שהרי כל אלו הינם פועל יוצא של ההסדר הדיוני, אליו הגיעו הצדדים ובאי כוחם. ב.7 יתירה מזאת, למקרא פסק הבוררות עולה, כי הסיכומים שהוגשו מטעמם של המבקשים לבורר, היו לאקוניים וכי לא היה בהם כדי הסבר מניח את הדעת באשר לגרסתם. בנסיבות אלו, אין למבקשים, אלא להלין על עצמם, על כך שלא השכילו לשכנע את הבורר, בין באמצעות סיכומיהם ובין בדרך אחרת בצדקת טענותיהם. מסקנה זו עולה בקנה אחד עם דברי הבורר, אשר קבע בפסק הבוררות בעמ' 4: "משבחרו הצדדים (בחירה שברכתי עליה) לא להביא ראיות מעבר למצוי בתיקי ככתוב בס"ק א' (6) (ג) דלעיל, היה לכאורה מקום לקוות כי יסבירו לי בסיכומיהם מדוע הגיונית גרסה אחת יותר מהשניה, שהרי אין בפני עדים שאני יכול להתרשם ממהימנותם או העדרה. תקוה זו לא לחלוטין נתממשה, כנראה עקב המחשבה שההסדר הדיוני הותיר לשקול דעתי המלא איזו גרסה להעדיף, שהרי אני יוצא מההנחה ששתיהן אושרו בתצהיר". ב.8 המבקשים השיגו על מסקנתו זו של הבורר וטענו, כי נוכח התרשמותו, מדלות סיכומיהם - היה עליו לממש את הסמכות שהוענקה לו ולקבוע מועד לדיון, לשם קבלת פרטים נוספים. אין לקבל טענה זו, אשר יש בה משום תליית הקולר, בגין אשמם של המבקשים - בבורר. מתוך ההסכם הדיוני עולה, כי הסמכות שהוענקה לבורר, לכנס את הצדדים לדיון, לשם קבלת פרטים נוספים, נועדה לשם הבהרת פרטים כאלו ואחרים, אשר נותרו סתומים. אין בה, כדי להטיל עליו חובה לאפשר למי מהצדדים "מקצה שיפורים", מקום בו לא השכילו לבצע מלאכתם כהלכה. ב.9 יוצא אפוא, כי הבורר נימק את הפסק כנדרש, על פי הנתונים שהונחו בפניו - ולפיכך נשמט היסוד לטענותיהם של המבקשים. ב.10 חריגה מסמכות המבקשים טענו כי הבורר חרג מסמכותו, דא עקא, בסיכומיהם זנחו טענה זו. זאת ועוד, כלל לא ברור על מה הטענה נסמכת, שהרי ברי כי הבורר פעל בהתאם לסמכויות שהוענקו לו וממילא - לא חרג מהן. ב.11 האם פסק הבוררות נסמך על הדין המהותי? המבקשים טענו כי הבורר פעל שלא על פי הדין המהותי. אין ממש אף בטענה זו; ההסדר הפרוצידורלי אליו הגיעו הצדדים, לא הותיר בידי הבורר ברירה, אלא לקבוע ממצאים עובדתיים על פי המסמכים שהונחו בפניו. מסקנותיו של הבורר, לפיהן המבקשים הפרו את ההסכמים, בינם לבין המשיבה נסמכת על הדין המהותי ולפיכך, אין בהן פסול. ג. סיכום ג.1 אשר על כן, בקשתם של המבקשים לביטול פסק הבורר, נדחית בזאת. לפיכך, פסק הבוררות מאושר בזאת, בהתאם לבקשת המשיבה. ג.2 המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ לרבות הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל. יישוב סכסוכיםשמיעת ראיותדיוןבוררותראיות