קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על העונש בעבירת פריצה למחסן: המערער ושני אחרים (הנאשמים 2 ו- 3) בת.פ. 4129-07-10 (בימ"ש שלום בראשל"צ) הורשעו על פי הודאותיהם בפריצה למחסן במסעדה בבת-ים ובגניבת שני שולחנות נירוסטה, מכונה וחלקי מכונה לפתיחת בצק, ומטחנת בשר בשווי רב. המערער ואחרים מכרו את הרכוש הגנוב וקיבלו עבורו 400 ₪. המערער נידון ל- 9 חודשי מאסר בפועל, ל- 9 חודשי מאסר על תנאי ול- 5 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר-הדין ולתשלום קנס בסכום של 2,000 ₪. הערעור מכוון כלפי חומרת עונש המאסר בפועל והטענה העיקרית של ב"כ המערער בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו כי שגה בימ"ש קמא שלא אימץ את המלצת שירות המבחן, שלא להטיל על המערער עונש של מאסר בפועל ולהעמיד אותו בפיקוחו, וכן כי שגה שלא הטיל על המערער עונש מאסר שניתן לרצותו בעבודות שירות, לאחר ששלח אותו לממונה על עבודות שירות על מנת לקבל חוות דעת לגביו, ובכך יצר אצלו ציפיה שיוטל עליו עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות, כאמור. ב"כ המערער טוען גם כי אין למערער עבר פלילי, למעט עבירה של היעדר משירות צבאי, הוא גדל בנסיבות חיים קשות כפי שעולה מתסקיר המבחן, הוא הפנים את חומרת מעשיו ואת הנזק שגרם כתוצאה מהתנהגותו. לטענת ב"כ המערער בימ"ש קמא שגה כאשר העדיף את אינטרס הגמול וההרתעה על פני האינטרס השיקומי של המערער וחרג מרף הענישה המקובל במקרים דומים ובנסיבות דומות, כפי שעולה מפסקי הדין שצוטטו בסעיף 8 להודעת הערעור. ב"כ המשיבה מתנגד להקלה בעונשו של המערער ולמתן אפשרות לרצות עונש מאסר בעבודות שירות, וטוען כי על פי החלטת בימ"ש קמא לא היה בהפניית המערער לממונה על עבודות שירות כדי לגרום להטלת עונש מאסר, כאמור לעיל. ב"כ המשיבה עמד על חומרת התנהגותו של המערער כאשר יחד עם שני אחרים פרץ לבית עסק, ומעבר לנזק הישיר שגרם לבעליו על ידי גניבת הרכוש הוא גם מנע ממנו לעבוד. ב"כ המשיבה הצביע על העונש של 20 חודשי מאסר שהוטל על כל אחד משותפיו של המערער לביצוע הפריצה, בגין השתתפותם בפריצה ובפריצה נוספת שבה לא השתתף המערער. לדעת ב"כ המשיבה, גזר הדין של בימ"ש קמא הוא מדוד ומאוזן והוא לקח בחשבון את כל השיקולים לקולא. עיון בגזר-הדין של בימ"ש קמא מעלה כי הוא אכן התייחס בחומרה להתנהגותו של המערער, כמו גם להתנהגותם של שני שותפיו לפריצה, אם כי אלה פרצו גם לבית עסק נוסף ללא המערער, כאשר הם נמצאים במעצר בית בקשר לפריצה נושא גזר-הדין. בימ"ש קמא יצא מתוך הנחה כי כתב האישום כפי שתוקן לגבי שני שותפיו של המערער תוקן גם לגביו, דהיינו, לא נטען לשווי מסוים של הרכוש הגנוב אלא רק נאמר כי שווי הרכוש הגנוב הוא רב. בימ"ש קמא לא התעלם מהמלצת שירות המבחן כפי שבאה בתסקיר שהיה בפניו ואשר צורף להודעת הערעור, אך קבע, ובצדק, כי אין לקבל המלצה זו שכן בימ"ש שוקל שיקולים נוספים על אלה הקשורים בשיקולים ששוקל שירות המבחן (ראה החלטתו של כב' השופט א.א. לוי ברע"פ 10524/09 בוזגלו נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 5.1.10). מבלי להפחית מחשיבות המלצתו של שירות המבחן לא ניתן במקרה זה לקבל את ההמלצה לאור חומרת התנהגותו של המערער וחרף נסיבותיו האישיות כפי שפורטו בתסקיר, אשר מהן לא התעלם בימ"ש קמא (ראה סוף עמ' 25 לגזר-הדין). בימ"ש קמא העדיף, ובצדק, את האינטרס הציבורי שיש בשירוש הנגע של פריצה לבתי עסק והפקת רווח כספי על חשבונו של האחר, שכן במקרה נושא גזר-הדין הרכוש הגנוב שימש לעבודתו של העסק ומשנגנב ונמכר לא יכול היה העסק להמשיך ולתפקד. בימ"ש קמא שקל לחומרה, ובצדק, את ביצוע העבירה בצוותא על ידי המערער ושני אחרים. איננו מקבלים טענת ב"כ המערער בכל הקשור להסתמכות שהסתמך המערער על הפנייתו לממונה על עבודות שירות, דהיינו, שיוטל עליו עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות כפי שהמליץ שירות המבחן. עיון בפרוטוקול הדיון של בימ"ש קמא מעלה כי לאחר שמיעת הטיעונים לעונש החליט ביהמ"ש כי "בהתאם לחוק בטרם יגזור בית המשפט דינו של נאשם למאסר שירוצה בעבודות שירות, חובה לקבל חוות דעת מטעם הממונה על עבודות שירות. אינני קובע מועד דיון נוסף לקבלת חוות דעת ואין בהחלטה זו כדי להצביע על דרך סיום ההליך בסופו של יום (ההדגשה איננה במקור), יחד עם זאת, אשקול עניין זה עד המועד הנדחה שלהלן ואם אמצא לנכון להורות לקבל חוות דעת מהממונה על עבודות שירות, בטרם מתן גזר-הדין, הרי אז אודיע לצדדים וממילא אורה כך לממונה על עבודות שירות". מס' ימים לאחר מתן ההחלטה הנ"ל החליט בימ"ש קמא, ללא נוכחות ב"כ הצדדים, להפנות את עניינו של המערער לממונה על עבודות שירות שנתן חוות דעת לפיה המערער מתאים לרצות עונש מאסר בעבודות שירות. כפי שאמר בימ"ש קמא בהחלטתו, אין בעובדה שהפנה את המערער לממונה על עבודות שירות כדי להביע דעה בהמלצת שירות המבחן להטיל על המערער עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות. איננו מתעלמים מכך שההחלטה לשלוח את המערער לעבודות שירות לא ניתנה באותו מעמד אלא רק לאחר מס' ימים, אך כפי שקבע כב' השופט ג'ובראן ברע"פ 8995/10 ליבוביץ נ' מדינת ישראל: "טענת המבקש בדבר הציפיה שנוצרה אצלו לאחר פניית ביהמ"ש אל הממונה על עבודות שירות לצורך קבלת חוות דעת - דינה להידחות. ההלכה קובעת כי כל עוד לא ניתן גזר-הדין לא ניתן לקבל טענה בנוגע ליצירת ציפיה או הסתמכות, אך בשל הפניה אל הממונה...". לאור כל האמור לעיל, עונש מאסר בפועל לתקופה של 9 חודשים הוא עונש שאיננו חורג ממדיניות הענישה הראויה גם כאשר מתחשבים בנסיבותיו האישיות ובנסיבות לקולא בהן התחשב בימ"ש קמא, ואין מקום להתערבות של ערכאת ערעור בו. אנו דוחים את הערעור למעט ניכוי של 58 יום מתקופת המאסר של 9 חודשים. המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר במזכירות בית המשפט המחוזי מרכז בפתח תקווה, ביום 15.5.11 בשעה 12:00 כשהוא מצויד בתעודת זהות. התנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עונש המאסר יעמדו בתוקפם עד להתייצבות המערער לריצוי עונשו. פריצהמחסן