קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא צ'קים חוזרים על סחורה: 1. בפני תביעה שטרית שעילתה שיקים שהגיש התובע לביצוע ללשכת ההוצל"פ כנגד הנתבע ולאחר שנתקבלה התנגדות הנתבע לביצוע השטרות הועבר התיק לדיון בפניי. אין מחלוקת שהתובע אוחז בשיקים שהוגשו לביצוע ולא כובדו כדלקמן: ת1/ - שיק ע"ס 4,000 דולר נושא תאריך 21.3.97 ת2/ - שיק ע"ס 6,000 דולר נושא תאריך 16.4.97 ת3/ - שיק ע"ס 5,000 דולר נושא תאריך 13.4.97 כל השיקים הנם לפקודת "אפנת עוז". אין מחלוקת שהתובע הנו יצרן של חולצות בארץ ושהנתבע הזמין אצלו הזמנות של חולצות שנשלחו ע"י התובע לנתבע לארה"ב, וכן אין מחלוקת שהתובע ניהל את עסקו תחת השם "אפנת עוז" המחלוקת בין הצדדים הינה שבעוד התובע טוען שהשיקים ת1/ - ת3/ נמסרו לו עבור סחורה שסופקה לפני מסירת השיקים. דהיינו סחורה שסופקה משנת 96' לפי ההזמנה בשנת 96 ולפי העתקי תעודות המשלוח שצורפו לתצהיר התובע ת1/ כנספחים ד', ה', ו', הרי לטענת הנתבע השיקים הנ"ל ת1/ - ת3/ נמסרו לתובע כשהם ריקים לביטחון בלבד כדי שימולאו לאחר ביצוע הזמנה בשנת 97 ומשלא בוצעה ההזמנה בשנת 97 ולא ניתנה כל תמורה בגין השיקים הנ"ל אין מקום לפרוע את השיקים. לטעת הנתבע הסחורה שהוזמנה בשנת 96 נפרעה כולה במזומן בלא שניתנה לו חשבונית. 2. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים ובראיות שבתיק ובסיכומי הצדדים החלטתי לדחות את התביעה וזאת מן הנימוקים כדלקמן: א. אני מעדיף את גרסתו של הנתבע כמהימנה ואמינה עלי על פני גרסת התובע. כמו כן אני מעדיף את גרסת בנו של הנתבע כמהימנה ואמינה עלי על פני גרסת בתו של התובעת. ב. השיקים עצמם ת1/ - ת3/ מחזקים את גרסת הנתבע ובנו שכן ניתן לראות שהם נרשמו בשני עטים נפרדים ובשני צבעים נפרדים, לכן לא הגיונית גרסת התובע ובתו שהשיקים נמסרו ממולאים עם כל הפרטים כפי שהם, שכן מדוע שאדם ישתמש בשני עטים שונים בעלי צבע שונה, במילוי שיקים. אני קובע שהשיקים נמסרו בחתימת הנתבע ובמילוי השם "אופנה עוז" בלבד בעט הכחול וכל מה שמופיע בעט השחור מולא יותר מאוחר (הסכום והתאריך) ע"י התובע או מי מטעמו. גם התאריכים שקרובים ביותר בין חלק מהשיקים (3 ימים בין ת2/ ל-ת3/). וכן הסכומים העגולים תומכים בגרסת הנתבע, שכן אחרת לא היה כל הגיון בביצוע מספר תשלומים ב- 3 שיקים אם מדובר בהפרש של 3 ימים בין שיק לשיק, וכן לפי ההתקשרויות הקודמות בין הצדדים לא היה מדובר אף פעם בסכומים עגולים. ג. תעודות המשלוח שצירף התובע לכתב התביעה אינם מסתכמות ב- 15,000 דולר ואינני מקבל את גרסת התובע לגבי השלמת הסכום בסכום עבור כפתורים, בד וצווארונים. ד. המסמכים שצרף התובע אינם מהווים חשבוניות אלא הוא עצמו הנפיק תעודות משלוח וציין בעצמו שהתמורה שולמה מראש (ראה נספח ה') נספחים ד', ו-ו', הינם למעשה אותו משלוח (למעט שינוי קטן במספר החולצות והמחיר). ה. דהיינו, גרסת התובע אינה נתמכת כלל במסמכים ולהיפך - המסמכים שצירף מחזקים את גרסת הנתבע שהתשלום בגין הסחורה בשנת 96' בוצע במזומן ללא חשבוניות והשיקים ניתנו כבטחון לסחורה לשנת 97, סחורה שלא סופקה. ו. הנתבע הצליח להוכיח שהשיטה של המזומנים והשיקים שניתנים כבטחון הייתה אכן קיימת כנוהג עבודה בינו לתובע ושלא כל השיקים נפרעו והם מולאו רק לאחר שהסחורה הייתה מתקבלת. אינני מקבל את גרסתו של התובע שהחשבון הנו חשבונית. גם נ3/ תומך בגרסת הנתבע לגבי שיטת העבודה של מסירת שיקים לביטחון בתמורה להוספת הסכומים לאחר קבלת הסחורה כפי שניתן לראות שנ3/ ממולא גם כן בשני עטים ושני צבעים. ז. בנוסף, לא הומצאה גם חשבונית לגבי התשלום בגין הכפתורים והצווארונים בסך 3,000 דולר שהתובע טוען לגביהם. ח. גם נספחים א' - ג' לתצהיר הנתבע תומכים בגרסתו לגבי שנים 95 - 94. גם נ5/ לגבי 3,100 דולר הנה קבלה מ- 25.4.95 בעוד השיק הופקד ע"י התובע לפי הדו"ח שצירף רק ב- 30.6.95. נתון זה מחזק את גרסת הנתבע שקודם היה נותן את השיקים לתובע, אך מכל מקום גם אם נפרע שיק זה אין מחלוקת בין הצדדים שתשלום זה נפרע והשאלה הייתה רק האם בשיק או במזומן. (כשגם אם נפרע שיק זה עדיין אני מעדיף את גרסת הנתבע שלא נתקבלה סחורה נוספת שבגינה ניתנו השיקים ת1/ - ת3/). ט. אני קובע שהנתבע הצליח לסתור את החזקות הקבועות בפקודת השטרות לגבי המסירה [סעיף 20 (ג') לפק' השטרות והתמורה סעיף 29 (א') לפק' השטרות] ולהוכיח את גרסתו שמדובר במסירה על תנאי של השיקים לביטחון כשהתנאי לא מתקיים שכן לא ניתנה סחורה ולא ניתנה תמורה בגין השיקים הנ"ל ולכן אין התובע זכאי להיפרע מהשיקים הנ"ל ולהמשיך בהליכי הוצל"פ כנגד הנתבע. התוצאה הינה שאני דוחה את התביעה. אני מחייב את התובע לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ש"ח בתוספת מע"מ כדין.סחורהשיקיםשיקים ללא כיסוי