קרע בריאות

המערער הופנה לביצוע צילום ריאות, ונתגלה אצלו קרע בריאות. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קרע בריאות - תאונת עבודה: סגן הנשיא י' אליאסוף 1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (תב"ע נה0-42/; השופט הראשי נויגבורן כדן יחיד), בו נדחתה תביעת המערער להכיר באירוע שאירע לו ביום 22.4.1993, כתאונת עבודה. 2. המערער עבד במעון איל"ן בירושלים. בטופס התביעה שהגיש המערער למוסד לביטוח לאומי ביום 7.3.1994 תוארה הפגיעה ביום 22.4.1993, כדלקמן: "כתוצאה מהוצאת מסננת מבור הניקוז נגרמה מתיחה בחלק החזה הימני והיד הימנית שגרמו לכאבים. טופלתי בקודאין בשל שיעול שנוצר עקב הפגיעה." לאחר כעשרה ימים הופנה המערער לביצוע צילום ריאות, ונתגלה אצלו קרע בריאות. עקב כך הוא אושפז ביום 3.5.1993, ונעדר מעבודתו עד יום 21.5.1993. 3. תביעתו של המערער נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי, מן הטעם שלא הוכח קיום ארוע תאונתי בעבודתו של המערער וכי פגיעתו התפתחה בעיקרה כתוצאה ממחלה. על כך הגיש המערער תובענה בבית הדין האזורי. 4. המערער העיד בבית הדין האזורי וכן הוגשו לבית הדין מסמכים רפואיים ורישומי הודעות שמסרו המערער ואחראית המטבח במקום עבודתו. 5. בפסק דינו דחה בית הדין האזורי את תביעת המערער, מן הטעמים דלקמן: "א. על מנת לקבל את טענתו של התובע שיש לראות בקרע בריאה כתוצאה מתאונת עבודה, יש לקבוע, בראש ובראשונה כי אירע לתובע אירוע מסויים בעבודתו שניתן לקשור אליו את התהוות הקרע. ב. בית הדין לא השתכנע כי אירע לתובע אירוע כזה בעבודה. בראש ובראשונה, גם התובע, בחקירתו הנגדית, הודה כי גם לטענתו לא הופיעו הכאבים עת משך את המסננת אלא רק עת שהתכופף על מנת להרימו (פר' עמ' 3 שורה 12). התובע הדגים את מעשיו עת הרגיש את המתיחה, ועולה בבירור, כפי שרשום, כי הרגיש אותה, עת התכופף ולא עת שהרים את המסננת. על כן, גם אילו היה בית הדין מקבל את גירסת התובע, אין בית הדין סובר כי מדובר ב'ארוע' כלשהו בעבודה... דרושה הוכחה לאירוע מסויים, כגון משיכה חזקה או כדומה, על מנת להוות 'ראשית ראייה' לאירוע בעבודה שניתן למנות לגביה מומחה יועץ רפואי על מנת לברר את הקשר בין אותו אירוע לבין הנזק. ג. ... ד. ואולם, עדותו של התובע לא היתה אמינה על בית הדין, ובית הדין איננו יכול לקבוע עובדתית כי האירוע שטוען לו התובע אירע כלל וכלל. הנימוקים לכך הם כדלהלן: 1. התובע שינה את גירסתו. בהודעה לחוקר המוסד לביטוח לאומי אמר כי הרגיש את המתיחה תוך כדי משיכת המסננת. בתצהיר עדות ראשית סייג את זה, והוסיף כי הרגיש את המתיחה תוך כדי ההתכופפות וכן עת שמשך את המסננת. בחקירה הנגדית, כפי שהובאה לעיל, נסוג עוד יותר, ואמר שהרגיש את המתיחה כבר בעת ההתכופפות בלבד. הרושם של בית הדין הוא כי אין כאן גירסה אחידה, דבר הפוגע במהימנות התובע. 2. לא תמצא בכל החומר הרפואי התייחסות לאירוע מסויים בעבודה. בסיכום המחלה מבית החולים תוארה מחלתו כ-spontaneous pneumothorax, זאת אומרת, קרע שהופיע מאליו, באופן ספונטני, ללא גורם כלשהו. כאשר זוהי הדיאגנוזה, ברור כי חשוב לדעת אם היה אירוע מסויים שגרם לקרע. סביר הוא להניח כי התובע נשאל על כך על ידי הרופאים, לפחות בבית החולים. אולם, אין בכל החומר הרפואי כל סיפור על אירוע מסויים שיכול היה לגרום לאותו קרע, וכל מה שכתוב הוא על עצם הופעת השיעול והכאבים. 3. אין זה סביר כי אילו היה התובע מרגיש מתיחה באירוע מסויים בעבודה, שלא היה מספר על כך לרופאים, ושסיפור זה לא היה מקבל ביטוי בחומר הרפואי. 4. התוצאה הוא כי בית הדין דוחה את גירסת התובע. בהעדר אירוע בעבודה, דוחה בית הדין את התביעה." על כך הוגש הערעור שלפנינו. 6. הטענות העיקריות של ב"כ המערער הן כי הוכח קיומו של אירוע תאונתי בעבודתו של המערער ביום 22.4.1993, עקב פעולת ההתכופפות והרמת המסננת. כן נטען כי אין לייחס משקל להעדר פירוט של נסיבות הפגיעה, בחומר הרפואי המתיחס למערער, וככל שאכן יש ספק לגבי האירוע, יש לתת למערער ליהנות מן הספק. 7. ב"כ המוסד לביטוח לאומי טען לפנינו כי תביעתו של המערער הוגשה למוסד לביטוח לאומי כעבור קרוב לשנה, וכי התיאור הרפואי העולה מהחומר הרפואי מצביע על התפתחות הדרגתית של מחלה ולא על אירוע כלשהוא. לטענתו, אין מקום להתערבות של ערכאת הערעור בקביעות העובדתיות של בית הדין האזורי. 8. על מנת שאירוע בעבודה יוכר כ"תאונת עבודה" נדרש להוכיח קיומו של אירוע תאונתי אשר גרם לנזק גופני למבוטח. על-פי חומר הראיות שהיה לפני בית הדין האזורי, לא יכול היה בית הדין לקבוע קיומו של אירוע תאונתי כאמור. ממצאיו של בית הדין האזורי מושתתים על התרשמותו מעדותו של המערער ומחומר הראיות האחר שהיה לפניו. 9. לאחר עיון בטיעוני הצדדים ובחומר הראיות שהיה לפני בית הדין האזורי, הגענו למסקנה שאין מקום להתערבותנו בממצאים שקבע בית הדין האזורי ובמסקנה המשפטית שהסיק מהם. התוצאה היא, על כן, כי הערעור נדחה מטעמיו של בית הדין האזורי. 10. אין צו להוצאות. רפואהקרעריאות