קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא רישום בפנקס השטרות: המקרקעין הידועים כגוש 30072 חלקות 34 ו-35, ספר 1015 דפים 1732 ו- 2086, ברחוב אלפנדרי 20 בירושלים (להלן - המקרקעין) רשומים בפנקס השטרות בבעלות מספר בעלים שונים. כעולה מהעתק הדפים הרלוונטיים מתוך הנסח ההיסטורי (הודעת המבקשים מיום 12.2.12, נספח ג'), תחילת רישום הזכויות ביחס למקרקעין היה בשנת 1941, לאחר מותו של יוסף קווטינסקי, אשר המקרקעין היו בבעלותו. לאחר פטירתו, נרשמו כיורשיו רעייתו, פשה קווטינסקי, ושמונת ילדיהם, ולאחר פטירתה של פשה בשנת 1954 ירשו את זכויותיה במקרקעין ילדיה ונכדיה. בין הרשומים היום כבעלי המקרקעין מצויות גם המנוחות פייגה X X ז"ל ורבקה X (להלן - המנוחות), בנותיו של יוסף קווטינסקי. המבקשת התקשרה בהסכמים עם מיופה כוחם של יורשי המנוחה X X ז"ל וכן עם יורשה של המנוחה רבקה X ז"ל לרכישת זכויותיהן של המנוחות במקרקעין. ואולם, כאשר ביקשו הצדדים להשלים את העסקה ופנו לרשם המקרקעין בבקשה לרשום את המקרקעין על שמם של יורשי המנוחות, סירב הרשם לבקשה, בהיעדר זיהוי וודאי בין המנוחות הרשומות בפנקס השטרות, לבין צווי הירושה שהוצגו בפני הרשם. הקושי בזיהוי נבע מכך שבצד שמות המנוחות בפנקס השטרות לא נרשמו מספרי תעודות זהות. בתובענה דנן עותרת המבקשת להוספת מספרי זהות בצד שמן של כל אחת מן המנוחות, על מנת שניתן יהיה לרשום את צווי הירושה שניתנו בקשר לעזבונותיהן. המשיב, רשם המקרקעין בירושלים, לא התנגד לבקשה דנן, אך ציין כי המבקשת לא הציגה מסמכים אובייקטיבים לתמיכה בטענותיה, כדוגמת אישור ממשרד הפנים בדבר השתלשלות הדורות הנטענת. כן הסביר המשיב, כי הואיל וישנם אנשים שונים בעלי שמות זהים, הרי שעל מבקש הרישום הנטל לקשור בינו לבין בעל הזכות הרשומה באמצעות תעודת רישום (קושאן), שטר מכר, שטר חכירה או אישורים אחרים מאת רשויות הפועלות על-פי דין, ואלו לא הוצגו במקרה דנן. לתמיכה בבקשתה צירפה המבקשת תמציות רישום ממרשם האוכלוסין (הודעה מיום 12.2.12, נספח ב'), אשר מהן עולים הנתונים הבאים: X X - זוהתה במרשם האוכלוסין כפיגה X. לגישת המבקשים מדובר בX X. בפנקס השטרות אכן מצוין במקום אחד השם "X פייגה X", במקום אחר "פיגה בת יוסף (X)" ובמקום שלישי מצוין "קווטינסקי (X) פיג'ה בת יוסף". תאריך הלידה המצוין במרשם הוא בשנת 1888 ותאריך הפטירה הוא 10.2.1971; הוריה הם יוסף ופשה; שם הנעורים שלה הוא קבטינסקי; שם בנה, שנפטר ביום 15.11.84, הוא אברהם יצחק; שם בעלה הוא X משה מיכאל. רבקה X - בפנקס השטרות מצוינים ביחס אליה השמות הבאים: "רבקה יצחק בת יוסף (זיקטין)", "רבקה X", "קווטינסקי (ז'קטין) רבקה בת יוסף". תאריך לידתה הוא באוקטובר 1906 ותאריך פטירתה הוא 8.2.1992; הוריה הם יוסף יעקב ופשה; שם נעוריה הוא קוטינסקי; שם בעלה, שנפטר ביום 13.9.07, הוא X בועז. 6. כן צורף לבקשה נסח היסטורי של המקרקעין (הודעת המבקשים מיום 12.2.12, נספח ג'), שממנו עולה כי ביום 27.10.41 הוריש יוסף קווטינסקי את המקרקעין לאלמנתו ולשמונת ילדיו; בשנת 1952 נפטר בנו של יוסף ופשה, יצחק קווטינסקי, והוריש את חלקו במקרקעין לארבעת ילדיו; בשנת 1954 נפטרה פשה קווטינסקי, והורישה את חלקה במקרקעין לשבעת ילדיה שנותרו בחיים וכן לילדיו של בנה שנפטר. 7. בנוסף צורף לבקשה (נספח ה'2) תצהירה של הגב' שרה ויטנברג, רעייתו של מר דוד ויטנברג אחיינן של המנוחות, אשר זיהתה את רבקה X באמצעות מספר הזהות שהמבקשת עותרת להוספתו במרשם, כבעלת חלק מן המקרקעין. כן הצהירה הגב' ויטנברג כי השמות הרשומים בלשכת הרישום כדלהלן: "רבקה יצחק בת יוסף (זיקטין)", "רבקה X", "קווטינסקי (ז'קטין) רבקה בת יוסף" מתייחסים כולם למנוחה רבקה X ז"ל. תצהיר זיהוי דומה מטעם הגב' ויטנברג הוגש אף ביחס למנוחה פיגה X X (נספח ח' לבקשה), ובגדרו זיהתה הגב' ויטנברג את X X באמצעות מספר הזהות שהמבקשת עותרת להוספתו במרשם, כבעלת חלק מן המקרקעין. כן הצהירה הגב' ויטנברג כי השמות הרשומים במרשם המקרקעין כדלהלן: "פיגה בת יוסף (X)", "פייגה X X", "קווטינסקי (X) פיג'ה בת יוסף", "פייגה X" מתייחסים כולם למנוחה פייגה X X ז"ל. 8. המסמכים שצורפו לבקשה לא איפשרו הסקת מסקנה מבוססת דיה בדבר זהות בין המנוחות בעלות הזכות הרשומה לבין בעלות תעודת הזהות שהמבקשת עותרת להוספתן למרשם, אף כי היה בהם כדי להצביע על סיכוי טוב כי קיימת זהות כאמור. על כן הוצע לב"כ המבקשת לערוך בירור מול משרד הפנים באשר לקיומם של אנשים נוספים בעלי שמות זהים לשמות המנוחות המופיעים בפנקס השטרות, לרבות באמצעות ציון שמות הוריהם. ב"כ המבקשת פעלה כאמור ולהודעתה מיום 23.5.12 צורפו תשובותיה של הגב' חיה שבו, מרשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים (נספחים ג' ו-ד'). מתשובות משרד הפנים בקשר למנוחה רבקה X עולה, כי קיימות שתי נשים, לרבות נפטרות, הנושאות שם זה, מתוכם רק אחת נולדה לפני שנת 1941 (שנת הרישום הראשון של זכויות המנוחה ביחס למקרקעין), שם אביה יוסף יעקב ושם אמה פשה, והיא נושאת את מספר תעודת הזהות אשר המבקשת עותרת לרשום בפנקס המקרקעין. מתשובות משרד הפנים בקשר למנוחה פייגה X X עולה, כי קיימות עשר נשים הנושאות שם זה או שם דומה, מתוכן חמש נולדו לפני שנת 1941 (שנת הרישום הראשון של זכויות המנוחה ביחס למקרקעין), מתוכם יש רק אשה אחת ששמות הוריה הם יוסף ופשה, והיא אכן נושאת את מספר תעודת הזהות אשר המבקשת עותרת לרשום בפנקס המקרקעין. יצוין, כי קיימת עוד אשה במרשם, הנושאת את השם פייגה X, שתאריך לידתה הוא 1910, שם אביה הוא יעקב ושם אמה אינו ידוע. הספק ביחס אליה מתעורר, כיוון שברישומי משרד הפנים מצוין, כי שם אביה של רבקה X הוא "יוסף יעקב", ולכן אשה הנושאת את השם פייגה X, שם אביה הוא יעקב ושם אמה אינו ידוע, עשויה להיות אותה פייגה X שפרטיה מופיעים בפנקס השטרות. 9. לנוכח משמעותו של הרישום בפנקסים (אף כאשר מדובר במקרקעין לא מוסדרים; ראו סעיף 125(ב) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969) ישנה חשיבות גבוהה בהבטחת אמינותו ותקינותו של המרשם, וברי כי יש לנקוט משנה זהירות בטרם מתן הוראה בדבר שינוי או הוספת נתונים למרשם. אך אין משמעות הדבר כי על המבקש להוסיף נתונים למרשם מוטל נטל הוכחה מוגבר. בה"פ (ירושלים) 6008/07 עיסא ג'נאח נ' רשם המקרקעין (פורסם במאגרים, , 10.9.07) קבע כב' השופט זילברטל כך: "עם זאת, לא נובע מכך כי נטל ההוכחה המוטל על שכמו של מי שמבקש תיקון או שינוי רישום, הוא נטל מיוחד, הגבוה מנטל ההוכחה הרגיל במשפטים אזרחיים (מאזן ההסתברויות). בתובענות שעניינן הצהרה על זכויות במקרקעין מוסדרים, שמשמעות קבלתן היא שינוי הרישום בפנקס הזכויות, נדרשים התובעים להוכיח את תביעתם על-פי מאזן ההסתברויות, בין אם ניצב מולם מי שמתחרה עמם על הזכות ובין אם הצד שכנגד הוא רשם המקרקעין לבדו". 10. לאחר שעיינתי במכלול הנתונים שהמבקשת הביאה סבורה אני, כי משקלם הוא משמעותי ביותר ומטה את מאזן ההסתברויות באופן ברור לטובת קבלת הבקשה. עיון בפנקס השטרות ובנסח ההיסטורי של המקרקעין מעלה, כי בשנת 1941 נפטר יוסף קווטינסקי, אשר המקרקעין היו בבעלותו. לאחר פטירתו, נרשמו כיורשיו רעייתו, פשה קווטינסקי, ושמונת ילדיהם, ביניהם פיגה X X ורבקה זיקטין, ולאחר פטירתה של פשה בשנת 1954 ירשו את זכויותיה במקרקעין ילדיה ונכדיה. מכאן ניתן להסיק, כי המנוחות חייבות היו להיוולד לפני שנת 1941 (שהרי כבר בשנה זו נרשמו חלק מן המקרקעין על שמן) וכי שמות הוריהם של המנוחות הם יוסף ופשה. ממצאי הבדיקה שנערכה במרשם האוכלוסין מעלים, כי האנשים היחידים בעלי שם הדומה לשמות המופיעים בגרסאות שונות בפנקס השטרות, אשר שמות הוריהם יוסף ופשה ואשר נולדו לפני שנת 1941, הן המנוחות. אינני סבורה כי העובדה שנמצאה במרשם האוכלוסין פיגה X, אשר שם אביה הוא יעקב, שם אמה אינו ידוע ונולדה בשנת 1910, מטה את מאזן ההסתברויות לרעת המבקשת, וזאת מן הטעמים הבאים: א. בפנקס המקרקעין מצוין השם יוסף קווטינסקי, ולא יעקב, כבעלים הראשון של המקרקעין, וזהו שם אביה של X פייגה X שהמבקשת מייחסת לה את הבעלות בחלק מן המקרקעין; ב. בתמצית רישום משרד האוכלוסין של פייגה X שהמבקשת מייחסת לה את הבעלות בחלק מן המקרקעין, מצוין כי שם האם הוא פשה, בעוד שבתמצית הרישום של פיגה X בת יעקב מצוין כי שם האם אינו ידוע; ג. בתמצית רישום מרשם האוכלוסין של פייגה X שהמבקשת מייחסת לה את הבעלות בחלק מן המקרקעין מצוין כי שם הנעורים הוא "קבטינסקי", בעוד שבתמצית הרישום של פיגה X בת יעקב לא מצוין שם נעורים, וכלל לא ברור האם X הוא שם נעוריה, שמא קיים שם נעורים אחר; במצב זה ניתן לקבוע במידה מספקת של שכנוע הנדרש במקרה מסוג זה, כי פייגה X המצוינת בפנקס השטרות היא פייגה X שהמבקשת מייחסת לה את הבעלות בחלק מן המקרקעין ולא פיגה X ששם אביה הוא יעקב. 11. בנסיבות אלה סבורה אני כי ניתן לקבוע לצורך הליך זה כי המנוחה X פיגה X ז"ל, בעלת תעודת זהות מס' X , היא הרשומה בפנקס השטרות המתייחס למקרקעין הידועים כגוש 30072 חלקות 34 ו-35, ספר 1015 דפים 1732 ו- 2086, ברחוב אלפנדרי 20 בירושלים, תחת השמות הבאים: פיגה בת יוסף (X), פייגה X X, קווטינסקי (X) פיג'ה בת יוסף, X פייגה X; כן ניתן לקבוע כי המנוחה רבקה X ז"ל, בעלת תעודת זהות מס' X , היא הרשומה בפנקס השטרות המתייחס למקרקעין הידועים כגוש 30072 חלקות 34 ו-35, ספר 1015 דפים 1732 ו- 2086, ברחוב אלפנדרי 20 בירושלים, תחת השמות הבאים: רבקה יצחק בת יוסף (זיקטין), רבקה X, קווטינסקי (ז'קטין) רבקה בת יוסף, X רבקה. 12. סוף דבר: התובענה מתקבלת. רשם המקרקעין יוסיף את מספרי תעודת הזהות של המנוחות כאמור, וירשום בפנקס המקרקעין את הצווים שניתנו ביחס לעזבונותיהן. בהיעדר התנגדות לבקשה מצד רשם המקרקעין, ולנוכח שיתוף פעולה מצידו בקידומו של ההליך באופן היעיל ביותר, איני מוצאת לנכון לעשות צו להוצאות. שטר