בעת שהוחל בהליכים לקראת רישום זכויותיהם של בעלי הנחלות במושב, הסתבר כי לצורך הרישום נקבע ששטחה של נחלת התובעים קטן בכחצי דונם מהשטח המצויין במפת הסוכנות. כאשר נודע לתובעים דבר שינויי השטחים וכוונתם של הגופים המוסדיים, לגרום להנצחת שינויי השטח ע"י רישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין, הם הגישו תובענה זו בדרך של המרצת פתיחה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא רישום נחלות בטאבו: התובעים הינם בעלי הזכויות לנחלה שמספרה 98 במושב "מעש" כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ (להלן: "הנחלה") או "נחלת התובעים"). "הנחלה" גובלת בנחלתם של הנתבעים 4 ו - 5 (להלן: "רבקה ויצחק גוטמן, "הנתבעים") שמספרה 99. להלן העובדות הרלוונטיות שהנני קובעת על פי הראיות המקובלות עלי. התובעים רכשו את הזכויות בנחלה, בהסתמך על מפת חלוקת שטחי המושב, שהוכנה ע"י המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית (להלן: "מפת הסוכנות"). לפי מפה זו, שטח נחלת התובעים, הינו 5,338 מ"ר. אין מחלוקת שמפת הסוכנות, היוותה אסמכתא בלעדית מוסכמת בקרב כל בעלי הנחלות במושב וכן במחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית ומינהל מקרקעי ישראל. מיקומן של הנחלות במושב ושטחי הנחלות נקבעו על פי מפת הסוכנות. לפיכך שטחה הנכון של נחלת התובעים הינו 5,338 מ"ר וכך ראוי שיירשם בלשכת רישום המקרקעין. בעת שהוחל בהליכים לקראת רישום זכויותיהם של בעלי הנחלות במושב, הסתבר כי לצורך הרישום נקבע ששטחה של נחלת התובעים קטן בכחצי דונם מהשטח המצויין במפת הסוכנות. הסתבר כי בנחלתם של גוטמן (הנתבעים 4 ו - 5) הוקם מבנה, שבנייתו גרמה לשינוי תוואי הדרך הגובלת בנחלותיהם של בעלי הדין. בגלל שינוי התוואי נוסף שטח במירווח שבין גבול נחלת הנתבעים לבין תוואי הדרך. מצד שני, נגרע שטח מנחלתם של התובעים, כתוצאה מהקטנת המירווח שבין גבול נחלת התובעים לבין תוואי הדרך. משטח נחלת התובעים נגרע כחצי דונם ולשטח נחלתם של התובעים נוסף שטח של למעלה מדונם. כאשר נודע לתובעים דבר שינויי השטחים וכוונתם של הגופים המוסדיים, לגרום להנצחת שינויי השטח ע"י רישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין, הם הגישו תובענה זו בדרך של המרצת פתיחה. הבקשה לסעד הביניים, נדונה בפני כב' השופט זפט ואילו המרצת הפתיחה הובאה בפני כבוד השופטת גרסטל. הנתבעים 4 ו - 5 לא היו צד בתובענה, אף שהם העלולים להפגע כתוצאה מקבלת התובענה. כמו כן התברר בשלב קדם המשפט כי הנתבעות 1 עד 3, שהם הגופים המטפלים בהסדרת קרקעות, אינן נוקטות עמדה בסכסוך שבין התובעים לבין הנתבעים ותפעלנה בכל הנוגע לרישום הנחלות כפי שיוכרע בביהמ"ש. בעקבות המתואר לעיל קבלו הצדדים את הצעותיה של כב' השופטת גרסטל, ובוצעו השינויים הבאים: מעמדן של הנתבעות 1 עד 3 נקבע כמשיבות פורלמיות שלא מבוקש נגדן כל סעד; הנתבעים בפועל בתובענה זו הינם הנתבעים 4 ו - 5; התובענה שהוגשה בהמרצת הפתיחה הועברה לפסים של תביעה רגילה; התביעה הועברה לדיון בפני. הנתבעים בקשו ממני כטענת סף לצוות על דחיית התביעה מחמת שיהוי. נחה דעתי כי משעה שדבר שינויי השטח נודע לתובעים הם פעלו בזריזות סבירה. אין יסוד עובדתי לטענת השיהוי, לכן אני דוחה אותה. שוכנעתי כי אכן נגרע משטח נחלת התובעים כחצי דונם זאת כתוצאה משינוי תוואי הדרך שנגרם ע"י בניית מבנה בנחלתם של הנתבעים. סיפוח מחצית הדונם משטח נחלת התובעים לנחלת הנתבעים נעשה ללא כל זכות. הסיפוח דה-פקטו, לא הקים לנתבעים זכויות קנייניות כל שהן בשטח שסופח. א. אני מצהירה כי התובעים זכאים שנחלתם (נחלה מס' 98) תרשם על שמם בשטח המלא והנכון שהוא 5,338 מ"ר. ב. אני מצווה כי קו הגבול בין הנחלות של בעלי הדין (נחלת התובעים מס' 98 ונחלת הנתבעים שמספרה 99), יוסט לתוך שטח נחלת הנתבעים כדי להשיב לנחלת התובעים את חצי הדונם שנגרע ממנה כמוסבר לעיל. ג. מודד מוסמך שימונה ע"י ועד מושב "מעש" הוא שיקבע את המיקום החדש של קו הגבול כדי לקיים את ההוראה שבסעיף "ב" לעיל. אם הועד לא ימנה את המודד בתוך 60 יום ימונה המודד ע"י מנהל המחוז במינהל מקרקעי ישראל. ד. המודד יחתום על תצהיר שקו הגבול החדש שקבע אכן מחזיר לנחלת התובעים את חצי הדונם שנקבע באופן ששטח הנחלה הוא 5,338 מ"ר. ה. שכרו של המודד ישולם ע"י הנתבעים באמצעות מי שמינה אותו על פי האמור בסעיף ג' לעיל. ו. במפות שיוגשו לרישום בעלי הנחלות במושב יצויין כי שטח נחלת התובעים הינו 5,338 מ"ר. ז. בעלי הדין יקימו בקו הגבול החדש, גדר כדוגמת הגדרות הקיימים בין מרבית הנחלות במושב. שני הצדדים ישאו בחלקים שווים בהוצאות הקמת הגדר. אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעים את הוצאות המשפט כפי שהוצאו בפועל וכמו כן סך של 10,000 ₪ בצרוף מע"מ כשכר טרחת עו"ד. רישום בטאבומושבים נחלות ומשקים