לטענת הנתבע, רכב התובעת התקדם לכוון המחסום, שוטר שהיה במקום הורה לה לחזור לנסוע אחורנית, ותוך כדי נסיעה אחורנית כאמור, פגע רכב התובעת ברכב הנתבע.  קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת דרכים בנסיעה אחורה: בתאריך 30/8/02 נפגע רכבה של התובעת בקרבת צומת מוקיבלה כאשר לפי טענתה היא נסעה עם רכבה בצדו הימני של הכביש תוך שיירת מכוניות כי אז "נדחף" רכב הנתבע מצד הכביש אל תוך השיירה ופגע ברכבה בצדו האחורי ימני. הנתבע בהגנתו טוען, כי התאונה ארעה כאשר כלי הרכב עמדו בצמוד למחסום "שלמה" בדרך לאזור ג'נין ובכללם רכב הנתבע כשרכב התובעת לפניו.   לטענת הנתבע, רכב התובעת התקדם לכוון המחסום, שוטר שהיה במקום הורה לה לחזור לנסוע אחורנית, ותוך כדי נסיעה אחורנית כאמור, פגע רכב התובעת ברכב הנתבע.   הנתבע עוד טוען, כי מדובר בנזק מועט ביותר שנגרם לרכב התובעת ושלרכבו הוא לא נגרם נזק כלל.   לפניי העידו הנהג ברכב התובעת, מר זועבי סעיד והנתבע. לא נשמעו עדים אחרים.   חוות הדעת השמאית באשר לנזק לרכב התובע, הוגשה ולא נתבקשה חקירת עורך חוות הדעת על אף השגות רבות שהועלו על ידי נציג מבטחת רכב הנתבע הן באשר להיקף הנזק והן לעניין זהות מכיני ומגישי תביעות בשם מבוטחים, אך עניין זה לא הוברר עד תום ונציג מבטחת רכב הנתבע כאמור, לא ביקש את חקירתו של אותו שמאי על חוות הדעת לשם ביסוס טענותיו שהועלו במסגרת הסיכומים. זירת הארוע הינה כאמור בקרבת אותו מחסום "שלמה" לפני אזור ג'למה, אזור בו ישראלים רבים כנראה עורכים בו את קניותיהם.   המחסום הנ"ל נמצא כ - 20 מטר מצומת הכניסה לכפר מוקייבלה שבעמק יזרעאל ועל פי דברי הנתבע בעדותו, אנשים שבאים לג'למה סוגרים את הצומת ועל כן הוצב מחסום של משמר הגבול במקום כדי להסדיר את התנועה ולמנוע את חסימת הכניסה לכפר (ר' דברי הנתבע עמ' 2 לפרוטוקול).   מר זועבי תיאר לפניי את נסיבות הארוע כדלקמן (עמ' 1 לפרוטוקול):   ”... לא היו במקום שוטרים, עמדנו בשיירה של הרכבים מול הצומת, הגיע רכב מכיוון כפר מוקבלה עמד לידי ובזמן המתנה היו לפני עוד רכבים וגם מאחורי, הרכב שלפני התקדם ואני גם התקדמתי ועצרתי ופתאום הרגשתי מכה באוטו. ירדתי להסתכל מה זה היה, ראיתי שרכב הנתבע צמוד אליי, הוא ירד מהרכב אל הנהג שהיה מאחורי, דיבר איתו והתברר שהנהג מאחורי לא נתן לו להכנס לשיירה והמכה שקיבלתי היתה בחלק האחורי בצד ימין ואצל הנתבע בצד שמאלי קדמי... ... היו חיילים במחסום, עמדנו בשיירה והנתבע נכנס לתוך השיירה בכח מכיוון שהנהג שהיה מאחורי לא נתן לו להכנס... הרכב שלפני התקדם, אני התקדמתי והנתבע פתאום נדחף".   לעומת דברים אלו שמסר מר זועבי כאמור, טען הנתבע בעדותו כדלקמן (עמ' 2 לפרוטוקול):   ”נסעתי עם אשתי באותו יום לקנות כמה ירקות, הצומת של מוקיבלה היא רחוקה 20 מטר מהמחסום, האנשים שבאים לג'למה סוגרים את הצומת, משמר הגבול עשה תמרור עצור לפני הצומת... המשטרה שמה עצור (הכוונה למחסום-ג.ב.) והיה שוטר שנתן לכלי הרכב להכנס אחד אחד, אנו הגענו למחסום, היה לחץ הרבה מכוניות והובלות של חיטה, נסעתי עד העצור, עצרתי והתובע נסע לפניי, הוא היה רחוק ממני ב - 2 מטר, מישהו פרץ למחסום והגיע עד לשוטרים בפנים, לא איפשרו לאף אחד להכנס. אני לא שמעתי את המכה בכלל, אין לי נזק... ... התובע עשה סיפור גדול מהתאונה, ניסיתי לדבר עם התובע אך הוא לא רצה".   בחינת גרסאות הצדדים אל מול תמונות הנזק של רכב התובעת, מעלה כי גירסת מר זועבי מתיישבת יותר עם אותן תמונות לפי מיקום הפגיעה וצורת המעיכה בצדו הימני אחורי של רכב התובעת.   הנתבע נמנע מלהביא את אשתו שנסעה עמו ברכב לעדות ואת זאת יש לזקוף לחובתו.   אוסיף כי, המשפט האחרון שצוטט לעיל מדברי הנתבע בחקירתו לפניי, יש בו כדי להעיד על הודאתו באחריות לארוע וכי אם רכבו נפגע בשל רשלנותו של מר זועבי, למה לו לנתבע לנסות ולהדבר לסילוק המחלוקת והאם לא מדובר בטרוניה על גובה הנזק לו טוען מר זועבי?   אמנם ביטוח רכב הנתבע הינו ללא השתתפות עצמית, אך בל נשכח שאם מבטחת רכב הנתבע תפצה את התובעת על נזקי רכבה, הרי שיש בכך כדי להעלות את הפרמיה שעל הנתבע לשלם עם חידוש הביטוח, ואולי יתכן שזה היה השיקול של הנתבע כאשר הציע כפי דברי מר זועבי, לתקן את רכב התובעת בשטחים בעלות שלכל הדעות נמוכה בהרבה מעלות התיקון בארץ.   הדברים שנאמרו לעיל, הינם בוודאי בגדר ספקולציה והשערה באשר לשיקולי הנתבע בהתנהלותו מול התובעת אך כפי שציינתי לעיל, על סמך השוואת גרסאות הצדדים אל מול תמונות נזק רכב התובעת, אני מעדיפה את גרסת מר זועבי על פני גרסת הנתבע ומכאן שדין התביעה להתקבל.   באשר לגובה הנזק, אחזור ואציין, כי נציג מבטחת רכב הנתבע העלה השגות רבות באשר לגובה הנזק על פי חוות הדעת ואף העלה טענות באשר לתופעה נפוצה היום לפיה שמאי רכב מכינים חוות דעת ומגישים את התביעות בשם המבוטחים, תופעה שלכל הדעות הינה פסולה, אך טענות אלו לא בוססו בנוגע לתביעה דנן כדבעי ועל סמך תהיות אלו או אחרות שהעלה נציגה המלומד של מבטחת רכב הנתבע, לא ניתן להגיע לתוצאה לה הוא חותר.   אחזור ואציין, שאותו שמאי לא נחקר, לא נתבקשה חקירתו, דבר שלו היה נעשה היה בו כדי לסייע למבטחת רכב הנתבע בביסוס טענותיו, באם הן אכן נכונות במקרה דנן.   לאחר בחינת חוות הדעת, ללא חקירת עורכה, לא ראיתי מקום לפסול ממצא זה או אחר שצויין בה.   התובעת צירפה אישור "אי הגשת תביעה" מטעם חברת הביטוח שביטחה את רכבה.   לאור כל האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת את הסך של 2,416 ₪ כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1/9/02 ועד לתשלום המלא בפועל.   מר זועבי ציין כי לא שולם שכר טרחה לשמאי עבור הכנת חוות הדעת ולא הוגשה אסמכתא לביצוע תשלום ועל כן אין לחייב את הנתבעים בסכום שכר הטרחה.   הנתבעים ישאו בהוצאות התובעת בגין הליך זה בסך 150 ₪ הנושאים הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.משפט תעבורהתאונת דרכיםנסיעה לאחור